• פסטיבל דוקאביב 2019: המלצות ואזהרות
  • אימת החודש - מאי 2019
  • ״נתראה אתמול״, סקירה
  • דוקאביב 2019: דיווח ראשון של עופר
  • ״משפטו של טד בנדי״ ו״הקלטות של טד בנדי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״אלאדין״ גרסת 2019
  • לפני 60 שנה: פריצת הגל הצרפתי החדש בפסטיבל קאן
  • ״מלחמה פרטית״, סקירה
  • ״טיול לנאפה״, סקירת נטפליקס
  • ג'ון וויק 3
  • הכהנים הגדולים: ״לקרוא ולשרוף״
  • ״הדרך שלהן לקונגרס״, סקירה לדוקו של נטפליקס
  • ״החסד של לוצ׳יה״, סקירה
  • פוקימון: הבלש פיקאצ'ו
  • ״מה הסיכוי?״, סקירה
  • ואן גוך: בשערי הנצח
  • הנוקמים: סוף המשחק
  • המלצות סינמטקים - מהודרת מאי 2019
  • פרסי אופיר 2019: רשימת המתמודדים נחשפה

״המשחק הגדול״, סקירה

20 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
הידעתם? זמן הקשב והריכוז הממוצע של קהל, כלומר אנשים שמראש הגיעו מוכנים להאזין לדובר מכל סוג או מדיום, הוא איפשהו בין 18 ל-20 דקות. זה אומר שאם ההרצאה ארוכה מהזמן הזה, על המרצה להחליף הילוך או לשנות פוקוס בכל שליש שעה, אחרת הוא עלול לאבד את הקהל שלו שיפליג בעצמו בתום הזמן הזה למקום רעיוני אחר. האם כל זה רלוונטי… להמשך קריאה

סקירה – "סקוט פילגרים נגד העולם" AKA "האקסים של החברה שלי"

28 בספטמבר 2010 מאת אורון שמיר
מוזר עד מאוד כל העסק הזה של ציפיות. באופן עקרוני, היו רק שני סרטים שבאמת רציתי לראות הקיץ, בעונה החמה המשמימה והצחיחה ביותר של הוליווד שאני זוכר. הראשון היה הסרט החדש של כריסטופר נולאן, בכלל בלי לטרוח לברר עליו פרטים. השני היה "סקוט פילגרים נגד העולם", שפגש בארץ פקיד הגירה מהדור הישן וזכה לשם העברי "האקסים של החברה שלי" (התנצלותי… להמשך קריאה