• מה לראות בפסטיבל הקולנוע היהודי ירושלים 2021
  • סרטים חדשים: ״יד האלוהים״ של פאולו סורנטינו
  • מבט מחודש על סרטי ג׳יין קמפיון: ״שתי חברות״
  • אימת החודש - נובמבר 2021: אחרון לפני סיכום שנה
  • בית גוצ'י
  • ״מכסחי השדים: החיים שאחרי״, סקירה
  • ״משוננת״: סקירה לסרט התיעודי על אלאניס מוריסט
  • מבט על הקולנוע הנורדי 2021: מדריך והמלצות
  • טיק, טיק... בום!
  • ״חוצה את הקו״, סקירת נטפליקס
  • ״משפחה מנצחת״, סקירה
  • כוחו של הכלב

סרטים חדשים: ״שתיים״, ״בית גוצ'י״, ״תקווה״, ״מכסחי השדים: החיים שאחרי״, ״אנקאנטו״, ״הצלף״, ״הקרב האחרון״

24 בנובמבר 2021 מאת אורון שמיר

חנוכה ודצמבר כבר מעבר לפינה, והתחושה היא שמפיצי הקולנוע בישראל ממהרים לפנות את המחסנים לפני שתיגמר השנה אבל גם לא מוותרים על סנכרון מסוים עם הנעשה בארה״ב ושאר השווקים. זה אומר שיש לנו המון סרטים חדשים השבוע, כמחציתם חדשים מאוד, וזה רק יתגבר בשבוע הבא. למקרה שזה לא מספיק, פסטיבל הקולנוע הנורדי החל למלא את הסינמטקים השונים, פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים כבר מתחמם על הקווים וייפתח במוצ״ש, ויש גם הפצה מחודשת לסרט שחוגג 20 שנים ליציאתו לאקרנים – ״שר הטבעות: אחוות הטבעת״. הקלאסיקה המודרנית של פיטר ג׳קסון, ע״פ טולקין כמובן, תשוב אל בתי הקולנוע בכל העולם וגם בישראל, בעותק דיגיטלי פריך. כפי שהיה עם ״פארק היורה״ לפני כמה שנים, זה אומר שאני לא בטוח איך תמצאו סרט טוב יותר באולמות כרגע, אבל הנה כל אלה שינסו וגם לא מעט כותרים לצפייה ביתית.

שתיים – סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הגאה מגיע להפצה מצומצמת עם תום הפסטיבל והרבה אחרי מעורבותו בפרסי אופיר הקודמים. אסתר אלקיים ביימה, כתבה וערכה את הסרט, בו מככבות מור פולנוהר (״כמעט מפורסמת״, ״כיפת ברזל״) ואגם שוסטר (״כבודו״, ״הנערים״). הן מגלמות זוג המבקשות להיכנס להיריון, האחת שפית והשנייה רקדנית, כאשר בשל מצב רפואי רק אחת מהן יכולה לבצע את ההליך. הטיפולים להרות מתחילים בשעשוע כולל בחירת תורם ומתדרדרים לתסכול המכרסם בזוגיות שלהן. האם הפתרון הוא האקס של אחת מהן (גילי דסיאנו ביטון) או שזה רק יסבך עוד יותר את המצב? בתפקידי משנה נוספים ניתן למצוא את נעמה פרייס והדס קלדרון, את גיל שני מאחורי המצלמה, רונן בן טל על ההפקה וגם מוזיקה מקורית של יעל דקלבאום. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

מכסחי השדים: החיים שאחרי (Ghostbusters: Afterlife) – הכינו את ערכות הנוסטלגיה כי המותג הקולנועי הוותיק חוזר, בתור סרט השכח שמוחק את ״מכסחות השדים״ ומתרחש כשלושה עשורים אחרי מאורעות צמד הסרטים הקלאסי של ״מכסחי השדים״. אם כי הרביעייה המקורית מפנה את מרכז הבמה לדור חדש של לוחמי רוחות רפאים, ומסתפקת במחווה. הסיפור מתחיל עם משפחה שעוברת אל עיירונת מרוחקת, אמא ושני מתבגרים (קארי קון, פין וולפהרד, מקנה גרייס) ונתקלת בהתחלה לא קלה. כמובן שזה רק יסתבך עם בואם של שדים זוהרים ורוחות עתיקות וכן, ערפלתי בכוונה. פול ראד מגלם את המורה בבית הספר שהוא גם אופציה רומנטית לדמות האם, סלסט אוקונור ולוגאן קים משלימים את הקאסט הצעיר, וכן, יהיו הופעות אורח לרוב. הבמאי הוא ג׳ייסון רייטמן (״תקועה״, ״ואז הגיעה טלי״), בנו של במאי הסרטים המקוריים, אייבן רייטמן, שזז הפעם אל כס המפיק. רייטמן ג׳וניור, שהיה ילד על הסט של ״מכסחי השדים״ ב-1984 ואף מופיע ב״מכסחי השדים 2״ מ-1989, גם כתב את התסריט יחד עם גיל קינן (״מפלצת של בית״). הסקירה שלנו מתקרבת.

בית גוצ'י (House of Gucci) – למי שהספיקו להתגעגע לבמאי רידלי סקוט, פחות מחודש אחרי ״הדו-קרב האחרון״, יש לו כבר סרט חדש. האורך דומה (מעל שעתיים וחצי), האדם דרייבר זהה, אבל זהו פחות או יותר. זאת משום שמדובר בעיבוד לספרה של שרה גיי פודן, המבוסס על פרשיות אמיתיות מבית האופנה של משפחת גוצ׳י, וחוזר לתקופה אפלה הכוללת רצח בעולם הזוהר. לא אספיילר למי שלא מכירים את הסיפור האמיתי, אז בואו רק נגיד שמי שמניעה את העלילה היא פטריציה רג׳אני (ליידי גאגא) הנישאת ליורש העצר מאוריציו גוצ׳י (אדם דרייבר). עוד במשפחה: אל פאצ׳ינו, ג׳רמי איירונס וג׳ארד לטו, אם תזהו אותו מאחורי האיפור הכבד והמבטא המוגזם, בסרט שהוא חגיגת מבטאים (לא כולם איטלקיים משום מה). גם סלמה האייק, ג׳ק יוסטון ורבים אחרים לקחו חלק בסרט שכתבו בקי ג׳ונסטון (״נסיך הגאות והשפל״) ורוברטו בנטיווניה. הסקירה בדרך.

הצלף (The Marksman) – תודו שהתגעגעתם והתגעגעתן אל ליאם ניסן, שכיכב השנה רק בשני סרטים עד כה וזה עלול להדאיג. בסרטו של רוברט לורנז (״בחזרה למשחק״) ניסן מגלם חוואי מתבודד ומזדקן מאריזונה, המבחין בחציית גבול לא חוקית ממקסיקו. בתקרית בה נשלפים נשקים משני צידי הגדר, הוא מוצא עצמו אחראי לגורלו של נער בשם מיגל (ג׳ייקוב פרז) ושניהם מצויים כעת על הכוונת של קרטל סמים עתיר תחמושת. אגב, לורנז היה עוזרו של קלינט איסטווד בכמה מסרטיו, לרבות ״צלף אמריקאי״, ואם תרצו לדעת מה קורה עם הסרט החדש של איסטווד תאלצו לדפדף אל החלק השני של המדור. העלילה שלו תישמע די דומה למה שקראתם וקראתן זה עתה.

תקווה

תקווה (Hope) – על הסרט הנורווגי הזה עופר כתב לפני שנה, כמעט בדיוק, אז היה חלק מפסטיבל סרטים בערבה. סרטה של מריה סודהל מציג במרכזו זוג אמנים ודיאגנוזה קשה, אך עצם התבססו על אירועים מחייה של היוצרת שלו מעורר את התקווה מן הכותרת. אנדריאה בריאן הוביג מגלמת במאית תיאטרון מוערכת, שהתגברה על מחלת הסרטן אך מקבלת בשורה מרה שהוא חזר והתפשט בגופה. כיוון שהאבחנה מגיעה רגע לפני חג המולד אין את מי להמשיך ולשאול שאלות ויש ימי חופש לחגוג עם המשפחה, עם בן-זוגה האמן בפני עצמו (סטאלן סקארסגארד) ממנו שקלה להיפרד, ועם ילדיהם מנישואים קודמים שאת החג שלהם חבל לה להרוס אבל הזמן דוחק. אגב, במציאות הבמאית היא זוגתו של הבמאי הנס פטר מולנד, שסרטו ״בסדר ההיעלמות״ זכה לרימייק עם לא אחר מאשר ליאם ניסן שהוזכר לעיל.

הקרב האחרון (Antim: The Final Truth) – נא לא להתבלבל עם ״הדו-קרב האחרון״ שכבר הוזכר לעיל. הגל הבוליוודי ממשיך להכות בבתי הקולנוע בישראל, הפעם עם הסרט החדש בכיכובו ובהפקתו של אושיית האקשן ההודית סלמאן חאן. דמיינו מעין ״דה רוק״ של בוליווד עם מאות סרטים ברזומה, שהפעם מגלם דמות של שוטר חובש טורבן המבקש לשים סוף לפשעיו של גנגסטר צעיר (אייוש שארמה) שהחל לצבור תאוצה. על-פי ימד״ב מדובר ברימייק לסרט הודי מצליח אחר שלא בטוח ששמענו עליו בישראל. בכל מקרה, הבמאי הוא מהאש מנג׳רקר וגם לו יש אינסוף קרדיטים, כשחקן וכיוצר. אני עדיין בעד כל הבוליוודיאדה הזו בישראל פתאום אבל תוהה האם יש לזה קהל ומה התגובות.

אנקאנטו (Encanto) – נסיים את החלק הזה של המדור עם סרט האנימציה החדש לבית דיסני, המתרחש בקולומביה המונפשת. העלילה מתמקדת במשפחה בעלת כוחות קסם שונים, כמו כוחות-על למיניהם, בה בורכו כל בני משפחת מדריגל למעט אחת, מיראבל. בגרסה המקורית מדבבת אותה סטפני ביאטריז וסביבה המוני שחקנים ממוצא לטיני, מג׳ון לגוויזמו ועד וילמר ולדראמה, וגם אלן טודיק כי הוא נוטה לדבב. הסרט יוצג בישראל גם בדיבוב לעברית אז בדקו לאן הזמנתם או הזמנתן כרטיסים. מפלצת בת שלושה ראשים ביימה וכתבה את הסרט הזה: הצמד מאחורי ״זוטופיה״ ג׳ארד בוש וביירון האוורד, והמחזאית והיוצרת צ'ריס קסטרו סמית'. השם היותר מפורסם מאחורי הקלעים הוא אחד האנשים העסוקים של השנה, לין-מנואל מירנדה, שרק לפני שבוע עלה סרטו הראשון כבמאי, ״טיק, טיק… בום!״, וכעת הוא חוזר לשתף פעולה עם דיסני ביצירת מוזיקה מקורית לסרט. עוד אייטם בנושא קולנוע לכל המשפחה בהמשך, לפני שנעבור לסרטי ההפצה הביתית.

סינמטק הילדים – יוזמה נהדרת הושקה השבוע בסינמטק חולון, שאני תמיד מחוייב להזכיר שהוא גם מקום העבודה של אור שכותב כאן. אבל אני בטוח שכל הכתבות שבטח ראיתם וראיתן בכלי התקשורת מרמזות שאכן קורה כאן משהו מעניין ובעיקר חמוד. מי שאחרי על ״סינמטק הילדים״ שבקע מחוץ למבנה המדיטק החולוני הוא אלון רוזנבלום, מנהל הסינמטק, שכבר שנים חולם על הקמת בית קולנוע במיוחד לילדים ולילדות. מקום קסום שבו הן והם יוכלו להתאהב בקולנוע, כמו שקרה לו בילדותו וגם לדור שאחריו, לפני עידן המולטיפלקסים והסטרימינג. הפתרון היה להפוך את אולם הביצה של סינמטק חולון לאולם מיוחד לקהל רך בשנים ומשפחתו, עם ספות צבעוניות ותוכניה מזמינה במיוחד.
רוזנבלום מבטיח כ-20 סרטים ואירועים מדי חודש, כאשר עד סוף השנה הנוכחית תוכלו לראות עם הטף קלאסיקות דוגמת "הנס כריסטיאן אנדרסן" (עם דני קיי), "צ'ארלי והשוקולדה" של 1971, "הארי פוטר ואבן החכמים", "אי.טי – חבר מכוכב אחר", "שלגיה ושבעת הגמדים" ו"סינדרלה" של דיסני. זאת לצד סרטים חדשים שעומדים לשטוף את המסכים עם בוא החנוכה, כך שתאריך ההשקה אינו מקרי. לא אשקר, זה נראה מושלם, חוץ מהשם שבעיניי היה יכול לכלול גם את המילה ״ילדות״ עם כל הסרבול שבדבר. נסו את האתר החמוד בפני עצמו, או הציצו דרך אתר המדיטק.

סרטים חדשים ב-VOD

בתמונה: גבר וגבר

צלקות (Bruised) – נפתח את החלק הזה של המדור סרט נטפליקס שזמין כבר היום (רביעי ה-24.11). מדובר בדרמת ספורט בכיכובה, ולראשונה גם בבימויה, של האלי ברי. הכוכבת מגלמת לוחמת MMA שעזבה את הזירה בבושת פנים, התדרדרה לקרבות מחתרתיים וכעת עומדת בפני נתיב משובש לגאולה: מצד אחד היא מקבלת הבטחה לשוב לזירה, מצד אחר הבן שנטשה בינקות חוזר אל חייה. זהו תסריט הביכורים של מישל רוזנפרב, ועל המסך תמצאו בין היתר גם את סטיבן מקינלי הנדרסון ושמיר אנדרסון.

כוורת (Hive) – נקפוץ אל מחר (חמישי ה-25.11) ונרחיב את היריעה אל ה-VOD של yes, HOT וסלקום tv גם, עם סרט שעדיין רץ גם בסינמטקים במקביל. מדובר בסרטה של בלרטה באשולי, שכתבתי עליו בקצרצרה עוד בסאנדנס בתחילת השנה ולא מזמן נבחר לייצג את קוסובו באוסקר הבינלאומי. הסרט מבוסס על חייה של אישה אמיתית ושל נשים רבות בקוסובו המצויות במעין לימבו מתסכל: הגברים שלהן לא שבו ממלחמות הבלקן אבל גם לא הוכרזו כמתים, מה שלא מאפשר לנשים להמשיך בחיים וגם לא להתאבל. גיבורת הסרט יורשת כוורת מבעלה הנעדר ומנסה לא רק לפרנס את משפחתה בתנאים בלתי אפשריים אלא גם למרוד בסמכות של זקני הכפר ולאגד סביבה כוורת של נשים.

הדרך לגאולה (Cry Macho) – נצמצם חזרה את הרשימה אל יס בלבד, עד כמה שהבנתי, שם יהיה זמין החל מיום שישי ה-26.11 סרטו החדש של קלינט איסטווד, שדילג על בתי הקולנוע בארץ. זה קרה לפני שלוש שנים עם ״הרכבת של 15:17 לפריז״ ולפני שבע עם ״ג׳רזי בויז״, כך שכבר קשה לפעור פה בתדהמה מעוד סרט גנוז של הקאובוי המזדקן. הפעם איסטווד קשישא גם מככב בתור קאובוי מזדקן, או יותר נכון כוכב רודאו לשעבר שמלווה בחור צעיר (אדוארדו מינט) ממקסיקו לטקסס ובדרך מלמד אותו את משמעות המושג ״גבר״. מעניין אם נשאר משהו מהמושג הזה מאז שאיסטווד פירק אותו שוב ושוב בסרטיו מאז שנות ה-90 או קודם לכן.

סיאנס (Seance) – נסיים עם יס ועם סרט שיהיה זמין החל משבת (28.11) אבל את דעתו של אור עליו כבר אפשר לקרוא. סוקי וואטרהאוס מגלמת תלמידה חדשה בפנימייה מוכת אסון, שנאלצת להתמודד עם נערות לא נחמדות ואולי גם עם רוחה של צעירה שהתאבדה לפני בואה ואז זומנה בטקס ששמו כשם הסרט. זה כנראה לא ייגמר טוב, או שאולי זו סתם תחושת בטן שלי. כתב, ולראשונה גם ביים, סיימון בארט ("אתה הבא בתור", "המכשפה מבלייר").

תגובות

  1. אורי הגיב:

    לפי האתר של קולנוע לב, "ויהי בוקר" יוצג השבוע מדי יום בתל אביב – סביר להניח שהסיבה היא הכשירות לאוסקר

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.