• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

"וינסנט "הקדוש"", סקירה

29 בנובמבר 2014 מאת אור סיגולי
וינסנט הוא גבר מבוגר, עני, מוזנח ונרגן, שגר בבית מתפורר עם חתול. הוא מיזנטרופ, שותה בלי הפסקה, מעשן, מהמר, ובנוסף לכל אלו חייב כסף לכל מיני אנשים מפוקפקים. אפשר להרגיש שהוא גם לא בדיוק מריח מאפטר-שייב. בתחילת "וינסנט הקדוש" (St. Vincent) אנחנו פוגשים אותו בנקודה מאוד נמוכה בחיים שלו, ולא נראה שהוא לגמרי יכול לצאת ממנה. בוקר אחד הוא מגלה ששכנים… להמשך קריאה

"מלון גרנד בודפשט", סקירה

7 במרץ 2014 מאת אור סיגולי
ווס אנדרסון גדול יותר מהסרטים שלו. כמו טרנטינו, כמו אלמדובר, כמו וודי אלן. המשפט "רוצה לראות את החדש של ווס אנדרסון?" יאמר פי חמישה יותר פעמים מהמשפט "רוצה לראות את 'מלון גרנד בודפשט?", כי סרט של אנדרסון הוא לפני הכל תצוגת יכולת של הבמאי והחזון הקבוע שלו יותר מאשר עלילה ומשחק. בשלב הזה, אחרי קריירה שמונה סרטים על פני 18… להמשך קריאה

פוסט אורח: "ממלכת אור הירח", דעה נוספת

6 ביוני 2012 מאת יהונתן בר אילן
הקדמת אורון: בחיי שרציתי לכתוב סקירה נגדית לזו של עופר על "ממלכת אור הירח" ("Moonrise Kingdom") של ווס אנדרסון, סרט שיופיו ועושרו הויזואלי אינם מוטלים בספק, אבל גם כנראה הסרט שלו שאני אישית הכי פחות התחברתי אליו. אבל עוד לפני שהצלחתי לנסח מחשבות בנושא, הפתיע אותי יהונתן בר אילן עם הצעה לפוסט אורח בסריטה שיעשה בדיוק את זה - יצביע… להמשך קריאה

"ממלכת אור הירח", סקירה

1 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
יש יוצרי קולנוע אשר ניתן לזהות את הסגנון הייחודי שלהם בכל סרט שהם מביימים, כמעט בכל סצנה. ויש את ווס אנדרסון, שהוא מקרה הרבה יותר קיצוני של התופעה - הוא פיתח סגנון שאומנם מושפע מידע קולנועי רחב והשפיע בעצמו על לא מעט יוצרים, אבל דומה כאילו הוא מנתהל בתוך יקום סגנוני נבדל משאר העולם. הסרטים של ווס אנדרסון נראים כאילו… להמשך קריאה