• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 5

16 באפריל 2020 מאת אורון שמיר

חג הפסח כבר מאחורינו, סופשבוע דל במיוחד בספריות ה-VOD לפנינו, ובין לבין נמשיך עם הגרסה המיוחדת של המדור השבועי. כרגיל, למי שקראו מהדורות קודמות או לא, המטרה היא ללקט הצעות והמלצות לצפייה ביתית בסרטים מכל הסוגים לימי הסגר והווירוס. אשוב ואמליץ לעקוב אחרי אתרי הסינמטקים השונים, או הפרופילים שלהם ברשתות החברתיות. רובם מצליחים לתפקד ואפילו לפרוח גם בתקופה הזו, מבחינת שמירת קשר עם הקהל ואספקת לינקים לסרטים שאפשר לראות אונליין. מהפלטפורמות המוכרות התקשתי מאוד לדוג משהו שטרם התייחסנו אליו כשהיה בקולנוע, אז בחלק השני של המדור אדלג אל אמצע השבוע, אז יתעדכנו הספריות הביתיות עם היצע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.

הבמאי רן טל שיתף בעמוד הפייסבוק שלו לינק לסרט הגמר שלו, אחד הקצרים המיוחדים שנעשו בישראל בעיניי – ״מלכה לב אדום״. יש אולי מי שזוכרים וזוכרות את שיתוף הפעולה של טל עם אתגר קרת בזמן אמת, לפני כ-25 שנה כך מסתבר, אני זוכר רק שהעטיפה שלו קרצה לי ממדפי האוזן השלישית לפני כעשור בלבד. הבמאי שלימים יהיה דוקומנטריסט מהולל (״ילדי השמש״, ״גן עדן״, ״המוזיאון״), מציע כאן עותק חדש ומשוחזר לסרטו העלילתי וזוכה פרס אופיר, בכיכובם של שי אביבי, דנה מודן, גל זייד, גיל קופטש, משה פרסטר וגבי שושן. הייתי אומר שהסרט הוציא לי את החשק שמעולם לא היה לי לעשות קעקוע, אבל לכם ולכן הוא דווקא יעשה חשק.

הקולנוען אסף קורמן (״את לי לילה״) נזכר גם הוא בימיו הסטודנטיאלים וריכז בפייסבוק שלו את כל סרטיו הקצרים מימי הלימודים. את ״מותה של שולה״, סרט קצר שהוא חוויה לכל החיים, באמת שאי אפשר להפסיק לשבח אבל יש שם גם סרטים מוקדמים יותר ממש משנה א׳. אחרי הצפייה אני יכול לומר שזה מעניין לראות, ברצף ובדיעבד, התפתחות של קול קולנועי. אז קחו לכם או לכן ערב או הפסקת צהריים מורחבת ונסו גם.

למיזם The Future of Film is Female יש תוכניית סטרימינג חודשית עכשיו, עליה למדתי דרך הקרנת ״משפחה״ של רוני קידר לפני שבוע. למעשה הסרט עדיין זמין שם גם עכשיו ואפילו עוד שבוע מהיום, למרות שאם חושבים על זה, גם ״סופעולם״ של היוצרת מתאים לימים אלה. תוכלו למצוא באתר של FOFIF עוד סרטים של יוצרות שזכו לתמיכת הפרויקט לקידום קולנוע של נשים, חלקם אולי יהיו מוכרים מפסטיבלים וכדומה.

עמוד פייסבוק מומלץ נוסף לימים אלה הוא זה של פסטיבל דוקאביב, שכמו כל אירועי העבר נדד לסתיו (בתקווה שרק עד לשם) ובינתיים השיק את ההאשטג #דוקו_בימי_קורונה ובו אנשי קולנוע ממליצים על סרטים דוקומנטריים לצפייה ביתית. כבר המליצו שם יוצרים מצד אחד וחברי צוות הפסטיבל מאידך. ההמלצה האחרונה שקראתי היא של אוהד עמיחי, שהציע דאבל פיצ׳ר של ״האיש עם מצלמת הקולנוע״ ו״הנבואה״. אגב, זו גם הזדמנות עבורי לציין שעלה לאוויר הגיליון המקוון החדש של ״אוף סקרין״, בעריכת אוהד עמיחי ויובל פרנס מדר, עם מאמרים על קולנוע תחת הנושא כבד המשקל – אמת. ובאמת שכדאי לקרוא אותם.

פרויקט מהנה (אך מיותר) שנרקם במהלך תקופת הסגר והבידוד החברתי הוא רימייק מעריצים ל״בחזרה לעתיד 2״. אפשר לראות אותו במלואו בערוץ היוטיוב של ״פרויקט 88״. הרעיון הוא, כמו עם ״מלחמת הכוכבים: אנקאט״, לחלק את הסרט המקורי להמון קטעים של שניות ספורות, ושכל קטע כזה יזכה להיות משווד (עדיין משתמשים במונח הזה של מישל גונדרי?) באמצעים ביתיים על ידי קבוצה אחת. במקרה זה, 300 איש ואישה יצרו מחדש את הרפתקאות מרטי מקפליי ודוק בראון במרחבי הזמן. אני עדיין כועס שקיבלנו את זה לפני שהומצא תנור שהופך פיצות זעירות לענקיות. מה כבר ביקשתי?

חזרה לסרטים קצרים, בזכות אינדיווייר למדתי שהסינמטק האמריקאי העלה לערוץ היוטיוב שלו בבכורת אונליין סרט קצר של אנייס ורדה שנחשב נדיר. קוראים לו ״The Little Story of Gwen From French Brittany״ והוא יספק חמש דקות ידידותיות למי שמתגעגעים לבמאית המנוחה. אגב, סרטה האחרון בהחלט, ״ורדה על אנייס״, בדיוק הגיע ל-VOD. למי שיצטרכו יותר מכמה דקות כדי להרגיע את הגעגוע.

אוקיי, אז זה לא בדיוק סרט קצר אבל אולי גם קצת כן? הפורמט של ״73 שאלות״ של ווג, בו מצלמה ומראיין מבלים שוט רציף של כמה דקות עם סלבריטאי/ת, אינו הדרך האידיאלית להעברת זמן בעיניי בכל תקופה אחרת. אבל את זה בהשתתפותה של גל גדות, שעלה ליוטיוב לפני שבוע והיה נועד לקדם את ״וונדר וומן 1984״ שמאז נדחה, כמובן שראיתי. אני מבטיח שהיא לא שרה ביטלס, כן מקסימה כהרגלה, ואפילו עושה רפרנס ספק-מכוון לחיקוי של קייט מקינון שלה (״המלדיביים, המלדיביים״). צולם לפני פרוץ המשבר, אבל אקטואלי למדי.

ואם אנחנו כבר מטשטשים את גבולות הקולנוע והאמנות, המקום הכי ממכר כרגע הוא האינסטגרם של הבמאית טליה לביא. במקום להיות בפסטיבל טרייבקה בבכורה העולמית של סרטה החדש ״אחד בלב״, אני צופה אל שכונת טרייבקה בחלון ומדפדף בקומיקס אינסטגרמית פרי עטה של לביא, הקרוי ״חיות אמבט״. זה הפרק הראשון, הכל מתחיל עם ברווז גומי שמתעורר מתרדמת והולך למקומות מפתיעים, ביצירה שמעניקה משמעות חדשה לסוגה הטלוויזיונית אופרת סבון.

לסיום, אם תהיתם או תהיתן מה פדרו אלמודובר צורך בבידוד, בדגש על תרבות, ה-BFI פתרו את התהיה בעזרת יומן בן שלושה חלקים (בינתיים). התשובה היא גם כל מה שחשבתם וחשבתן, וגם כמה דברים שיכולים להפתיע. כרגיל, מסתבר שהטעם של במאים הוא לא בהכרח רק הקולנוע של עצמם והשפעותיו. ובמעבר חד:

סרטים חדשים ב-VOD
ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

המוביל (The Mover) – הסרט הראשון שיהיה זמין לצפייה בנושא שכולנו חייבים להקדיש לו זמן בשבוע הקרוב, היה נציג לטביה לפרס האוסקר והוקרן לראשונה בישראל במסגרת פסטיבל הקולנוע של חיפה. סרטו של דביס סימניס מביא את סיפורם של חסידי אומות העולם, הזוג יאניס ויוהנה ליפקה. במהלך מלחמת העולם השנייה, היו בני הזוג מבריחים יהודים מתוך גרמניה, באמצעות ניצול מעמדו של יאניס כאחראי הסעות. הסרט יהיה זמין ב-yesVOD החל מה-16.4 ויוקרן בערוץ yes3 ב-20 בחודש, כמו יתר הסרטים שיוזכרו בהמשך. התמונה בראש הפוסט, מתוך הסרט.

מי גנב את השפן הוורוד (When Hitler Stole Pink Rabbit) – הכותרת הלועזית קצת מגלה את השאלה שבשם העברי של הסרט, אבל נו, כולנו יודעים את מי להאשים בכל דבר ובכל מקרה. אם אפילו רק אחד מהשמות נשמע מוכר, זה משום שהסרט ערך את בכורתו הישראלית בפסטיבל הקולנוע היהודי. ואם העלילה נשמעת מוכרת, זה בגלל ״ג׳וג׳ו ראביט״, שמגיע גם הוא בדיוק בזמן לספריות. ב״השפן הוורוד״, ילדה הבורחת עם משפחתה מגרמניה של ראשית עליית הנאציזם, נאלצת להתמודד עם העובדה שהבובה האהובה שלה נותרת מאחור. סרטה של קרולין לינק, מבוסס על ספרה של ג׳ודית קר ויהיה זמין ב-yes.

ילדי וינדרמיר (The Windermere Children) – סיפורה של קבוצת ילדים ניצולי שואה, שהחלה ב-1945 תהליך טיפול ושיקום בבריטניה, תחת פיקוח פסיכולוגי. סרטו העלילתי של מייקל סמואלס ישודר גם ב-yes וגם בסלקום TV, ואצל שניהם אפשר גם יהיה להשוות אותו לגרסה הדוקומנטרית ״ילדי ווינדרמיר: במילותיהם״ (The Windermere Children: In Their Own Words) המורכב מראיונות עם מי שהיו אז ילדי וינדרמיר שקיבלו הזדמנות להתחיל את חייהם מחדש אחרי הזוועה.

אושוויץ בצבע (Auschwitz Untold in Colour) – פרויקט תיעודי שנוצר בבריטניה לרגל 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, יוקרן בערוץ HOT8 בשני חלקים, ויהיה זמין גם ב-HOT VOD וכן בסלקום TV. סרטו של דיוויד שולמן משלב בין ראיונות עם 16 ניצולים המספרים בגוף ראשון על עליית הנאציזם והאירועים שעברו עליהם ושינו את עולמם, לבין תמונות מן התקופה ומן המחנה המקולל שנצבעו ועובדו דיגיטלית. למשל התמונה לעיל שלקוחה מתוך הסרט, באדיבות HOT8.

שינדלר: הסיפור האמיתי (Schindler: The Documentary) – דוקומנטרי בריטי נוסף שישודר בערב יום השואה ב-HOT8 הוא סרטו של ג'ון בלייר, שנוצר ב-1983 ועבר רסטורציה בשנה שעברה. כמשתמע משמו, מדובר בביוגרפיה של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר, שהונצח בסרט זוכה האוסקרים של סטיבן ספילברג. בסרט תיעודי זה נעשה שימוש בראיונות וחומרי ארכיון כדי להביא את סיפורו ולפענח את דמותו.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.