במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 28

בעוד אנחנו מתקרבים לא רק אל הסופש האחרון של סוכות, אלא גם אל אבן דרך עגומה במיוחד שמסמלת שבעה חודשים בלי בתי קולנוע בישראל, אני לא יכול שלא לתהות איך זה שהכל נעשה יותר ויותר גרוע במקום להשתפר. המצב במדינת ישראל, וזה ממש לא הוגן מצידי לכתוב את זה כמשקיף מרחוק מעבר לאוקיינוס, פשוט מוציא את החשק לעסוק בכל דבר שאינו הישרדות יומיומית. אז כרגיל, אני לגמרי אבין את מי שלא ממש מעניינים אותה או אותו סרטים כרגע, עבורנו בסריטה זו לגמרי דרך לשמור על שפיות וחיוניות ובתקווה גם לספק רגעים יומיומיים של הסחת דעת קלה מן המציאות.

השבוע התמקדנו בפסטיבל הקולנוע (המקוון) של חיפה, ממנו דיווחו אור וגם עופר, אחרי פוסט ההמלצות המשותף שלנו, ועוד אחד של עופר על הקולנוע של אריק רוהמר, שזוכה למחווה בפסטיבל. יש עוד כמה ימים לפסטיבל והרבה סרטים לראות, אבל בינתיים אני מקווה שעזרנו איכשהו ומחזיר את תשומת הלב גם אל שאר האופציות לסוג הצפייה היחיד האפשרי כרגע – ביתית.

תחילת החודש היא זמן טוב בעיניי לבדוק מה נעשה בסינמטקים השונים, לפני שנעבור לספקיות התוכן המסחריות. נתחיל עם סרט השבוע של ״פסטיבל ירושלים מציג״ באתר הסינמטק הירושלמי הוא ״חום גבוה״ (The Fever), סרט הביכורים זוכה הפרסים של מאיה דה-רין הברזילאית. גיבור הסרט, שומר בנמל ובן לאוכלוסיה הילידית של ברזיל, נתקף בחום גבוה יחד עם השינויים הפוקדים את חייו, מתקשה להישאר בהכרה בעבודה במהלך היום וסובל מהזיות שיצור מסתורי עוקב אחריו בלילות.

בסינמטק תל אביב ההיצע של מחלקת ה-VOD כבר כל-כך גדול, אז תסלחו לי אם אתמקד רק בטרום הבכורות החדשות באתר. האמת היא שאת שתיהן כבר הזכרתי במדורים קודמים. האח הוא ״איך להיות אישה טובה״ (How to Be a Good Wife) של מרטין פרובסט, עם ז׳ולייט בינוש כמנהלת פנימייה לעקרות בית מושלמות, שנאלצת לבחון את השקפת עולמה עם מות בעלה ועל רקע תהפוכות החברה הצרפתית של 1968. השני הוא ״המתרגמים״ (The Translators) של רג'יס רוינסאר, מותחן עם הרבה פרצופים אירופאיים מוכרים (למבר ווילסון, אולגה קורילנקו, ריקרדו סקמרצ׳יו) על תשעה מתרגמי ספרים הכלואים בבונקר מפואר על מנת להעביר על אחד לשפתו רב-מכר עתידי. כאשר העמודים הראשונים של הספר צצים ברשת, כל התשעה הופכים לחשודים והסרט נעשה למותחן בלשי.

גם בסינמטק חולון מהסלון תוכלו לראות את ״המתרגמים״, ולצידו בחירות לא בהכרח צפויות כמו ״מיס ג׳ולי״ של ליב אולמן עם ג׳סיקה צ׳סטיין. למי שירצו להשלים מועמדים לאופיר, יוקרנו ״המתים של יפו״ של רם לוי, וגם הקצרים ״לונג דיסטאנס״ של אור סיני ו״תמונת ניצחון״ של עדי משניות. בעיניי, ולא אני ממש לא אובייקטיבי, הכי שוות ומעניינות נשמעות לי ההרצאות של צוות הסינמטק, אלון רוזנבלום ואור סיגולי, שנקראות ״הסרט הזה מבוסס על קומיקס?!״ ו״איך לעזאזל זה זכה באוסקר?!״, בהתאמה.

בסינמנט הרצליה (אין כאן שגיאת הקלדה, רק זמנים משונים שאנחנו חיים בהם) תמצאו לצד קלאסיקות גם כמה סרטים די מופרעים, כמו ״הקולות״ ו״מנועים קדושים״, את התיעודי הישראלי ״ארבע אמהות״ מדוקאביב האחרון, וגם סרט שצץ פה ושם בארץ אבל לא הוקרן מסחרית למיטב ידיעתי – ״בלוז ערבי״ (Arab Blues). גולשיפטה פרהאני מככבת בסרט של מנל לבידי, על טוניסאית שחוזרת הביתה אחרי לימודים בפריז ומבקשת לפתוח קליניקה לטיפול פסיכולוגי, מה שמסעיר את הרוחות בשכונה מכל מיני סיבות.

ולסיום החלק הזה של המדור, בסינמטק שדרות מראים סימני התאוששות עם שני מפגשים וירטואליים: הערב תוכלו לראות בבכורה את ״אני אוקראינית״ של נסטיה פייביש ולשוחח עם היוצרת, ובשבוע הבא יהיה זה תורו של ״דודו טסה והכוויתים״ בבימויה של טל הייק. עוד שווה לציין כי בכל יום שני יש רצועה לילדים.

סרטים חדשים ב-VOD

יובי יציל את האלווין (Hubie Halloween) – נתחיל עם שיתוף הפעולה החדש של אדם סנדלר ונטפליקס, שאולי ראיתם וראיתן כבר אתמול. סנדלר מגלם את הגיבור, ששמו אינו קיצור של יובל כפי שנרמז מהכותרת העברית, וחוזר לשטויות שלו כפי שהבטיח כשלא קיבל אוסקר עבור ״יהלום לא מלוטש״. הפעם הוא שוטה הכפר, או יותר נכון העיירה מלאת הקונוטציות סיילם, שבליל כל הקדושים אחד הופכת למסוכנת ומפחידה מכפי שתושביה חושבים, מלבד גיבורנו. סנדלר גם השתתף בכתיבה, יחד עם טים הרליהי שותפו הוותיק, והבמאי הוא סטיבן בריל, עוד משתף פעולה של הסנדמן כבר שני עשורים. הקאסט כולל את קווין ג׳יימס, ג׳סיקה בוואן, ריי ליוטה, סטיב בושמי, מיה רודולף, שאקיל אוניל, בן סטילר ורוב שניידר.

את המקבץ העמוס של סרטים שמגיעים ממש היום (חמישי ה-8.10) אל הפלטפורמות השונות נתחיל עם דאבל מפסטיבל חיפה שנוחת ב-yesVOD. ״צ'רטר״ (Charter), סרטה של אמנדה קרנל (״הנערה מהצפון״), מספר על אם שלא ראתה את ילדיה חודשים, מאז עזבה את הבית בצפון שוודיה ועד שיוסדר הסכם הגירושין עם בעלה. אבל כשאחד הילדים מתקשר אליה בבכי באמצע הלילה, היא לא רק נוסעת להתאחד עימם אלא גם חוטפת אותם ובורחת אל טנריף. מהצד השני של הסקאלה, ״א׳ זה אושר״ (H is for Happiness) הוא סרט ילדים אוסטרלי על ג׳ינג׳ית בת 12 שמנצלת את השקפת עולמה האופטימית כדי לנסות ולתקן את משפחתה השבורה ולהביא להם אושר. ליסה הופ כתבה את סרט הביכורים של הבמאי ג׳ון שידי.

הייתי פה (I Used to go Here) – גם הוא זמין ב-yes ובניגוד לתקצירים שקראתי, חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם עוד לפני שמגיעים לסרט עצמו. לא מדובר בסרט הביכורים של הבמאי כריס ריי, אלא בסרטה השישי של הבמאית. הוא כן הראשון שלה שלא תחת השם כריס סוואנברג ואחרי הפרידה מבן-זוגה ואבי ילדיה, הבמאי העצמאי ג׳ו סוואנברג. בסוג של סנכרון, הסרט מספר על סופרת טרייה (ג׳יליאן ג׳ייקובס) שנפרדת מארוסה ומתבטל לה סיבוב השקת הספר החדש שלה. המורה שלה לשעבר (ג׳מיין קלמנט) מזמין אותה להרצות בקולג׳ שלה כמי שהגשימה את עצמה, מה שלא לגמרי הולך כמתוכנן בדרמה הקומית הזו, שדי ביאסה לי את התחת אם להתנסח בעדינות.

תצילו את עצמכם! (!Save Yourselves) – אם אנחנו כבר בסרטים עצמאיים על היפסטרים, זמין היום בסלקום tv. סוניטה מאני וג׳ון ריינולדס מגלמים זוג ברוקלינאי שיוצא לריטריט (סליחה על הבורות אבל יש לזה חלופה עברית?) בטבע ומתנתק מטכנולוגיה וטלפונים כדי להתחבר לכישורי ההישרדות שלו. בדיוק באותו הזמן כדור הארץ מותקף בידי חייזרים שנראים כמו כדורים פרוותיים ומסתוריים בהתנהגותם, מה שלא רק מפר את השלווה ואת תנאי הבידוד של השניים אלא בעיקר מפתיע אותם. סרט הביכורים הקומי של אלכס יוסטון פישר ואלינור ווילסון.

רוצח הגלויות (The Postcard Killings) – מותחן פשע בכיכובם של ג׳פרי דין מורגן, פמקה יאנסן והשחקנית הבריטית שתמיד מוזר לי לכתוב את שמה בעברית, קוש ג׳מבו (״האישה הטובה״ / ״הטובות לקרב״). העלילה מתחילה עם רצח מחריד ומשונה של זוג צעיר בירח דבש בלונדון, אותו מחליט לחקור עצמאית אביה של הכלה (מורגן), שוטר ניו-יורקר לשעבר. עוד רציחות דומות מתחילות לצוץ ברחבי אירופה, מחקות יצירות אמנות מפורסמות ומלוות בגלויה מסתורית שאולי תרמז על הקורבן או המיקום הבאים. הבמאי הוא דניס טנוביץ׳ (״שטח הפקר״) ומשום מה היה צורך בחמישה תסריטאים כדי לעבד למסך את הספר באותו השם, מאת ליזה מרקלונד וג׳יימס פטרסון. זמין גם בסלקום וגם ב-יס.

זהות זרה (Complicity) – הסרט שכבר הוזכר כאן בעבר, כשהיה אמור להיות הראשון שיוקרן בקולנוע הקיץ עם החזרה לשגרה (שלא התרחשה מן הסתם), וכעת אפשר לצפות בו לא רק בסינמטקים הווירטואליים אלא גם ב-VOD של יס וגם הוט. סרטו של קיי צ׳יקאורה הוא הפקה סינית-יפנית, לא עניין מובן מאליו יש לציין, על צעיר סיני (יולאי לו) שמהגר אל ארץ השמש העולה באופן לא חוקי ובתקווה להתחיל מחדש. הוא מוצא עבודה כשוליה לטבח (טצויה פוג׳י הזכור מסרטי נגיסה אושימה) במסעדה משפחתית המתמחה באטריות סובה, ונהייתי רעב אז נעצור כאן את התקציר. אפשר גם להתרשם מן התמונות שמעטרות את הפוסט והן מתוך הסרט.

הבמה של ראדה (The 40 Year Old Version) – הסרט האחרון להיום משיב אותנו אל נטפליקס, שם יהיה זמין החל ממחר (שישי ה-9.10) והנה נסגר המעגל. השילוב של השם באנגלית ובעברית (שמפספס את הרפרנס ל״בתול בן ארבעים״) די מספרים את הסיפור – ראדה היא מחזאית ניו-יורקרית שרוצה להצליח בכל מחיר לפני שימלאו לה 40, אחרי שנחשבה לכשרון עולה בצעירותה. הפתרון? להפוך לראפרית. הדרמה הקומית העצמאית הזאת, בבימויה ובכיכובה של ראדה בלנק, התחילה את השנה עם פרס הבימוי בסאנדנס ומאז הוסיפה עוד כמה וכמה כתרים ופסטיבלים לפני שנרכשה בידי נטפליקס.