• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

"כוחות" ו"מקורות נסתרים", סקירת נטפליקס גיקית כפולה

4 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי

בשיטוט אקראי בתכנים החדשים של נטפליקס, נראה שיש לחברת הסטרימינג קהל יעד חדש שהיא מחזרת אחריו בכל הכוח. אחרי הפקות תיעודיות כמו "High Score", "כוח טירת הגולגולת", "הצעצועים שעיצבו אותנו", "הסיפור שמאחורי ליג אוף לג'נדס", "עולם האנימה" וגם סרטים בסגנון "משמר האלמוות" ו"פרויקט פאוור", אפשר לראות את מי ענקית הסטרימינג רוצה לפתות פנימה – הגיקים.
אחרי שהוכיחו את עצמם ככוח צרכני רציני, בעיקר עם הצלחת היקום המשותף של מארוול ושל די.סי. וסדרות כמו "דברים מוזרים" ו"משחקי הכס", קבוצת האוכלוסייה שעד האלף החדש הייתה חצי בדיחה, הפכה להיות בעלת משמעות מאוד גדולה כיום וזה ניכר בכל תחומי הבידור כרגע. כנראה שהגיע הזמן. איך אמרה קייט בלאנשט כשזכתה באוסקר השני שלה? "העולם עגול, אנשים".

אני פשוט מאוד אוהב לצטט את קייט בלאנשט.

בין כל הכותרים המפוצצים של בוננזת הגיקים בנטפליקס, נמצאים שני סרטים, שהם על פניו דאבל פיצ'ר נהדר: שניהם מ-2020, שניהם מאירופה, שניהם עוסקים בסוג של סיפורי מקור בעולם גיבורי העל, ושניהם נוקטים בתפיסה מודעת לעצמה.
הסיבה שאני כותב שזה רק "על פניו" הוא מכיוון שאחד מהם איום ונורא וממש אין צורך לצפות בו. אנחנו נדבר על שניהם.

"כוחות"
Freaks: You’re One of Us / Freaks: Du Bist Eine Von Uns

אחרי ההצלחה של סדרות כמו "דארק", נטפליקס כנראה התחילה לחבב את הקטע הזה של הפקות מקור גרמניות, וחתמה חוזה לשלושה סרטים מדויטשלנד, כולם יועדו ל-2020: "מגדלים באוויר", "איזי ואוסי" ו"כוחות" ששמו המקורי הוא "פריקים: אחת מאתנו", אבל נטפליקס ישראל בחרו לחסוך קצת. לא שאני יודע בוודאות, אבל מניח שזה לא בגלל שהם חששו שהקהל שלהם יתבלבל עם סרטו הקלאסי של טוד בראונינג והציטוט המפורסם ממנו.

את "כוחות" כתב מארק או. סנג, אחד התסריטאים של "דארק", וביים פליקס בינדר שסרטו היחיד עד כה, "רד ברייסלטס: ההתחלה" היה המשך קולנועי לסדרת נעורים מצליחה שיצר. שיתוף הפעולה שלהם נפתח באירוע מסתורי, וכנראה קטלני, בבית ספר יסודי, עליו אחראית ילדה בלונדינית מתוקה למראה. כמה שנים טובות לאחר מכן, אותה ילדה הפכה להיות רעיה למאבטח ואמא לילד צעיר, שעובדת למחייתה במטבח של מזללה בתחנת דלק, ודי מרגישה שהחיים דרסו אותה. מה שסוג של נכון. אבל בעקבות מפגש אקראי לחלוטין עם הומלס מסתורי, היא מפסיקה לקחת את הכדורים אותה רשמה לה הפסיכיאטרית שמטפלת בה מאז ילדותה, ומגלה שיש לה כוחות על טבעיים. ולא רק זה, גם להומלס יש. ולא רק זה, גם לבחור החביב שעובד איתה באותו מקום יש. עכשיו כל מה שצריך זה עלילה, כדי שגם תהיה סיבה למה הדמויות האלה קיימות. ואם חשבתם שהמצב עד כה לא היה מבטיח, רק חכו.

ההישג הכי מרהיב של סנג ובינדר ב"כוחות" הוא שעל פני תשעים דקות הם הצליחו להכניס כל קלישאת סרטי גיבורי על, מבלי לפספס כלום. אני שם כסף שהיה צ'ק-ליסט במשרד שלהם. הם באמת יצאו מגדרם כדי לעשות את סרט גיבורי העל שראיתם הכי הרבה פעמים מבלי לראות אותו פעם אחת.
מוסד מסתורי שמדכא כוחות בעיצוב מטאלי קר – יש. גיבור על שאיבד את משפחתו ולא התאושש – יש. גיבור על צעיר שחי בדיכוי פטרנאליסטי והכוחות שלו משחיתים אותו – יש. דמות שמתכחשת לכוחות שלה עד שאין ברירה – יש. ילד בסכנה – יש. שימוש אקראי בשירי אייטיז – יש. באמת שחוץ מלהגיד "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה" הם עברו על הכל, ותמיד יש סיכוי שזה קרה ופספסתי את זה מרוב שעמום.

נטפליקס לא מאוד מוצלחת כשזה מגיע לסרטים לא-אמריקאים, ו"כוחות" הוא פחות או יותר הדוגמא המושלמת. אז נכון, מבחינה טכנית הוא לגמרי ראוי, רוב האפקטים נראים טוב, השחקנים – גם אם לא מוצלחים במיוחד – עוברים מסך סבבה (כולם סופר לבנים, דרך אגב. יש דמות אחת שחורה, משנית להפליא, והיא די שלילית), ולכן קשה לפטור אותו כעבודה חובבנית. זה פשוט תסריט כל כך גרוע, מהסוג שבדקה 40 נזכר שהוא עדיין באקספוזיציה, שמתנהל כמעט כולו על בסיס צירופי מקרים (כן, שלושה גיבורי על מדוכאים חיים באותה עיירה, וקשורים לאיזה דיינר מצ'וקמק. ברור), שכל רגע בו הוא דה-ז'ה-וו לאחד מסרטי האקס-מן.
פשוט מדהים כמה הסרט הזה מיותר. ואני יודע שזה אחד הדברים הכי מגעילים להגיד על סרט, בטח כזה שהרבה אנשים מוכשרים עבדו עליו, אבל זה המצב. אם להיות קצת פחות ציני, אני די בטוח יש פה ניסיון להגיד משהו על דכאון, אולי אפילו הפרעות נפשיות שקשורות לבדידות או להבדיל סכיזופרניה, ועל איך מנסים לטשטש מאנשים את האני האמיתי שלהם רק כדי להפוך אותם לצל חיוור, או לפחות לכאלה שלא מאיימים על הסדר הקיים. יכול להיות, אבל זה אני ממש מנסה למצוא הצדקה לרצף הקלישאות המתישות של "כוחות".

מה שמשעשע הוא שבדיוק עכשיו יצא סוף סוף, אחרי שנים ארוכות של דחיות, "המוטנטים החדשים" לבתי הקולנוע בארה"ב, ובאנטי-קליימקס מוחלט הדיווחים עליו לא מאוד נרגשים. הייתי אומר שכנראה אפשר להניח רגע לסרטי "צעירים מגלים שיש בהם כוחות חבויים" אבל מצד שני, לאמאזון חוזרת היום "The Boys", כנראה הסדרה שהכי נהניתי ממנה בשנה שעברה. זה רק מוכיח שכשיודעים איך לעשות את זה עדיין אפשר לחדש.

"מקורות נסתרים"
Unknown Origins / Origenes Secretos

עדיין בתוך בנק הסרטים החדשים של נטפליקס, עדיין בעולם גיבורי העל, אבל קופצים מערבה מגרמניה לספרד ולסרט של דיויד גאלאן גלינדו, המבוסס על ספר שהוא עצמו כתב. התסריטאי השותף שלו הוא פרננדו נאווארו, שחתום על אחד מסרטי האימה המדוברים של נטפליקס, "ורוניקה". בוויקיפדיה טוענים שהוא גם כדורגלן מפורסם, אבל אני חש שמדובר בבלבול.
ציפיות גבוהות לא היו לי מהסרט הזה, גם כי ראיתי את "כוחות" כמה שעות לפני והייתי די מיואש, וגם כי כאמור באופן כללי סרטי הרכש העולמיים של נטפליקס נוטים להיות די איומים. או לפחות זניחים במיוחד. אז בהתחשב בכל אלו, אני באמת לא רוצה להרים פה יותר מדי. אני באמת חושב שאחת הסיבות שאני מאוד חיבבתי את הסרט הזה נעוץ במצב המחשבתי אתו הגעתי, קחו בחשבון, אבל מדובר באחד מהנטפליקסז המהנים ביותר שראיתי לאחרונה.

הקונספט של "מקורות נסתרים" הוא כזה שאמור להכניס את קהילת הגיקים, בטח אלו שאוהבים בפנטזיה שלהם נגיעות של אימה ומתח, לרעידות ופרכוסים. על פניו יש פה חקירה בלשית הכי מוכרת ואוטומטית שאפשר – בלש צעיר, שממש לאחרונה הוצב לתפקיד חדש בעיר הגדולה, מצטרף לבלש ותיק שעוד רגע פורש, על מנת לפתור רצח ממש אכזרי. זו לא טעות – הרפרנסים של הסרט ל"שבעה חטאים" בדקות הראשונות שלו מאוד קיצוניים, כולל כתוביות הפתיחה. יש אפילו קלוז-אפ על מטרונום. מאוד ברור מה הסרט שגלינדו ראה הכי הרבה פעמים בחייו.
הטוויסט נכנס כאשר מתגלה עוד גופה, ושם הגלגלים בראשו של הבלש הוותיק מתחילים לנוע והוא מבין שיש פה מישהו שרוצח על פי סיפורי מקור מפורסמים מעולם גיבורי העל. הבעיה היא שאף אחד משני הבלשים לא שוחה בחומר, ולכן לחקירה מצטרף בנו של הבלש הפורש, חנון פצצות שעדיין חי עם אבא שלו, וכל חייו סובבים סביב קומיקס, מנגה, אנימה, וספרי פנטזיה, ומעט מאוד אינטרקציה עם העולם החיצון.

יש לא מעט נקודות חולשה ל"מקורות נסתרים". הראשון שבהם הוא שהבנתי את כל הרפרנסים, וזה כנראה מעיד על כך שהם לא מאוד מורכבים. דבר שני הוא שלא רק "שבעה חטאים" השפיע על הסרט, אלא שהוא לוקח בנדיבות מהרבה סרטים אחרים כמו "בלתי שביר" למשל. בנוסף יש לו בעיה רצינית עם עיצוב הדמויות הנשיות (וכשאני אומר "דמויות" אני מתכוון לדמות אחת ויחידה), למניעים של הנבל המרכזי אין שום היגיון, ויחסית לסרט שעוסק בעבודה משטרתית לא מורגש שהיה תחקיר רציני במיוחד. במילים אחרות, הסרט הזה הוא בליל של שטויות.
אבל בניכוי של כל אלו, "מקורות נסתרים" חמוד נורא גם כסרט פנטזיה וגם כבאדי-מובי. כבר בהתחלה מה שהערכתי בו זה שהוא לא מפחד ממראות קיצוניים ואלימים במיוחד. הגופות שמתגלות במהלך הסרט די מחליאות, וככל שהוא מתקדם הוא רק מתחרפן יותר ויותר. הסרט גם נהנה מהופעות מצוינות של שני השחקנים הראשיים – חאוויר ריי החתיך (שמככב בעוד סרט בנטפליקס, "רצח כפול: שתיקתה של העיר הלבנה" שלא שרדתי ממנו רבע שעה) בתור הבלש שבז לתרבות הגיקים ומגלה את גיבור העל שבתוכו, ובראייס אפה (שמככב בסדרה "פקיטה סאלאס", גם היא בנטפליקס, שם הוא מגלם סוכנת שחקנים. אני לא עומד לצפות בזה) בתור הגיק שממש מתרגש להיות סייד-קיק אמיתי.

הסגנון של גלינדו מאוד צבעוני, מצועצע לרוב, ולא באמת מנסה להיות ריאליסטי במיוחד. עלי זה עבד, גם כי יש פה אמירה ויזואלית-קולנועית ברורה שמובילה את הסרט, ובעיקר כי לגמרי עברתי את המהלך הרגשי של הדמויות – מופרך ככל שיהיה. בונוס הוא שהסרט באמת אוהב את התרבות הגיקית, ובא להרים לה. כלומר, יש פה לב. ואותי זה תמיד שובה.
"מקורות נסתרים" התגלה כהפתעה נעימה ושעה וחצי ראויה לגמרי מול הטלוויזיה. ומכיוון שבעת כתיבת שורות אלו "כוחות" נמצא במקום השביעי ברשימת התכנים הפופולריים של נטפליקס ישראל, נראה לי שמין הראוי לעשות תיקון ולהכניס לשם את סרט גיבורי העל הספרדי במקום. קדימה, בואו יחד נמצא את גיבור העל שבכל אחד מאתנו ונגרום לזה לקרות.