"3 דורות", סקירה

בראשית היה "בנוגע לריי" (About Ray), דרמת אינדי אמריקאית שהוקרנה בפסטיבל טורונטו 2015. משם יצאה לסבב פסטיבלים קטן ונמכרה לשווקים אירופאיים ואסייתים. הסרט נרכש על ידי המפיץ הארווי ווינשטין, אז הוחלט לשנות את שמו ל"3 דורות" (Three Generations) ולהפיצו תחת השם הזה באירופה. אבל רק עכשיו, במאי 2017, הסרט יצא להפצה מצומצמת בארה"ב, ובאותו הזמן גם הגיע לישראל.
לא לגמרי הצלחתי למצוא מקורות שיסבירו לי מה בעצם הייתה הבעיה בהפצת הסרט, ומה גרם לבלגן הגדול הזה. זה מוזר אפילו יותר בהתחשב בעובדה שבשנת בכורתו של "3 דורות", נושא הטרנסג'נדרים שבו הוא עוסק, היה משהו חם ומדובר ביותר, נישא בשיח גם בזכות להיטי המסך הקטן כמו "טרנספרנט" ו"כתום זה השחור החדש", גם בסרטי אינדי מדוברים ומהוללים כמו "מנדרינות" (סרט מעולה שהוקרן בפסטיבל חיפה ולאחר מכן בסינמטקים), וגם בסרטי אוסקר עבשים כמו "הנערה הדנית".
השם האחרון שהוזכר, יכול להיות שהייתה לו יד בדחיית הסרט. "הנערה הדנית" גם הוא היה בהפצת הארווי ווינשטין והיה אמור להיות אחד מסרטי האוסקר הבולטים של 2015, אבל הביקורות היו חלוקות במקרה הטוב, הקהל לא ממש נהר לאולמות וארגונים להט"ביים וקהילות טרנסג'נדריות זעמו על הייצוג בו. בסופו של דבר הסרט הגיע עם הלשון בחוץ לטקס האוסקר, עם ארבע מועמדויות, מתוכן זכייה אחת בפרס שחקנית המשנה לאליסיה ויקנדר, זכייה שהתרחשה בעיקר כי תפקידה הוא ראשי לכל דבר. יכול להיות שזו אחת הסיבות למה חברת ההפצה נבהלה והחליטה לקבור את הסרט הנוסף שלה, שבמרכזו דמות לפני ניתוח לשינוי מין.
מצד שני, זה לא מרגיש כאילו ווינשטין ניסה לקבור את הסרט. עדות לכך ראינו כאשר הוא ניסה לעשות סיבוב יח"צ עo העובדה שהסרט קיבל סיווג R, למרות שאין בו תכנים אלימים, גסים ומיניים, הקים קול זעקה וגייס את השחקניות למחאה.
"3 דורות" טוב לאין שיעור מ"הנערה הדנית", אם כי זו לא חוכמה גדולה. זה, אגב, לא מנע ממנו לקבל גם הוא שטיפה קרה בגלל ליהוק צעירה סיסג'נדרית לתפקיד של נערה טרנסית ("אינדיווייר" הצטרפו למקהלה הזועמת ממש לפני כמה שעות).

בסרט מגלמת אל פאנינג את ריי, ילד שנולד בגוף של ילדה. בשונה מ"הנערה הדנית", הסיפור של ריי איננו של השלמה או חיפוש פנימי. הסרט מתחיל לאחר תהליך ההשלמה של ריי, כאשר החליט לעבור את הניתוח לשינוי המין (אני מתייחס לריי בזכר), ולאחר שכבר שכנע את אימו לחתום על טפסי אישור, אותם היה חייב להשיג מכיוון שהוא בן 16 וקטין על פי החוק. אפילו סבתו של ריי, שחיה עם בת זוגה בדירה ניו יורקית חלומית, כבר הסתגלה לרעיון וגם אם יש לה אי אילו הסתייגויות, זה לא משנה – אנחנו נמצאים במקום שבו כבר נפלה ההחלטה.
הבעיה שניצבת במרכז הסיפור היא בכלל בירוקרטית. כדי להשלים את הטפסים הראויים לפני הניתוח, שני הוריו של ריי צריכים לחתום. ואביו של ריי… פה זה קצת מסובך. הוא לא ממש בתמונה, ולנסות למצוא אותו ולשכנע אותו לחתום יצריך התמודדות של כל הנפשות הפעלות עם הדברים שנדמה שהודחקו בעבר.

בסופו של דבר, "3 דורות" הוא דרמה משפחתית עם טראנסג'נדר באמצע. כאמור, הדגש איננו מסע של חיפוש וזהות של ריי. למעשה, אפשר להתווכח על כך שהדמות הראשית היא בכלל לא ריי, אלא אימו. אם יש איזושהי דמות שעוברת מהלך בסרט זו היא. כדי להגשים את חלומו של בנה, היא צריכה להישיר מבט לטעויות שעשתה ושם יש כמה דברים שהיא באמת הייתה מעדיפה שלא יחשפו, אבל לא תהיה לה ברירה. אם הייתי צריך להצביע על מה באמת עניין את יוצרות הסרט, הייתי בוחר בזה.
דווקא מהמקום הזה עולה שאלה מעניינת. האם "3 דורות" באמת סרט שהצדיק את עיסוקו בנושא כל כך בוער ולא פשוט כמו טרנסג'נדריות, בטח בגיל ההתבגרות, או שהוא סתם משתמש בזה כתירוץ לדרמה משפחתית עמוסת אינטריגות ומשברים? ומעבר לזה, האם זה בסדר או לא? כלומר האם מותר להשתמש בנושא סנסציוני כנקודת התנעה לעלילה שגרתית, או שזה צריך להיות מרכז הכובד? האם רק עצם הייצוג והשקיפות היא דבר מה טוב, או שלא בהכרח כל יחסי ציבור הם חיוביים?
אין לי תשובות על כך, זה דיון רחב וגדול. אני כן אומר שכדרמה משפחתית "3 דורות" הוא סרט נחמד מאוד, ולכן בסקירה הזו אני יכול להניח בצד שאלות גורליות יותר כמו אלו שהעליתי. הסרט, שאותו כתבו ניקול בקווית' וגבי דלאל שגם ביימה, מציב במרכזו שתי דמויות מאוד מעניינות ומעוררות הזדהות וחיבה, הוא מצולם נפלא (עליו אמון דיויד ג'ונסון, הכי רחוק משני סרטי "האויב שבפנים" שצילם גם), וכמובן שיש בו אלמנטים סחטניים ורגשניים מדי, אבל במידה, ולא בצורה שגורמת לגלי מבוכה. מה שמונע ממנו להיות משהו גדול יותר, הוא התחושה שיש קצת הליכה לאיבוד בחלקו האחרון, מריחת זמן קלה, השיא שלו לא עומד בהבטחות שהוא יצר לקראתו, והסוף שלו מתקתק מדי.

אין ספק שהקאסט אחראי ללא מעט מההנאה של הסרט, ואני די בטוח שאם הפצתו הייתה מסודרת הוא גם היה מקבל איזושהי תהודה בעונת הפרסים. בתפקיד הראשי נמצאת, כאמור, אל פאנינג, שהיא בעיני שחקנית טובה מאוד, ואת זה אני אומר בעקבות "דוגמניות ושדים" שם הייתה מתעתעת ושיחקה היטב על האלמנט הבובתי של פניה, ושתי הופעותיה מהשנה החולפת, "נשות המאה ה-20" ו"חי את הלילה" בו גנבה את ההצגה. היא בת 20 כיום, ובהתחשב במה שהוכיחה עד עכשיו, אנחנו הולכים ליהנות ממנה מאוד גם בעתיד, אם תצליח למצוא תפקידים מעניינים. הופעתה ב"3 דורות" היא ללא ספק המורכבת והקשה ביותר שעשתה עד כה, והיא עומדת בכך בגבורה.
את אימו של של ריי מגלמת נעמי ווטס, שלה בכלל אין שום דבר להוכיח עוד, למרות שלעיתים היא בוחרת תפקידים בסרטים שלא מנצלים את יכולותיה כראוי. ווטס האוסטרלית קיבלה את הפריצה הגדולה שלה ב"מלהולנד דרייב" בשנת 2001, ומאז הופיעה בעשרות סרטים. היא הייתה מועמדת לאוסקר פעמיים, על "21 גרם" ו"הבלתי אפשרי", אך בפילמוגרפיה שלה אפשר למצוא הופעות טובות מאוד גם ב"כשנהיה צעירים", "בירדמן", "אלי פארקר", "ההתנקשות בריצ'רד ניקסון" ו"הצלצול". עם זאת, ווטס גם נתנה ידה לכמה מהסרטים המצ'וקמקים ביותר של האלף החדש, ולצערי זו רשימה ארוכה יותר מזו החיובית שהזכרתי.

הצלע השלישית של נשות הסרט היא סוזן סרנדון, שחקנית שתמיד כיף לראות, למרות שפה היא שוב משחזרת את השטיק שלה כמבוגרת המגניבה. בחיים לא תשמעו ממני מילה רעה אחת על האישה הזו, אבל היא כן קצת פועלת על אוטומט, גם כי התסריט לא מאפשר לה המון. אבל זה בסדר, כי מעבר לסרט הזה, סרנדון כיכבה באירוע הטלוויזיוני הכי טוב שראיתי עד כה השנה, "Feud", אותו גם הפיקה, שם גילמה את לא פחות מאגדת הקולנוע בטי דיויס, ובזמן שקצת החווירה ליד הופעת המחץ של ג'סיקה לאנג (בתפקיד ג'ואן קרופורד), בפני עצמה היא הגיעה לשיאים חדשים, כאלו שהקולנוע לא העניק לה מאז שנות התשעים.
שחקני משנה נוספים, שבעיקר מעטרים את הפריים, הם טייט דונובון, סם טרמל, מריה דיזיה ולינדה אמונד כבת זוגה של סוזן סרנדון.

אני לא לגמרי בטוח אם לולא ההפצה המוזרה של הסרט הוא היה מצליח יותר. אם להיות ציניים לרגע אז כן, אני חושב שהוא בסך הכל דרמה משפחתית שמשתמשת בנושא הטרנסג'נדריות כתירוץ להיות חשובה יותר ממה שהיא. נדמה שהסרט רצה להיות שובר מוסכמות ומעורר מחשבה, אבל האפקט שלו הוא קצת הפוך – הוא מקהה את הרציונל עם עלילה רגשנית וסכמטית. עם זאת, מצאתי בו מעלות מספיקות כדי להחתימו כמהנה על אף כל אלו. זה יותר מרוב הסרטים שנמצאים עכשיו בקולנוע.