• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים (ב-10 ש״ח): ״סוכן הצללים״, ״פריז, הרובע ה-13״, ״לאן את הולכת, אאידה?״, ״שעה גורלית״, ״אהבה, חתונות ואסונות אחרים״

23 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר

תאמינו או לא, אבל מחר (חמישי ה-24.2) הוא שוב יום הקולנוע. הפעם לא רק לסרטים ישראליים, אלא יום הקולנוע כפי שהוא נחגג מאז 2013, כאשר כל ההיצע הנוכחי באולמות הופך לזמין במחיר כרטיס בודד של 10 ש״ח (והעמלות הארורות בהזמנה מראש). אפשר כתמיד להפוך את זה ליום הקולנוע הישראלי בכל מקרה, משום שבאולמות עדיין אפשר למצוא את "תמונת הנצחון" של אבי נשר ו"זרים מושלמים" של ליאור אשכנזי, וכמובן את שני הסרטים שעלו בשבוע שעבר, ״הנה אנחנו״ ו״סנולנד״. האחרון מרחיב הפצה ואפשר יהיה לראותו בכ-20 בתי קולנוע, אחרי ההפצה המצומצמת של השבוע שעבר. אפשר גם להשלים מועמדים לאוסקרלהתייעץ עם אור איפה להתחיל) ובעצם, את כל מה שעדיין מוקרן אפשר למצוא מרוכז בעין הדג שחסכו לי עבודה לפוסט הזה. יש גם חמישה סרטים חדשים לשבוע זה, גם הם במבצע ליום אחד, ועליהם מיד. אבל אם הייתי אתם או אתן, הייתי הולך בכלל למרתון ״טרילוגיית הקורנטו״ של אדגר רייט, סיימון פג וניק פרוסט. היא תוקרן מחר בסינמטק ירושלים החל מ-19:00 בערב ובמחיר שמשאיר כסף לבירה (וחינם למנויים כמובן).

פריז, הרובע ה-13 (Les Olympiades / Paris, 13th District) – נתחיל עם החדש של ז׳אק אודיאר, שיצא מחוזק בפרס לפסקול מן התחרות הרשמית של פסטיבל קאן האחרון. התסריט הוא עיבוד לסיפורים קצרים של הסופר והמאייר האמריקאי אדריאן טומינה, אבל חתומים עליו מספיק צרפתים כדי למקם את העלילה ברובע הפריזאי ששמו כשם הסרט. מלבד אודיאר, אלו הן סלין סיאמה, לאה מיסיוס וניקולא ליבקי. הסרט הוא פסיפס דמויות שחייהן מצטלבות על רקע ״צ׳יינהטאון של פריז״: אמילי (לוסי ז׳אנג) שמחפשת שותף לדירה ומוצאת יזיז, קאמי (מקיטה סמבה) שעונה על ההגדרות הללו אבל גם מתאהב בנורה (נעמי מרלן), שחייה נכנסים לסחרור בעקבות דמיון חזותי לסמל סקס אינטרנטי המכונה אמבר סוויט (המוזיקאית ג׳ני בת׳). הסרט ערך את בכורתו הישראלית בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, ושם כתב עליו עופר. אני החמצתי פנים מול הסרט בפוסט ההמלצות המקדים שלנו לפסטיבל, וקצת בדיווחי קאן שלי. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

לאן את הולכת, אאידה? (?Quo vadis, Aida) – מאז פסטיבל ונציה 2020 ממתין סרטה של יסמילה זבניץ' להפצה בישראל, כאשר מאז ועד שזה קורה סוף סוף מחר, הוא הוצג בפסטיבל ירושלים (שם כתב עליו עופר), היה מועמד לאוסקר (והפסיד ל״עוד סיבוב״) וחזר שוב בשנה שעברה לשיח בזכות פרסי הקולנוע האירופי. ייתכן וצפיתם או צפיתן בו בטרום-בכורות אחרות, אבל למקרה שלא, אני מאוד ממליץ לעשות זאת. הסרט מתרחש באמצע שנות ה-90 בשיאה של מלחמת הבלקן, ומתמקד במתורגמנית עבור כוחות האו״ם בזמן הפלישה הסרבית אל עיירה בשם סרברניצה. התושבים נסים אל מתקן האו״ם, שם מצוי כוח הולנדי חסר מושג, ומבקשים להיכנס אל המקום כמקלט מפני אלו המאיימים לטבוח בהם. אאידה המתורגמנית, בגילומה של יאסנה דוריצ'יץ', נקרעת בין נאמנותה לתפקיד שלה, לעם שלה, ובמיוחד למשפחתה, בסיטואציות בלתי אפשריות.

סוכן הצללים (Blacklight) – ליאם ניסן לא נח ושב לשתף פעולה עם הבמאי של ״גנב עם כבוד״, מארק וויליאמס. הפעם הוא מגלם סוכן פדרלי שהוא בעצם כל הדמויות של ליאם ניסן מאז ״חטופה״, ולא בגלל שהוא מתנקש קטלני השוקל פרישה. כלומר, לא רק. ודאי תחשבו שאני ממציא את זה אבל מסתבר ששוב, בפעם המי-יודע-כמה, בני משפחה של הדמות שמגלם השחקן נחטפו והוא נחוש להצילם. החשוד המרכזי וכנראה היחיד הוא המפעיל שלו ב-FBI, בגילומו של איידן קווין, כי יש גם סיפור רגע שלם על כך שאולי אמריקה היו בעצם הרעים כל הזמן הזה. אמי רייבר-למפמן (מתהילת ״המילטון״ / ״אקדמיית המטריה״ / זוגתו של דויד דיגס) מגלמת את מי שמנסה לעזור לגיבורנו לחשוף את הסיפור, בזמן שהוא רק רוצה להיות סבא טוב ולבלות זמן עם נכדתו הקטנה. אבל היא נחטפת, כאמור. קשה להיות ליאם ניסן.

שעה גורלית (The Desperate Hour) – בנימה קצת דומה מדי לסרט הקודם ברשימה, נעמי ווטס מגלמת אם שיוצאת לריצה ביער ומגלה בדרך חזרה שהבן שלה, אותו השאירה בבית, הוא חלק מאירוע בני ערובה מתגלגל. לא משנה כמה פעמים צפיתי בטריילר עדיין לא הבנתי מה העלילה, אלא אם במשך כל הסרט ווטס ממשיכה לרוץ ביער ולהתקשר לכל העולם, כולל למשטרה, לחטוף ואפילו לחוטף. כלומר, להפריע למשטרה לבצע את עבודתה ולסכן את בנה ואת החטופים האחרים. סך הכל הגיוני, בטח אם לוקחים בחשבון ששני היוצרים המרכזיים מתמחים במותחנים מהסוג הזה, לאחרונה או בכלל. אלו הם הבמאי פיליפ נויס (״מעל לכל חשד״) והתסריטאי כריס ספרלינג (״פריצה״).

אהבה, חתונות ואסונות אחרים (Love, Weddings & Other Disasters) – טוב זה כבר ממש שבוע הסרטים עם פסיק בשמם, השלישי מתוך חמישה. כמו ״אאידה״, גם סרטו של דניס דוגן (במאי הבית של אדם סנדלר, לשעבר) מגיע אלינו משלהי 2020 אבל בניגוד לכל הסרטים לעיל, מדובר בקומדיה רומנטית שיוצאת בתזמון מאוד מוזר בהתחשב בחג שנחגג בשבוע שעבר. מדובר בתוספת לז׳אנר הסיפורים המקבילים, ואולי גם המשתלבים, על אנשים העובדים בארגוני חתונות אבל מתקשים בעצמם באהבה. ג׳ניפר לופז ואדם סנדלר התקשרו, הם רוצים תמלוגים. בכיכובם של דיאן קיטון, ג׳רמי איירונס, מגי גרייס ופרסונה אינטרנטית שאינני מכיר בשם אנדרו בצ׳לר. אגב, גרייס הייתה הבת החטופה של ליאם ניסן בסרט שהתחיל את השלב הנוכחי בקריירה שלו, אז הכל מתחבר.

פסטיבל אוטופיהמתארח בתדר (בית רומנו, דרך יפו 9 ת״א) ביום שבת הקרוב החל מהשעה 15:00 ועד שייגמר. תחת הכותרת ״אדונים ומשרתים״, נושא הגיליון הנוכחי של מגזין אוטופיה, החוגג מאה שנים של רובוטים ושל רעיון הרובוט בתרבות ובכלל. יהיו כל מיני תערוכות, הופעות, הרצאות ופאנלים, ואני בטוח שזה יהיה מרתק, אבל אנחנו בלוג קולנוע ופה כדי לדווח שיהיו גם סרטים. ספציפית, ״טיטאן״ הענק שמפגיש באופן מקורי בין אנשים ומתכות, מחווה לאלחנדרו חודורובסקי והקרנת ״ההר הקדוש״, וגם תכנית סרטי ז'אנר קצרים מקומיים בחמישה מקבצים ותחת המטריה של קולנוע רקס. פירוט מלא בדף האירוע הפייסבוקי, הכניסה חופשית.

סרטים חדשים ב-VOD

לפני שנתחיל את החלק הזה של המדור, בתחילת השבוע שטף את הקטלוג של סלקום tv צונאמי דוקומנטרי אז הייתי רוצה להתייחס אליו במרוכז. הוא כולל את ״שף: סרט על אנתוני בורדיין״ שעופר כתב עליו בפסטיבל חיפה ושמו אומר כל מה שצריך לדעת, את ״האחים ספארקס״ של אדגר רייט (אזכור שני בפוסט) אודות שני הנודניקים המוזיקליים רון וראסל מייל בסרט שכתבתי עליו בסאנדנס הקודם-קודם, וכן את ״בריאן ווילסון: דרך מובטחת וארוכה״ (Brian Wilson: Long Promised Road) שעליו לא כתבנו, אבל גם כאן שמו של סולן להקת הביץ׳ בויז מכוון את הציפיות.

״התפרקות״ (The Fallout) – סרט נוסף שפספסתי את הגעתו בשבוע שעבר משום מה, אז התמונה לעיל היא מתוך הסרט וכפיצוי. הסרט כבר זמין ב-yes וגם ב-HOT להבנתי ולפני כמעט שנה זכה בפסטיבל SXSW ושם כתבתי עליו. מדובר בסרט הביכורים כבמאית ותסריטאית של מייגן פארק, שחקנית בדרך כלל, ובו שתי תיכוניסטיות מתחברות על רקע טראומה משותפת עקב אירוע בבית ספרן. מגלמות אותן שתיים שכבר הפכו לכוכבות גדולות יותר מאז הסרט, ג׳נה אורטגה ומאדי זיגלר. לא להאמין שתיכף הפסטיבל הזה מתחיל שוב, וזה הזמן להודיע שאהיה שם (וירטואלית) כדי לדווח.

המרוץ לכוכב הלכת בי (The Hunt for Planet B) – אני בטוח שהחבר׳ה של יס דוקו יודעים אנגלית, אז קשה לי להסביר את השם העברי של הסרט שמגיע אליהם מחר (במקור זו האות B אבל וורדפרס לא אוהב שילובי שפות). סרטו של הדוקומנטריסט הוותיק נתניאל קאהן (״המחיר של הכל״) מביא אל המסך נושא אקטואלי בדמות טלסקופ החלל ווב של נאס״א, כולל המדעניות (זה בעיקר מדעניות, יסלחו לי המדענים) שעמלו על בנייתו. הסרט מדגיש את מורכבות המשימה שעומדת בבסיס הפרויקט למציאת כוכב לכת חלופי לאנושות, מדע-בדיוני שהופך למציאות.

15 דקות של בושה (15 Minutes of Shame) – נישאר אצל יס דוקו אבל נקפוץ אל התאריך של יום ראשון (27.2) ושם גם נסיים. הבמאי מקס ג'וזף (״אנחנו החברים שלכם״) והמפיקה מוניקה לוינסקי (כן, היא מפיקה של סרטים וסדרות עכשיו) לוקחים את קונספט ״15 דקות תהילה״ ומכילים אותו על תרבות השיימינג של העידן הנוכחי. כלומר, הם שבים אל סיפורים של אנשים שחטפו השפלות פומביות ברשת האינטרנט ובכלל, רגעים חדשותיים שהעולם שכח אבל חייהם של המושפלים הללו השתנו לבלי היכר.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.