סרטים חדשים: ״ג'ודי – מעבר לקשת״, ״חיים נסתרים״, ״ציפורי הטרף״, ״שותפים לרשע״, ״המצוד״, ״ויק ההורס״
5 בפברואר 2020 מאת אורון שמירמדור ראשון לחודש פברואר ואחרון לפני טקס האוסקר ה-92, שההכנות אליו יקחו חלק מהסופש שלנו כאן בסריטה אז אפשר וכדאי להצטרף אלינו. אבל עוד קודם לכן, יש לנו גם שישה סרטים חדשים להתייחס אליהם, מה שיקרה מיד, אחד מהם אפילו מועמד לאוסקר. מפאת כל מיני נסיבות, לא התאפשר לי לסרוק את ההיצע לצפייה ביתית, אבל נראה לי שיש מספיק מה לראות בבתי הקולנוע. וכאמור, זה גם הסופש האחרון להשלמת מועמדים לאוסקר לפני שהם יהפכו לזוכים או מפסידים.
״ג'ודי – מעבר לקשת״ (Judy) היא לא סתם ג׳ודי, אלא ג׳ודי גארלנד האחת והיחידה, השחקנית והזמרת (ואמא של לייזה מינלי) האהובה והמתוסבכת עד מאוד. הביוגרפיה המוזיקלית הזו מתמקדת בסיבוב הופעות לונדוני של גארלנד ב-1968, הרבה אחרי ״כוכב נולד״ והרבה מאוד אחרי ״הקוסם מארץ עוץ״. בעודה נקרעת בין הצורך באהבת הקהל והמלחמה בקולה שהולך ונסדק, גארלנד מתמודדת גם עם דכאונות ועם העובדה שהיא רוצה להיות בבית עם ילדיה, אבל תמיד יש מי שמחכים לה על הבמה. רנה זלווגר המתקמבקת מגלמת את האייקון, בהופעה שאמורה לסדר לה עוד פסלון אוסקר על פי כל ההימורים הסבירים. סביבה אפשר למצוא את ג׳סי באקלי, פין וויטרוק, רופוס סיוול, מייקל גמבון ועוד. הבמאי הוא רופרט גולד (״סיפור אמיתי״) ואת התסריט כתב טום אדג׳ (מהקבועים של הסדרה ״הכתר״), על פי מחזה בימתי מאת פיטר קווילטר. אור כתב על הסרט בפסטיבל חיפה, אז אפשר להתחיל את הקריאה שם לפני שנוסיף.
״חיים נסתרים״ (A Hidden Life), סרטו של טרנס מאליק, הוקרן בבכורה ישראלית בפסטיבל הקולנוע היהודי בשלהי השנה שחלפה. עכשיו הוא מגיע אל בתי הקולנוע וזו הזדמנות להתייחס אליו ביותר מכמה שורות, מה שנשתדל לעשות בסופש הקרוב או הבא. עד אז, שווה להזכיר שמדובר בדרמה ביוגרפית על חייו של פרנץ יגרשטטר, סרבן מצפון אוסטרי שבחר לא להישבע אמונים לפיהרר של גרמניה הנאצית, למרות שהדבר נחשב אז פשע שעונש אפשרי שלו הוא הוצאה להורג. מגלם אותו אוגוסט דיהל (״ממזרים חסרי כבוד״, ״הזייפנים״) ולצידו ולרי פכנר כזוגותו, מתיאס שונארטס וברונו גנץ. מאליק גם כתב את התסריט, הצלם הפעם הוא יורג וידמר (שחתום בעצמו על סרטים ״הבלתי נראים״ אבל גם היה אחד ממפעילי המצלמה ב״עץ החיים״ של מאליק) וג׳יימס ניוטון האוורד הלחין, אז גם בגזרת הפסקול אנחנו מסודרים.
״ציפורי הטרף״ (Birds of Prey) הוא ספין אוף לסרטו הנודע של פייר פאולו פאזוליני ״ציפורי שיר, ציפורי טרף״. סתם, הלוואי. מדובר בספין-אוף ל״יחידת המתאבדים״ של וורנר ו-DC קומיקס, כפי שמסגירה תת-הכותרת ״And the Fantabulous Emancipation of One Harley Quinn״. בעברית הלכו על ״והארלי קווין המהממת״, שזה אפילו פחות טוב ממה שיש לגוגל טרנסלייט להציע (ניסיתי). בכל מקרה, היה כנראה צורך להדגיש שמרגו רובי חוזרת לתפקיד הארלי קווין המטורללת, בשלב זה אקסית של הג׳וקר. בסרט זה היא חוברת אל קבוצת גיבורות-על כדי להציל צעירה מאימתו של ברון פשע, בגילומו של יואן מקגרגור. לצידם מככבות גם מרי אליזבת׳ ווינסטד, רוזי פרז, ג׳ורני סמולט-בל, כריס מסינה ואלי וונג. הבמאית היא קת׳י יאן (״Dead Pigs״) ואת התסריט כתבה כריסטינה הודסון (״באמבלבי״). תיתכן סקירה, בינתיים הנה קצת תמונות מתוך הסרט בפוסט זה.
״שותפים לרשע״ (Malevolent), תרגום ספק חביב וספק מטופש, הוא סרט האימה של השבוע. אלא שבניגוד למה שקיבלנו בתחום מאז תחילת השנה, כאן מדובר בסרט שערך את בכורתו בנטפליקס (בארה״ב וברוב המדינות שבדקתי) באוקטובר 2018. הסיבה להגעתו היא כנראה נוכחותו של הכוכבת העולה והמועמדת הטרייה לאוסקר פלורנס פיו, שעוד לפני ״מידסומר״ ניסתה את כוחה בז׳אנר בסרט זה. פיו מגלמת חלק מחבורת צעירים שמעמידה פנים כי יש לה כוחות ויכולות לטפל במטרד כמו רוחות רפאים, אלא שהמזימה הנוכחית שלהם משתבשת כשבבית של לקוחה (סיליה אימרי) מתגלה כי אולי בכל זאת יש נוכחות זדונית על-טבעית. הבמאי הוא האיסלנדי אולאף דה פלור יוהאנסון, ואת התסריט עיבדו בן קטאי (״טרף לילי״) ואווה קונסטנטופולוס מספר פרי עטה ששמו ״Hush״ (שם די פופולרי ליצירות אימה בשנים האחרונות).
״המצוד״ (Trauma Center) מיועד בעיקר למי שהתגעגעו לברוס וויליס, ובניגוד לרוב הסרטים האחרונים שלו שהגיעו ארצה מדובר בסחורה טרייה, בלי קשר לאיכות. וויליס מגלם שוטר שמתדרך את גיבורת הסיפור, בגילומה של ניקי ווילן, עדת מפתח בתקרית ירי בה חוסל שוטר. כיוון שהיא נפצעה באירוע היא מועברת אל בית החולים, ומשום שהיא היחידה שיכולה לזהות את שני היורים, יש לשמור עליה מכל משמר. אלא שאין כאן משחק ניחושים, משום שהמחסלים שהתרשלו בעבודתם מגיעים אל המקום כדי לסיים את המשימה, מה שהופך למסע הישרדות מצידה של הגיבורה. אז אני לא בטוח כמה ברוס וויליס יש בסרט, אבל אם תרצו לראות את ניקי ווילן הפצועה נגד שני גברים חמושים – זה הסרט בשבילכם ובשבילכן. לבמאי קוראים מאט אסקנדרי, שלא הכרתי סרטים קודמים שלו, והתסריטאי הוא פול דה סילבה שזהו לו סרט ביכורים.
״ויק ההורס״ (Vic the Viking and the Magic Sword), סרט האנימציה לילדים לשבוע זה, מצטרף אל ״הארלי קווין המהממת״ במאמץ המשותף להפוך את המדור השבועי למשהו שנשמע כמו אייטם רכילות. ייתכן שיש פה ניסיון לקסום לקהל של ״ראלף ההורס״, למרות שאין ביניהם שום קשר, אבל זה רק עצוב כפליים משום שהסרט מבוסס על סדרה מונפשת ששודרה בארץ ב-2013 תחת השם, ניחשתם נכון, ״ויק הויקינג״. אבל למה לגגל כשאפשר להרוס, זה הכי מהמם. בכל מקרה, מדובר בהפקה גרמנית-צרפתית-בלגית שתוקרן בארץ בדיבוב לעברית כמובן. העלילה מספרת על ויק, בנו של מנהיג הוויקינגים, ילד קטן קומה שאולי לא יהיה לוחם דגול כמו אביו. דרקון הוא לא מוצא, זה סרט אחר, אבל במקום זאת נקרא להרפתקה כשאמא שלו הופכת בטעות לזהב ויש לקחת אותה לאי מסתורי שם הכישוף יתבטל. יש גם קצת אלים נורדיים, כמו אודין ולוקי, שזה הכי הגיוני בהתחשב בנפשות הפועלות. לבמאי קוראים אריק קאזס והוא אחראי גם לסדרה המצויירת.
שלום,אשמח לקרוא סקירה שלכם על "חיים נסתרים". אף אחת מהביקורות שכתבו עליו בישראל לא היתה מקיפה מספיק לדעתי
נחמד לשמוע שיש ביקוש, וממש עכשיו פורסם הטקסט של עופר 🙂
תודה רבה!