26 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
לעומת הקולנוע שידע עליות ומורדות השנה, המציאות שלנו ב-2023 התחילה נורא והסתיימה זוועה. גם אם אצל חלקנו היומיום נפגע פחות מאחרים שהתמודדו עם הדברים האיומים ביותר שאפשר להעלות על הדעת, קשה לחשוב על תקופה אפלה יותר בזיכרון הקולקטיבי. בזמנים האלו, בשבילי לפחות אבל מרגיש שאינני היחיד, הבריחה לקולנוע והסרטים הפכה להיות אקוטית והכרחית אפילו יותר. אמנם בחסות מלאכי השמד של… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
במהדורה הקודמת של אימת החודש, זו של נובמבר, העליתי את השאלה האם 2023 הייתה שנה רעה לקולנוע האימה, בזמן שבאופן כללי אנחנו בסיומה של אחת משנות הקולנוע המצטיינות ביותר של התקופה האחרונה. לא נתתי תשובה מוחלטת, כי חיכיתי לסיכום השנה כדי שאוכל לדעת בוודאות מה עמדתי לגבי האימה של 2023. כשיהיו מולי באופן מסודר כל הסרטים, המאפיינים, ההצלחות והמעידות של… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
אחרי פרסי המבקרים וכמה אירועים שהזניקו את העונה (ביניהם ה-NBR, מועמדויות הספיריטס ועשיריית המכון האמריקאי לקולנוע), הנה הגיע הצעד האמיתי הראשון בדרך אל האוסקר – הרשימות המקוצרות מטעם האקדמיה. זה קטע יחסית חדש שלהם, אולי ארבע או חמש שנים, משהו כזה, בו האקדמיה מצמצמת את המרוץ בעשר קטגוריות, ומתוך מספר שמגיע לעיתים למאתיים סרטים, מסוננים לשלב הבא 15 או עשרה… להמשך קריאה
21 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
כמו במלחמה וכמו בזוגיות, כך גם עם סרטים – אתה יודע איך אתה נכנס, אבל אף פעם לא יודע איך תצא. זה חלק מהכיף, להתמסר לסיפור שמי יודע מה יגרום לך להרגיש בסופו של דבר. אפילו אם מדובר בצפייה נוספת בסרט שכבר ראינו. השינויים מסביב, הפנימיים והחיצוניים, יגרמו לנו לראות סרטים אחרת וישפיעו עלינו באופן שונה. מגוון ההשפעות שמייצרים הסרטים… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
עונת הפרסים של סרטי 2023 כבר בעיצומה, ובכל זאת אנחנו בסיטואציית ביניים מוזרה שכזו. מצד אחד, נדמה שיש לנו הרבה מידע על העומד לבוא בזכות הכרזותיהם של כמעט כל פרסי הביקורות המוניציפליים, בטח שהחשובים שבהם (ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו), כמו גם נבחרי ה-NBR, המועמדים לפרסי איגוד המבקרים, העשירייה של מכון הקולנוע האמריקאי, והמועמדויות לגלובוס הזהב. מצד שני, אם העיניים… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
שביתת השחקנים השנה בהוליווד, שהחלה ביולי והסתיימה בתחילת נובמבר, הייתה אירוע משמעותי מאוד לתעשייה האמריקאית. לא רק שאיגוד שחקני המסך השיג את רוב מטרותיו, אלא גם באמת הצליח לשבש את הסדר הקיים. עם זאת, באופן טבעי, אנחנו האנשים הרגילים לא באמת הושפענו משום דבר מזה. להוציא כמה סרטים ועונות טלוויזיה שנדחו, שגם ככה לא היו בעלי חשיבות עליונה, מעט מאוד… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
לוח השנה טוען שעברו שניים עשר חודשים מאז, אבל אנחנו יודעים ש-2023 התחילה לפני לפחות עשור. וקצת קשה לזכור את זה, אבל אחד הסרטים הראשונים שהגיעו אלינו מיבול השנתון הנוכחי היה "דפיקה בדלת" של מ. נייט שיאמאלן, עיבוד קולנועי לספר על משפחה שיוצאת לנופש באזור מבודד ומגלה את סוף העולם. בחודש מרץ זה היה סתם עוד סרט אימה לא מוצלח,… להמשך קריאה
8 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
רבות ומוצדקות התלונות בשנים האחרונות על מצבו של הקולנוע המסחרי, וההוליוודי בפרט. רובן מתרכזות בסטורציה החונקת של סרטי גיבורי העל (שכנראה הגיעה לסופה), העיבודים למשחקי המחשב, המשכים על גבי המשכים והמיחזור הבלתי נלאה לחומרים קיימים שאין בהם כל צורך, בעיקר בחסות דיסני שגוררת את כולם למטה יחד איתה. כל אלו נכונים, אבל אתוודה שלי הם פחות מפריעים. לי יש נמסיס… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
בשונה מרוב אוהבי הקולנועי הישראלים שיודעים מה טוב בשבילם, עד השנה מעולם לא הייתי בפסטיבל הסרטים ערבה. זה לא היה מחוסר רצון, כמובן. העניין הוא שהפסטיבל לרוב מתרחש זמן קצר לאחר תום פסטיבל הסרטים חיפה לאחריו צריך להדביק את השגרה שהודחקה במהלך כל סוכות, ובנוסף המיקום המרוחק של האירוע המדברי מערים אי אלו קשיים לוגיסטיים (לינה ודוגסיטר, במקרה שלי). כבן… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2023 מאת אור סיגולי
סוף השנה הולך ומתקרב אלינו בצעדי ענק (ועם איך ש-2023 התנהלה קשה להאמין שמישהו מבואס מזה) ובאופן טבעי עולה השאלה – האם זו הייתה שנה טובה לקולנוע האימה? נדמה שהקונצנזוס הכללי הוא שלא ממש. זה בהחלט ייתכן, אבל אני מרשה לעצמי לחכות רגע עד סיכום השנה, אז כל היבול השנתי יהיה פרוס לפני באופן מסודר, לפני שאגיע למסקנות נחרצות. מה… להמשך קריאה
לעומת הקולנוע שידע עליות ומורדות השנה, המציאות שלנו ב-2023 התחילה נורא והסתיימה זוועה. גם אם אצל חלקנו היומיום נפגע פחות מאחרים שהתמודדו עם הדברים האיומים ביותר שאפשר להעלות על הדעת, קשה לחשוב על תקופה אפלה יותר בזיכרון הקולקטיבי. בזמנים האלו, בשבילי לפחות אבל מרגיש שאינני היחיד, הבריחה לקולנוע והסרטים הפכה להיות אקוטית והכרחית אפילו יותר. אמנם בחסות מלאכי השמד של… להמשך קריאה
במהדורה הקודמת של אימת החודש, זו של נובמבר, העליתי את השאלה האם 2023 הייתה שנה רעה לקולנוע האימה, בזמן שבאופן כללי אנחנו בסיומה של אחת משנות הקולנוע המצטיינות ביותר של התקופה האחרונה. לא נתתי תשובה מוחלטת, כי חיכיתי לסיכום השנה כדי שאוכל לדעת בוודאות מה עמדתי לגבי האימה של 2023. כשיהיו מולי באופן מסודר כל הסרטים, המאפיינים, ההצלחות והמעידות של… 
אחרי פרסי המבקרים וכמה אירועים שהזניקו את העונה (ביניהם ה-NBR, מועמדויות הספיריטס ועשיריית המכון האמריקאי לקולנוע), הנה הגיע הצעד האמיתי הראשון בדרך אל האוסקר – הרשימות המקוצרות מטעם האקדמיה. זה קטע יחסית חדש שלהם, אולי ארבע או חמש שנים, משהו כזה, בו האקדמיה מצמצמת את המרוץ בעשר קטגוריות, ומתוך מספר שמגיע לעיתים למאתיים סרטים, מסוננים לשלב הבא 15 או עשרה… 
כמו במלחמה וכמו בזוגיות, כך גם עם סרטים – אתה יודע איך אתה נכנס, אבל אף פעם לא יודע איך תצא. זה חלק מהכיף, להתמסר לסיפור שמי יודע מה יגרום לך להרגיש בסופו של דבר. אפילו אם מדובר בצפייה נוספת בסרט שכבר ראינו. השינויים מסביב, הפנימיים והחיצוניים, יגרמו לנו לראות סרטים אחרת וישפיעו עלינו באופן שונה. מגוון ההשפעות שמייצרים הסרטים… 
עונת הפרסים של סרטי 2023 כבר בעיצומה, ובכל זאת אנחנו בסיטואציית ביניים מוזרה שכזו. מצד אחד, נדמה שיש לנו הרבה מידע על העומד לבוא בזכות הכרזותיהם של כמעט כל פרסי הביקורות המוניציפליים, בטח שהחשובים שבהם (ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו), כמו גם נבחרי ה-NBR, המועמדים לפרסי איגוד המבקרים, העשירייה של מכון הקולנוע האמריקאי, והמועמדויות לגלובוס הזהב. מצד שני, אם העיניים… 
שביתת השחקנים השנה בהוליווד, שהחלה ביולי והסתיימה בתחילת נובמבר, הייתה אירוע משמעותי מאוד לתעשייה האמריקאית. לא רק שאיגוד שחקני המסך השיג את רוב מטרותיו, אלא גם באמת הצליח לשבש את הסדר הקיים. עם זאת, באופן טבעי, אנחנו האנשים הרגילים לא באמת הושפענו משום דבר מזה. להוציא כמה סרטים ועונות טלוויזיה שנדחו, שגם ככה לא היו בעלי חשיבות עליונה, מעט מאוד… 
לוח השנה טוען שעברו שניים עשר חודשים מאז, אבל אנחנו יודעים ש-2023 התחילה לפני לפחות עשור. וקצת קשה לזכור את זה, אבל אחד הסרטים הראשונים שהגיעו אלינו מיבול השנתון הנוכחי היה "דפיקה בדלת" של מ. נייט שיאמאלן, עיבוד קולנועי לספר על משפחה שיוצאת לנופש באזור מבודד ומגלה את סוף העולם. בחודש מרץ זה היה סתם עוד סרט אימה לא מוצלח,… 
רבות ומוצדקות התלונות בשנים האחרונות על מצבו של הקולנוע המסחרי, וההוליוודי בפרט. רובן מתרכזות בסטורציה החונקת של סרטי גיבורי העל (שכנראה הגיעה לסופה), העיבודים למשחקי המחשב, המשכים על גבי המשכים והמיחזור הבלתי נלאה לחומרים קיימים שאין בהם כל צורך, בעיקר בחסות דיסני שגוררת את כולם למטה יחד איתה. כל אלו נכונים, אבל אתוודה שלי הם פחות מפריעים. לי יש נמסיס… 
בשונה מרוב אוהבי הקולנועי הישראלים שיודעים מה טוב בשבילם, עד השנה מעולם לא הייתי בפסטיבל הסרטים ערבה. זה לא היה מחוסר רצון, כמובן. העניין הוא שהפסטיבל לרוב מתרחש זמן קצר לאחר תום פסטיבל הסרטים חיפה לאחריו צריך להדביק את השגרה שהודחקה במהלך כל סוכות, ובנוסף המיקום המרוחק של האירוע המדברי מערים אי אלו קשיים לוגיסטיים (לינה ודוגסיטר, במקרה שלי). כבן… 
סוף השנה הולך ומתקרב אלינו בצעדי ענק (ועם איך ש-2023 התנהלה קשה להאמין שמישהו מבואס מזה) ובאופן טבעי עולה השאלה – האם זו הייתה שנה טובה לקולנוע האימה? נדמה שהקונצנזוס הכללי הוא שלא ממש. זה בהחלט ייתכן, אבל אני מרשה לעצמי לחכות רגע עד סיכום השנה, אז כל היבול השנתי יהיה פרוס לפני באופן מסודר, לפני שאגיע למסקנות נחרצות. מה…
תגובות אחרונות