• במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 30
  • בחזרה אל ״בוראט״, לקראת סרט ההמשך
  • ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי: חלק א׳
  • משפט השבעה משיקגו
  • סקירה כפולה: ״תצילו את עצמכם!״ ו״הייתי פה״
  • המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – 1
  • שמש
  • פסטיבל ניו יורק 2020: דיווח שני ואחרון
  • פסטיבל ניו יורק 2020: האנתולוגיה של סטיב מקווין
  • רצח אמריקאי
  • ״דיק ג׳ונסון מת״, סקירת נטפליקס
  • הנערים בחבורה
  • אימת החודש - ספטמבר 2020

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 23

2 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר

עשינו זאת, שרדנו את אוגוסט. מה מסתתר בצד השני? עוד הבטחות אבל גם קצת הקלות. לצד פתיחת שנת הלימודים, קיוויתי להכריז גם על פתיחת האולמות, אבל נראה שנחכה עוד שבוע עם זה. החל מאתמול מאושר מתווה החזרת מוסדות התרבות לפעולה, אבל לגבי בתי קולנוע, וסינמטקים תחילה, תאריך היעד לעדכון הבא הוא כנראה יום ראשון הבא (6.9) אז נמשיך להמתין. בינתיים נתנחם בפתיחה של פסטיבל דוקאביב הערב, אירוע הקולנוע שעושה כל מה שניתן כדי לתת תחושה של פסטיבל גם השנה ותחת ההגבלות. אחת הדרכים היא אולפן דוקולייב, שם תוכלו לשמוע את אור סיגולי מנחה הערב, וגם בשישי ושבת, את המשדר והשיחות סביב הפרימיירות הישראליות של אותם ימים.

כדי להבין את גודל הצרה שבה נמצא כל ענף הקולנוע המקומי, אמליץ על שתי קריאות. בסופש נזכרתי עד כמה יאיר רוה הוא עיתונאי הקולנוע שחובה לקרוא כשזה מגיע לצד העסקי, בכתבה המפורטת שלו על תסבוכת גרידינגר שפורסמה במוסף כלכליסט. תקציר האירועים: בעיצומה של המגפה הוגש כתב אישום מטעם רשות התחרות כנגד רשת רב-חן ופורום פילם, על ״הפרה בנסיבות מחמירות של תנאי מיזוג שהוביל לפגיעה בתחרות״, ספציפית בנוגע לסיפוק סרטים למתחרים מרשת בתי הקולנוע לב. רוה מסביר טוב ממני את הפלונטר שנוצר כתוצאה מכך שבישראל בתי הקולנוע והמפיצים הם אותו אדם במקרים מסויימים, ומשרטט את המפה בה פועלים שלל הכוחות. בעת הקריאה, כדי לזכור אמנם שהכותב מסוכסך אישית עם חברת ההפצה ובעליה, מוקי גרידינגר, כך שיש כאן הרבה מקום לפרשנות, אבל בכל מה שקשור לעובדות הקריאה הייתה מרתקת בעיניי. לקריאה משלימה על מצב ההפקות הנוכחי, אני ממליץ לקרוא גב אל גב את כתבותיה של אינה טוקר ב-ynet – זו שכמעט וחורצת את גורלן של הפקות הקולנוע בארץ לפני כשבועיים, והעדכון מאתמול על ישועה ברגע האחרון. אני לא בטוח עדיין שזה סוף טוב, אבל כן מסתמן שכ-30 הפקות שמוקפאות כבר חצי שנה באשמת המצב, חוזרות לעבודה. סרטים חדשים של אבי נשר, דובר קוסאשווילי ושמי זרחין, בין היתר, יוכלו לסיים צילומים. הלוואי שיהיה להם איפה להקרין בשנה הבאה.

אגב, בינתיים בארצות הברית המצב לא כל-כך פשוט גם כן. חלק מההפקות אמנם חזרו לפעילות, גם בהוליווד, אבל אם תושבי עיר הסרטים מעוניינים לצפות באחד מחוץ לבית, הם צריכים לסוע ללאס וגאס, מכל המקומות בעולם. גם בניו יורק, עיר הידועה באהבת הקולנוע שלה שהיא אחד הדברים היחידים שאני אוהב בה, אין עדיין בתי קולנוע. לא בשכונה שלי, לא בעיר, ואפילו לא במדינה כולה. אם כי קונטיקט השכנה כבר נפתחה וניו ג׳רזי הסמוכה קיבלה אישור להתניע מחדש את בתי הקולנוע שלה, אז מי שירצו להצטרף לחגיגת ״טנט״ יוכלו לעשות זאת בשעה נסיעה לכל כיוון. אולם, ממה שאני קורא ושומע, מבקרי קולנוע בערים הנ״ל מדברים על סיכון חייהם כדי לראות סרט, אז אנחנו רחוקים מנורמליזציה. אני תוהה אם דעה שלי על ״טנט״, או לצורך העניין על ״ביל וטד בקצב המוזיקה״ (איזה תרגום נורא) או ״המוטנטים החדשים״ (מסתבר שזה סרט אמיתי), תהיה רלוונטית לקריאה. אתאפק עוד שבוע עד שנדע האם אלה הכותרים שיפתחו את בתי הקולנוע בישראל, או ששוב מכרו לנו אשליות מתוקות.

למי שפספסו בשבוע שעבר את העדכון על פסטיבל ירושלים – באתר החדש של ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, שנמצא בהרצה וסיחרר אותנו לגמרי מרוב שפע, מתאחסנת גם מסגרת שבועית חדשה. היא נקראת ״פסטיבל ירושלים מציג״ ובכל יום חמישי יהיה זמין במסגרתה, לצפייה ביתית בעלות של 15 ש״ח, סרט מתוך התוכניה של פסטיבל הקולנוע ירושלים, שנדחה לדצמבר. על סרט הפתיחה של המסגרת ״יוצאים לדרך״, שהקסים אותי לאללה, אפשר לקרוא את דעתי בגלריה של הארץ. הוא (2.9) הוא יום האחרון שלו בשירות, ומחר יגיע ״עונת הגשמים״ הסינגפורי, עליו כתב עופר לקראת פסטיבל סרטים בערבה (התמונה בראש הפוסט לקוחה מהסרט). בהמשך החודש אמורים להגיע גם שני סרטים דוקומנטריים: "מחפשים את ז'יל קארון", על הצלם שתיעד את מלחמת ששת הימים ושנעלמו עקבותיו בקמבודיה, והמסקרן מכל בעיניי, "מרגיש טוב אחי" על מסעו של האמן מאט פיורי (יוצר פפה הצפרדע) להשבת יצירותיו לחיקו אחרי שיצאו מהקשרן בתור ממים. מומלץ לעקוב אחרי ההיצע המתחדש בסינמטק אונליין באתר.

במעבר לחלק הבא של המדור, נטפליקס מציעה עשרה כותרים שלה לצפייה בחינם וללא צורך במינוי לשירות. כרגע אפשר למצוא שם את הסרטים ״קופסת הציפורים״, ״האפיפיורים״ והחביב על הבלוג משום מה – ״תעלומת רצח״. לא בדיוק הדרך האידיאלית לשכנע מנויים חדשים להצטרף, אבל כן כמה מהלהיטים הגדולים של נטפליקס מבחינת הפקות מקור. אפשר גם לראות את הפרק הראשון של מגוון סדרות כמו ״דברים מוזרים״, אבל למה שתעשו לעצמכם דבר כזה. בכל מקרה, נשמע שהאופציה החינמית הזאת הגיעה בדיוק בזמן ליום כיפור, היום בשנה בו מנוי לנטפליקס באמת מצדיק את עצמו. בעצם, אולי זה נכון גם לסופש הקרוב, בהתחשב בסרט אחד מסויים שמגיע לשם.

סרטים חדשים ב-VOD

סיברג (Seberg) – נפתח את החלק הזה של המדור עם שני סרטים שהגיעו שלשום אל סלקום tv ועולים עוד שבועיים גם ב-yesVOD. זה הראשון מביניהם, והוא ערך את בכורתו בפסטיבל ונציה לפני שנה בדיוק ומגיע לישראל כעת כשמהדורת 2020 של האירוע האיטלקי נפתחת. אני מספר את כל זה כי הסרט עצמו לא זכה להצלחה לה ציפה. קריסטן סטיוארט מגלמת את ג׳ין סיברג של אחרי ״עד כלות הנשימה״, אבל זו אינה ביוגרפיה של כוכבת קולנוע אלא מותחן ריגול. כזה המתמקד במעורבות החברתית של סיברג עם ארגונים למען שיוויון בין-גזעי, שסיבכו אותה עם ה-FBI באמריקה של סוף הסיקסטיז. הקאסט המבטיח כולל גם את ג׳ק אוקונל, מרגרט קוואלי, זאזי ביטס, איוון אטאל, וינס ווהן ואנטוני מקי. אולם, הבמאי הוא בנדיקט אנדרוז (״אונה״) ואת התסריט כתבו ג׳ו שארפנל ואנה ווטרהאוס (״המרוץ״, ״אחרי המלחמה״).

פוטו אהבה (The Photograph) – סרטה של סטלה מגי (״הכול, הכול״) הוא הנוסף שעונה להגדרה לעיל. בארה״ב הספיק להיות מופץ כסרט ולנטיינז דיי בפברואר, אלינו הוא מגיע אחרי ט״ו באב. בדרמה הרומנטית הזו מככבים איסה ריי (״זוג יונים״ ובעיקר הסדרה ״לא בטוחה״) ולאקית׳ סטנפילד (אותו אני מקווה שאין צורך להציג בישראל בשלב זה). כלומר, שני אנשים מאוד פוטוגניים ואטרקטיביים בתפקידים הראשיים בסיפור אהבה, אז משהו יצטרך להשתבש. המשהו הזה, אם הבנתי את הטריילר, נוגע לסיפור הקשור להיסטוריה המשפחתית של הגיבורה, כאשר אמא שלה בצעירותה זוכה לקו עלילה רומנטי משלה. את הקאסט משלימה קבוצה מרשימה של כוכבים שחורים: קלווין הריסון ג׳וניור (הוא בכל דבר השנה), ליל ריי האורי, טיונה פאריס, יילאן נואל ועוד.

להיפרד בכבוד (Suicide Tourist / Exit Plan) – דרמת מתח דנית עם ניקולאי קוסטר-ולדאו, בתפקיד הראשי, למי שהתגעגעו לצילומי האף הכי קולנועי מאז אדריאן ברודי. הפעם יש גם שפם מתחתיו, שכן השחקן מגלם חוקר תביעות ביטוח, שנשלח לבדוק האם יש אמת בדבר מלון מסתורי שעוזר ללקוחותיו להגשים פנטזיות התאבדות. הוא מגלה את הדרך היחידה לצאת מהמלון והיא לא מוצאת חן בעיניו. הבמאי הוא יונאס אלכסנדר ארנבי (״When Animals Dream״) ואת התסריט כתב רסמוס בירץ׳. צוות השחקנים מכיל עוד פרצופים מוכרים מהקולנוע הסקנדינבי, למשל טובה נובוטני, וגם את קייט אשפילד הבריטית, לנצח ליז מ״שון של המתים״. הסרט יהיה זמין החל ממחר (3.9) בסלקום tv.

אהבה מובטחת (Love, Guaranteed) – נזלוג אל נטפליקס אבל נישאר באותו תאריך. מככבת בו רייצ׳ל לי קוק, שהייתה כוכבת לפני עשור-שניים (״יש לה את זה״) אבל קצת נעלמה לי, למרות שהרזומה שלה מלא בדברים גם בשנים האחרונות. בכל מקרה, היא מגלמת עורכת דין טובת לב שמוכרחה לקחת קייס גדול כדי להציל את הפירמה הקטנה שלה. היא בוחרת בלקוח שרמנטי (דיימון וויינס ג'וניור) המבקש לתבוע אפליקציית היכרויות בה הובטח לו למצוא אהבה. מעניין מה יקרה ביניהם! את התסריט כתבו הילרי גלאנוי ואליזבת׳ האקט (״אהבה היא השטח שלה״) והבמאי הוא לא אחר מאשר מארק סטיבן ג׳ונסון (״דרדוויל״, ״גוסט ריידר״), שאני רוצה לראות קומדיה רומנטית שלו רק בשביל להבין איך זה נראה ונשמע.

אני חושבת לגמור עם זה (I'm Thinking of Ending Things) – הסרט החדש של צ׳ארלי קאופמן, השלישי שהוא גם מביים אחרי ״סינקדוכה ניו יורק״ ו״אנומליסה״, מגיע ביום שישי (4.9) אל נטפליקס. עבור מעריציו של הקולנוען, זה כל מה שצריך לדעת. אם בכל תרצו עוד קצת מידע, מדובר בעיבוד לספר של איאן ריד באותו השם, ובו זוג (ג׳סי באקלי וג׳סי פלמונס) נוסעים לבקר את הוריו (טוני קולט ודייויד תיוליס) של הבחור בביתם הכפרי. זאת בזמן שספקות מעיבות על הקשר שלהם ודברים לא לגמרי שגרתיים קורים בדרך ובעיקר ביעד שלהם. חבל לגלות יותר, בעיניי גם לראות את הטריילר זה מיותר במקרה הזה. אמברגו הביקורות הוסר משום מה שבוע לפני הגעת הסרט, אולי כי לזמן אין משמעות או משהו, אבל אנחנו נתאפק ונמתין עד שיהיה זמין לכל. אה, כן, הצלם הוא לוקאש זאל הפולני (״אידה״, ״אהבה בימים קרים״), למקרה שהציפיות לא גבוהות מספיק (אבל לא בשחור-לבן הפעם).

Get Duked – לסיום, סרט חדש באמזון פריים וידאו. בתקווה שזה רלוונטי עבור מישהו או מישהי. את הטריילר הזה אני בהחלט ממליץ לראות כי הוא מתחיל נורמלי ואז הופך למה לעזאזל ראיתי עכשיו. סרטו הראשון באורך מלא של ניניאן דוף, שבאמתחתו סרטים קצרים וגם וידאו-קליפים, מתמקד בארבעה נערים עירוניים בטיול מאתגר בטבע. הוא נעשה מאתגר אף יותר כשפסיכופט המכונה הדוכס (אדי איזרד) מנסה לצוד אותם. הסרט מוגדר כקומדיית היפ-הופ אנרכיסטית, והשם המקורי שלו היה ״Boyz in the Wood״, שזה כל מה שצריך לדעת לגבי סוג ההומור.

תגובות

  1. Shai הגיב:

    "טנט" – סרט מצויין, שצריך, אם אפשר, לראות בקולנוע. וכן יש מקומות בעולם, מחוץ לאמריקה, שבהם יש סוג מסויים של נורמליות,בקשר לבתי קולנוע פתוחים.
    משחק מצויין של כל המשתתפים אבל מי שהפתיע אותי יותר מכולם זה קנת בראנה שהתפקיד שלו פשוט גרם לי להצמד לכסא בבית הקולנוע, מהפחד שהוא משפריץ על המסך.

  2. גיא הגיב:

    ״הפעם יש גם שפם מתחתיו, שכן השחקן מגלם חוקר תביעות ביטוח״
    משפט השנה!!!!!!!!!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.