• פסטיבל חיפה 2021: המלצות ואזהרות
  • יום הולדת 11 לסריטה. כן, זה כבר די הרבה
  • ״שאנג-צ׳י ואגדת עשר הטבעות״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״סוס מנצח״ עם טוני קולט
  • מורעל
  • ״קייט״, סקירת נטפליקס
  • הרדיפה
  • בית הסיוטים
  • אנט
  • בעקבות ״קנדימן״ המחודש: חזרה לגרסת 1992
  • ״לא לנשום 2״, סקירה
  • ״מסע בזיכרון״, סקירה
  • קנדימן
  • אימת החודש - אוגוסט 2021: צמדים וצרפתים

"The Twentieth Century", סקירה לסרטו של מתיו רנקין

13 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
טקסט זה נכתב כי אני רוצה להודיע לעוד אנשים שהסרט הזה קיים. גם להמליץ עליו, אבל לא לכולם. כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הסקירה, זה סרט מוזר שעלול לפצל. אבל בדיוק בשל כך, אנשים שהם קהל היעד של הפיצ'ר הניסיוני הזה עלולים לפספס אותו. "המאה העשרים" (The Twentieth Century) הוא הסרט הראשון באורך מלא של הבמאי קנדי מתיו רנקין, שגם כתב… להמשך קריאה

כעבור 10 שנים: "הרגתי את אמא שלי"

10 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה

טריפל קנדי עכשווי: "אנתולוגיה של עיר רפאים", "היעלמות בקליפטון היל", "פוזסור"

8 במאי 2020 מאת אור סיגולי
קטע מוזר עם הקולנוע הקנדי. על אף שהמדינה הצפונית ייצרה כמה מהבמאים המפורסמים בעולם (דני וילנוב, דיויד קרוננברג, זאבייה דולן, אטום אגויאן, ז'אן-מארק ואלה, שרה פולי וכן, גם ג'יימס קמרון בין היתר), לא נראה שהיא ידועה יותר מדי בקולנוע שלה. אולי זה בגלל שסרטיה דוברים אנגלית וצרפתית ולכן לא מקבלים זהות קנדית לרוב, אבל עם לא מעט נוכחות בפסטיבלים הגדולים… להמשך קריאה

״נפילת אימפריית הכסף״ ו״השנה הראשונה שלי״, סקירה כפולה

5 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
תקופת המעבר בין סוף שנה אזרחית לתחילתה של שנה חדשה ממלאה את בתי הקולנוע בסרטים עתירי יחסי ציבור ושאיפות לזכייה באוסקר. כתוצאה מכך, חלק מן הסרטים האחרים שיוצאים לאקרנים במקביל זוכים לתשומת לב מועטה יותר בתקשורת, כמו שני הסרטים שבסקירה כפולה זו. שניהם סרטים דוברי צרפתית שפונים לקהל בוגר, אך בניגוד לחלק הארי של סרטים העונים להגדרות אלה הם מנסים… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2019: ״אודות אינסופיות״, ״מורשת״, ״אורח הכבוד״

6 בספטמבר 2019 מאת עופר ליברגל
כבר רואים את הסוף. אתמול (חמישי) בלילה סיימתי לצפות ב-27 הסרטים במסגרות המשנה, לאחד מהם אעניק הערב עם חברי לצוות השיפוט את פרס הביקורת למסגרות הצד של הפסטיבל. אבל ראיתי גם עוד דברים מן התחרות הרשמית ועל שלושה סרטים כאלו אכתוב בפוסט זה: שני סרטים של מאסטרים שמשחזרים את עצמם אבל בלי לשחזר לחלוטין את הצלחתם, וסרט שאפתני ונהדר שקצת… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2016: דיווח שלישי מהתחרות – ״לאבינג״, ״זה רק סוף העולם״, ״אקווריוס״ וקצת על ״קניינית אישית״ וקריאות בוז

21 במאי 2016 מאת אורון שמיר
הבוז שחטף ״קניינית אישית״ (Personal Shopper), סרטו של אוליבייה אסייאס, היה הראשון והאחרון שלי בריביירה לשנה זו. אבל מאז שעזבתי הגיעו גם תגובות מעורבות לסרטיהם החדשים של ניקולס וינדינג-רפן ושון פן. כעת, כשאני עם הצופים מהצד במתרחש בקאן, זה רק הופך את הסרטים האלה למסקרנים בעיניי, בעוד מכיוון שאת סרטו של אסייאס כבר ראיתי אני כבר יודע שזוהי מהומה רבה… להמשך קריאה

״מאמי״, סקירה

12 במרץ 2015 מאת עופר ליברגל
״מאמי״ (Mommy) הינו סרטו החמישי של הבמאי הקנדי קזבייה דולאן. יש לא מעט במאים נהדרים אשר היו שמחים לנפק כמות כזו לאורך קריירה שלמה. כל סרטיו של דולאן הוקרנו בפסטיבל קאן או ונציה ו״מאמי״ אף זכה בפרס חבר השופטים בתחרות הרשמית של הפסטיבל הצרפתי השנה. דולאן גם יחגוג את יום הולדתו ה-26 בשבועות הקרובים, משמע את ״מאמי״ הוא השלים בגיל 25. הוא… להמשך קריאה

דאבל פיצ'ר: "כחול הוא הצבע החם ביותר", "זרים על שפת האגם"

4 בדצמבר 2013 מאת אור סיגולי
על אף שבשבוע שעבר יצאו לא מעט סרטים לבתי הקולנוע, בסופו של דבר, רק שניים מהם מעניינים ולכן הפינה השבועית, המוקדשת לסרטים חדשים ולסרטים קודמים שמתאימים להם לצפייה זה לצד זה, תתמקד בהם. "כחול הוא הצבע החם ביותר" ו"זרים על שפת האגם" יצאו יחד בתזמון די מושלם. שניהם גיבורי פסטיבל קאן, שניהם צרפתיים, שניהם מתעסקים ביחסים חד מיניים ושניהם עושים… להמשך קריאה

"הואלס האחרון", ניתוח

27 באוגוסט 2012 מאת עופר ליברגל
על רוב הפרטים לגבי סרטה החדש של שרה פולי, הואלס האחרון (Take This Waltz), אורון ואני כנראה די מסכימים. אבל איכשהו, הגענו לשורה תחתונה אחרת לגמרי לגבי הסרט, או בעיקר לגבי היחס שלנו כלפיו. לדעתי זה מנובע בעיקר בגלל בניית ציפיות לא נכונה: לאורוןלא נוח עם כך שהסרט לא מאמין באהבה. אני רוצה לשפוט את הסרט לא על פי מה שהוא לא, אלא… להמשך קריאה

"הואלס האחרון", סקירה

24 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר
את "הואלס האחרון" ("Take This Waltz") תפסתי בפסטיבל ירושלים לפני כחודש וחצי, וגם כתבתי עליו בזריזות. הענקתי לו צפייה נוספת ממש לאחרונה לכבוד כתיבת ביקורת עליו לעכבר העיר (כיוון שזו הביקורת הראשונה שלי שמתפרסמת במדור הקולנוע של העיתון, לא רציתי לפשל. ואיזה קטע - מסתבר שגם אחרי שש שנים באותה עבודה אפשר להתרגש ממשהו חדש). אך כיוון שדעתי עליו לא… להמשך קריאה