• פסטיבל סולידריות 2022: המלצות
  • פארחה
  • בידיים ריקות
  • סרטים חדשים: סנטה קלאוס וגייז הם האופציה ההגיונית היחידה בסופ
  • ספיישל נטפליקריסמס 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • סרטים חדשים: ״הפייבלמנים״ של סטיבן ספילברג
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון
  • ״הספינה האחרונה״ וגם ״זה מספיק שחור בשבילך?״
  • ״אל תדאגי יקירתי״, סקירה לסרט של אוליביה וויילד
  • Causeway סקירת אפל+ לסרט
  • הפנתר השחור: וואקנדה לנצח

״אני, טוניה״, סקירה

9 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
אחת הסיבות לראות ספורט תחרותי היא ניצחון האדם על המגבלות שלו. הספורטאים הגדולים הם כאלה שניפצו שיאים ועל הדרך שברו את גופם כדי להשיג את הבלתי אפשרי. סיבה נוספת היא הגורם האנושי שצץ בזמן הנסיונות להשיג התעלות עליו, לא בהכרח במובן של כשלונות אלא בעיקר הרגעים בהם המכונה חוזרת להיות בנאדם. זה קורה בדרך כלל ברגעי הסיום של משחקים, כשמתחרה… להמשך קריאה