• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

המלצות סינמטקים – פברואר 2018

2 בפברואר 2018 מאת עופר ליברגל

אני ממשיך חודש שני בניסיון ללקט כמה דברים מומלצים בסינמטקים השונים. כמו במהדורה הקודמת, הפוסט יתחיל מאירועים כללים המתרחשים בכמה סינמטקים וכוללים כמה סרטים, ובמקרה של אירועים אלו לא אציין זמני הקרנה ספציפיים כי הם שונים ממקום למקום. שימו לב גם כי חלק מן האירועים שהחלו בינואר ממשיכים בחודש זה – לא ארחיב שוב על שבוע הקולנוע הטורקי או המחווה לג'ון קסאווטס, אבל הסרטים עדיין מוקרנים. בנוסף, איני מרחיב כאן על ההיצע העשיר של סרטים תיעודים ישראלים המוקרנים בסינמטקים השונים בתדירות משתנה, פשוט כי יש רבים מהם. אירוע מסקרן אחר עליו לא אכתוב כי לא ראיתי אף סרט בו הוא שבוע הקולנוע האוסטרי המגיע לסינמטקים. בחלק השני של פוסט אגע במספר הקרנות בודדת של סרטים אשר לא שייכים לשום מסגרת, במקרה שלהם אציין גם תאריך ושעה.

את המהדורה של חודש פברואר אתחיל בהתמקדות במה שאני מכריז עליו באופן סובייקטיבי כאירוי הסינמטקי החשוב (והחושב) ביותר של 2018, אם כי דומה שרבים יסכימו אותי. כשנה אחרי שסיימתי את פרויקט הכתיבה על כל סרטי אינגמר ברגמן, תהיה לכם ולכן הזדמנות להצטרף אליי, לפחות בצפייה בכל הסרטים. הפרויקט יתחיל החודש ויימשך עד לסוף השנה, כאשר בכל סינמטק החלוקה תהיה אחרת אבל תישאר כרונולוגית. כלומר, נתחיל עם שנות ה-40, שנים בהם ברגמן עוד עיצב את דרכו הקולנועית ולא פעם גם עיבד חומרים לא מקוריים בעודו נאבק בדרישות של מפיקים והעדר הצלחה. אבל, כבר מן הסרט הראשון, הנושאים המאפיינים את עבודתו היו קיימים ביציאה וברגמן התגלה כבמאי אשר יש לו מה להגיד על המציאות והוא אומר זאת דרך קולנוע יצירתי וססגוני, פשוט מפני שהוא אינו מסוגל לפעול אחרת. לפירוט יתר, אתם יכולים להציץ בפוסט שלי על חמשת סרטיו הראשונים שהיו גם הסרטים הראשונים בפרויקט, כך שהדעה שלי עליהם השתנתה וכנראה תשתנה שוב לאחר צפייה נוספת. אבל אני בעיקר ממליץ לא להחמיץ את שני הסרטים אשר יצר ברגמן בשנת 1949 – שני סרטים מהפכניים לזמנם ומופתיים, כל אחד בדרך אחרת. שימו לב, באחדים מן הסינמטקים חלק או כל הסרטים מן התקופה הזו יוקרנו רק בחודש מרץ, אז זכרו גם לעקוב אחר המשך ההקרנות במהלך השנה כולה (התמונה בראש הפוסט מתוך סרטו ״צמא״).

מן הגזרה התיעודית, סרט החודש של קולנוע דוקאביב הוא ״ג'יין״ (Jane) של ברט מורגן, סרט שהיה עבור רבים המועמד המוביל לזכייה באוסקר לסרט התיעודי, עד שנשמט במפתיעה מרשימת המועמדים. הסרט מתבסס על חומרי ארכיון המציגים את עבודתה של חוקרת השימפנזים ג'יין גודל. הוא יוקרן בסינמטק תל אביב בכל סוף שבוע, ופעם אחת גם בסינמטק ירושלים וסינמטק חיפה. אני מקווה להוסיף סקירה מקיפה יותר אודותיו גם בהמשך. בסינמטק ירושלים גם מקרינים על המסך הגדול את סדרת הטלוויזיה ״מלחמת וייטנאם״ (The Vietnam War), שכמו כל היצירות של קן ברנס (הפעם בשיתוף עם לין נוביק) מיועדת לטלוויזיה עקב אורכה. אבל מדובר ביצירה מרתקת ועשירה שהחווה הקולנועית צפויה לעשות עמה חסד, גם אם תצליחו לפקוד רק חלקים מן הסדרה, ששני פרקים מתוכה יוקרנו בירושלים בכל יום א' במהלך החודש.

עוד מסגרת הקרנות מיוחדת בסינמטק תל אביב החודש תהיה סרטי הנוער הזועם, שהסינמטק עורך בעקבות ההצלחה המסחרית של ״פיגומים״ של מתן יאיר ולקראת ההפצה של ״מוטלים בספק״ של אלירן אליה. אל שני הסרטים הישראלים המדוברים מחברים בסינמטק שורה של קלסיקות מגוונות, חלקם יעוררו תגובות מגוונות חלקן הימורים בטוחים: ״מרד הנעורים״ של ניקולס ריי, ו״ראסטי ג'יימס״ של פרנסיס פורד קופולה הם שני סרטים שתמיד כיף להכיר מחדש. ״המולה וזעם״ הוא סרט הפריצה של ז'אן קלוד בריסו והוא דוגמא לכוח שיש בקולנוע של הבמאי הצרפתי השנוי במחלוקת במיוחד בימינו (נשלח בעבר למאסר על הטרדה מינית של שחקניות באודישן). ״קידס״ של לארי קלארק הוא גם סוג של צפיית חובה לחובבי קולנוע שנוי במחלוקת שספק עובר את הגבול. ״החבר׳ה מהשכונה״ של ג'ון סינגלטון הוא סרט מפתח בכניסה של תרבות נוער אפרו-אמריקאי למיינסטרים הקולנועי. וזה רק חלק מן התכנית.

"מוטלים בספק״ – יוקרן בקולנוע בחודש הבא, מהווה השראה לסדרת סרטי זעם נעורים בחודש הזה

סינמטק תל אביב יערוך מחווה לשייקה אופיר, מגדולי שחקני הקולנוע של ישראל (ובכלל), דווקא דרך מחווה לסרטים פחות ידועים. למשל ״אבו אל-בנאת״, סרט לא מספיק מוכר ומוערך של משה מזרחי. ישנו גם ״הגן״ של ויקטור נורד, מסוג הפלאים המוזרים של הקולנוע הישראלי בשנות השבעים וגם התפקיד המוקדם שמלאני גריפית' לא רוצה שתדעו שהיה עשתה, בתור תיירת אשר מאבדת את בגדיה באונס שהיא עוברת, מה שגורם לשייקה אופיר לחשוב שהיא מלאך. וב״השכונה שלנו״ אורי זוהר מחבר מערכונים שונים שכתב שייקה אופיר לגשש החוויר לסרט ספורט ביזארי אחד.

השאלה מהי הקומדיה הרומנטית הטובה בכל הזמנים לא תזכה לתשובה, אבל החודש ניתן לצפות בשתי מועמדים ראויים מימי הזוהר של הוליווד הקלאסית. ״זה קרה לילה אחד״ זולל האוסקרים של פרנק קפרה יוקרן בסינמטק תל אביב לכבוד הוולנטיינס דיי, כלומר ב-14.2 בשעה 18:30. באי סינמטק ירושלים יזכו לגלות שה-22.2 הוא תאריך רומנטי לא פחות, עם הקרנת סרטו הקסום של ארנסט לוביטש ״החנות שמעבר לפינה״ בשעה 19:00, סרט שדקות הסיום שלו ממלאות אותי בעונג ותקווה בכל פעם מחדש.

זוכה נוסף בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר שאפשר יהיה למצוא החודש על המסכים הוא ״רבקה״ של אלפרד היצ'קוק. הסרט שב לעורר עניין לאחרונה כאשר פול תומאס אנדרסון ציין אותו כמקור השראה ראשוני ל״חוטים נסתרים״ החודש והמדובר שלו. אבל הסרט של היצ'קוק, בו גיבורה נטולת שם נרדפת בידי זיכרון האישה המתה של בעלה, שונה ומרתק בפני עצמו. הזדרזו לתפוס אותו בסינמטק הרצליה, ב-3.2 בשעה 18:00.

ויש גם את ״הדירה״ זוכה האוסקר של בילי וויילדר. אור פחות אהב אותו, אני דירגתי אותו כסרט הכי גדול של הבמאי. בסינמטק הרצליה יתנו לכם הזדמנות לשפוט בעצמכם ב-15.2, בשעה 20:30. ואם תחליטו שהוא קודמיה רומנטית, תוסיפו אותו לדיון שפתחתי קודם. רוצים עוד בילי ויילדר בהרצליה? ״אחת, שתיים שלוש״ הקומי ללא ספק, רביעי בדירוג הצפוף שלי. רבים יטענו כי דרגתי אותו גבוה מדי, אבל אתם מוזמנים לראות ולהתווכח ב-17.2, בשעה 18:00.

בסינמטק תל אביב יערכו הקרנות חוזרת לחלק מסרטי פסטיבל אוטופיה. מתוכם, אני ממליץ במיוחד על ״האינסופי״ של הבמאים האמריקאים ג'סטין בנסון ואהרון מורהד. הסרט יוקרן שוב ב-11.2 בשעה 21:15.

״הברדלס״ של לוקינו ויסקונטי הוא אחד מאותם סרטים שסינמטקים אוהבים לשוב להקרין ולכן כבר המלצתי עליו בעבר. אבל חשוב לציין כל הזדמנות להילכד בו, הפעם ב-17.2, 14:30 בסינמטק תל אביב.

גם ״שביל הזעם״ של טרנס מאליק נידון כאן בסריטה יותר מפעם אחת. אבל הסרטים של הבמאי דורשים צפייה מחודשת, גם אם סרט הביכורים שלו הוא אולי הכי נגיש מבחינת היכולת לעקוב אחר העלילה, שיכולה להיות מוגדרת כסיפור פשע על זוג רוצחים במנוסה (הגבר אחראי לרציחות, האישה מספרת). אבל בעצם ההתרחשות אינה העיקר. סינמטק ירושלים, 10.2, 18:30.

לחובבי קולנוע יפני או אנשים שרוצים לראות את מקור ההשראה ל״מלחמת הכוכבים״, סינמטק ירושלים מקרין את אחד מן הסרטים הכי מהנים של המאסטר אקירה קורוסאווה – ״המבצר הנסתר״. זה יקרה ב-11.2, 18:00.

אחת מן הפנינים היותר מהוללות והלא מספיק מוכרת בארץ של הקולנוע הרומני החדש היא סרטו של קורנליו פורומבויו, ״12:08 מזרחה לבוקרשט״, משל פוליטי מצחיק-מריר על דברים שמשתנים במהפכה ודברים שנשארים אותו דבר. סינמטק ירושלים, 24.2, 17:00.

״האינסופי״ – משיאי פסטיבל אוטופיה 2017, בהקרנה חוזרת

תגובות

  1. newprince הגיב:

    כאירוי הסינמטקי החושב ביותר נדמה לי שזה צריך להיות כאירוע ..החשוב ביותר.
    למרות שגם חושב תופס, נדמה לי.

    1. תודה, תוקן ביחד עם טעות הקלדה נוספת.

  2. yoshihide הגיב:

    לעזאזל, זה כל כך מתסכל לגור בחיפה. כל כך הרבה סרטים טובים הזכרת, ואין פה כלום. אגב, לא ראיתי בתכניה אפילו סרט אחד של ברגמן, אין לי מושג. אני אפילו לא יודע על סרטים של קסבטס, הרגע גיליתי על אחד שהוקרן לפני שבוע ופספסתי. זה הכל?

    כל החודש הזה, אין כלום לראות. אוף. ואין פה מספיק צעירים או אנשים שבאמת אכפת להם מקולנוע כדי לדרוש מהפכה. זה נראה כאילו עיריית חיפה מחלקת מנויים במתנה רק לתושבים שעברו את גיל 70.

    1. מניח שלחיפה ברגמן יגיע בחודש הבא, כמו גם למקומות אחרים. החודש בסינמטק חיפה בהחלט נראה מאכזב גם עבורי.

  3. Alon Gal הגיב:

    להמשיך אל המדור הזה, נהדר!

להגיב על yoshihideלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.