• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פסטיבל הקולנוע ירושלים 2016: סרטי התחרות הישראלית

7 ביוני 2016 מאת אור סיגולי

ממש מעכשיו מותר לנו לספר לכם מיהם הסרטים הישראלים שמשתתפים בתחרויות השונות של פסטיבל ירושלים 2016, שיתקיים בין ה-7 ל-17 ביולי.
התחרות הישראלית תמיד מעוררת עניין ושיח נלווה, בעיקר כי אלו סרטים שמגיעים מתוכנו, וככזה לכל אחד יש הרבה מה להגיד בנושא. עד לפני שלוש שנים, פסטיבל הקולנוע ירושלים עמד בפני טלטלות מאוד כבדות ומדאיגות, והדבר בלט בשטח. היו ימים בהם היה אפשר לראות איך היוצרים הישראלים חוששים לרשום את סרטיהם לפסטיבל מסיבות כאלה ואחרות, אבל זהו. זה נגמר. השנה אנחנו יכולים לשים את כל התקופה הזו מאחורינו ולשכוח ממנה, כי לפי השמות מאחורי הסרטים שנמצאים בתחרות, זה המקום בו כולם רוצים להיות.

בשנה שעברה, 2015, התמודדו בתחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי שבעה סרטים בסופו של דבר. זה קרה אחרי ש"למה עזבתני" פרש, ו"ארץ פצועה" הצטרף ברגע האחרון. לכן, כמו תמיד, יכולים להתעורר שינויים בתכנייה הסופית, אז שימו לב לעדכונים.

הסרטים המשתתפים בתחרות חג'ג' לסרטי עלילה באורך מלא

מתוך "הרמוניה". קרדיט: איתיאל ציון

מתוך "הרמוניה". קרדיט: איתיאל ציון

"אבינו"
סרטו השני של מני יעיש ("המשגיחים", שזכה בפרס לסרט ראשון-או-שני בפסטיבל של 2012, ובציון לשבח לשחקן הראשי) מגיע לפסטיבל ירושלים אחרי שפתח את פסטיבל דרום, משם כבר התחילו להתגלגל תגובות ראשוניות ומהירות לסרט.
ארבע שנים אחרי ההצלחה של סרטו הראשון, שגם זכה בשני פרסי אופיר, הוא חוזר מגובה שוב בשחקנית רות-זיסמן כהן, בסיפור על מאבטח (מוריס כהן) שנשאב לחיי הפשע על מנת לממן את טיפולי הפוריות של אשתו. רם שוויקי צילם ושירה ארד ערכה.
הסרט ישתתף גם בתחרות פרסי האופיר הקרובה, וסביר להניח שהוא כבר מעכשיו אחד המתמודדים החזקים בקטגוריות השונות.

"היער שהיה"
אחרי "כלבת" ו"חיותה וברל", הפך גיא רז לאחד הצלמים היותר מעניינים ומבטיחים של הקולנוע המקומי. עכשיו הוא עובר כיסא לטובת בימוי סרט הביכורים שלו, שהוא גם זה עם הסינופסיס המסתורי ביותר מסרטי התחרות: "בדרכו ליום עמוס במקום עבודתו, מורי, איש משפחה מסור, אינו מודע לטעות הטראגית שעשה. "היער שהיה" נוגע בכשל אנושי בלתי נתפס ומעורר אימה" (כך מההודעה לעיתונות).
אם לסמוך על מקרי עבר בהם צלמים עברו לבימוי, כנראה שגם "היער שהיה" יתהדר בחזון ויזואלי מרשים, אז הסקרנות גבוהה במיוחד. בסרט משתתפים ירון מוטולה, לירון וייסמן, מנשה נוי ומאיה מרון.

"הרמוניה"
סיפור הגר המקראי עובר אדפציה לעולם המוזיקה, בהרפתקאת הסולו הראשונה של אורי סיון. על אף שהוא עובד ללא סוף בתחום הטלוויזיה, סיון לא היה חתום על אף פיצ'ר מאז שזכה באופיר על "קלרה הקדושה" (תקנו אותי אם אני טועה). זה היה לפני 20 שנה. ככזה, מדובר בקלות באחד הסרטים הכי מסקרנים של השנה, בתחרות או בכלל.
טלי שרון, אלון אבוטבול (בשיתוף פעולה נוסף אחרי "ההיא שחוזרת הביתה"), יאנה יוסף ועלי סלימאן בתפקידים הראשיים. הצלם יקיר הבלוג ירון שרף ("אפס ביחסי אנוש") אחראי על המצלמה.

"ירח בבית 12"
הסרט היחיד מתוך המתמודדים שכבר ראיתי, הוא גם היחיד מכל השבעה שנעשה על ידי במאית. מדובר בדורית חכים, שגם כתבה את התסריט. הסרט התמודד בפרסי האופיר של שנה שעברה, וניכס שבע מועמדויות, לשחקנית המשנה יובל שרף, שחקן המשנה גל תורן, והמוזיקה (הנפלאה) של ישי אדר, הצילום של עמית יסעור, עיצוב התלבושות של לי אלמביק, והאיפור עליו הייתה אמונה ורד מבורך. דווקא יערה פלציג בתפקיד הראשי, נשארה בחוץ, שלא בצדק.
שרף מגלמת צעירה תל אביבית אשר מבקשת למצוא מקלט אצל אחותה שחיה בבית ילדותן במושב צפוני וירוק, שם המפגש ביניהן יעלה על פני השטח מתחים וסודות קשים מן העבר.

"להציל את נטע"
שנתיים לאחר "יונה", חוזר ניר ברגמן עם סרט חדש אותו כתב יחד עם ערן בר-גיל, במרכזו בחור בשם נטע ופגישותיו עם ארבע נשים שונות. למרבה האירוניה, או שבעצם מדובר במשהו מכוון, זהו גם סרטו הרביעי של ברגמן (אחרי "כנפיים שבורות", "הדקדוק הפנימי" ו"יונה"). את נטע מגלם בני אבני, ולצדו אפשר למצוא את רותם אבוהב, נטע ריסקין, אלי גורנשטיין ועוד. אשר גודלשמיט הלחין, אריק לייבוביץ' ערך, והצלם הוא הגרמני לוץ רייטמאייר ("וואג'דה") שעבד עם ברגמן גם בסרטו הקודם.

"מעבר להרים והגבעות"
בפסטיבל ירושלים 2007 התפוצץ סרטו של ערן קולירין, "ביקור התזמורת", שמאז הפך לאחד הסרטים הישראלים המפורסמים והמצליחים ביותר בעולם. לאחר מכן הגיע "ההתחלפות" אהוב הבלוג שהוקרן בפסטיבל חיפה, ועכשיו מגיע סרטו הרביעי של קולירין, כמה שבועות לאחר שהתרוצץ על השטיחים האדומים של פסטיבל קאן. הוא גם יסגור את פסטיבל קולנוע דרום בסוף השבוע.
התגובות לסרט הן מהאוהדות ביותר של הקולנוע הישראלי בזמן האחרון, ואם אתם לא מאמינים לי אתם מוזמנים לבדוק את המאמר שכתב עליו עופר שלנו לכתב העת של פסטיבל קולנוע דרום. אנחנו נראה גם אותו מנסה את כוחו באופיר הקרוב, ואפשר לסמוך על כך שההקרנות שלו יהיו מלאות עד אפס מקום.
אלון פדות, שירי נדב נאור, מילי עשת ונועם אימבר בצוות השחקנים. אשר גולדשמיט הלחין גם את הסרט הזה, וצלמו הקבוע של קולירין, שי גולדמן, גם הוא בצוות.

"שבוע ויום"
הסרט שסוגר את רשימת משתתפי תחרות חג'ג' גם הוא הגיע מקאן עמוס שבחים ובאזז חיובי. זהו סרט הביכורים של אסף פולונסקי, שבינתיים נמכר להפצה בכמה משווקי חו"ל. שי אביבי ויבגניה דודינה מגלמים זוג הורים אשר מסיימים את תקופת השבעה על בנם, אבל כמובן שההתמודדות האמיתית רק מתחילה. אחרי המילים הטובות מהריביירה הצרפתית, אני מחכה לסרט הזה במיוחד. ויש לו גם טריילר נהדר.
התמונה הראשית של הפוסט לקוחה מתוך הסרט.

המשתתפים בתחרות ון ליר לקולנוע ישראלי תיעודי באורך מלא

"הקרב האחרון של פפה"

"הקרב האחרון של פפה"

בשנה שעברה נחשפו בתחרות התיעודית של ירושלים גם "מיסטר גאגא" וגם "פרינסס שואו", שניהם הפכו להצלחות גדולות בקרב הקהל, אפילו מחוץ לעולם הסינמטק והפסטבלים (האחרון גם זכה). מעניין האם הלהיט הגדול הבא של הקולנוע התיעודי הישראלי נמצא בשביעייה הזו. בתחרות הזו אפשר לראות גם נוכחות מאסיבית הרבה יותר של במאיות, בניגוד לזו העלילתית.

"אח שלי גיבור" – סרטו של יונתן ניר המביא את סיפורם של צעירים בעלי תסמונת דאון שיוצאים עם אחיהם לטיול בצפון הודו.
"בן גוריון, אפילוג" – יריב מוזר ("שבלולים בגשם") שבמרכזו ראיון ארוך עם דוד בן גוריון שמעולם לא נחשף לציבור.
"גן ילדים" – ערה וחיים לפיד, ההורים של נדב, בסרט תיעודי על גננת שהואשמה בהתעללות. מדובר כנראה במשפחה המלוכדת ביותר בישראל.
"דימונה טוויסט" – סיפורן של שבע נשים מצפון אפריקה שהתיישבו בדימונה, דרך המצלמה של הבמאית מיכל אביעד.
"הקרב האחרון של פפה" – מיכאל אללו ("קוץ") הוא, מעבר לבמאי ושחקן נהדר, גם חברי הטוב מספסל הלימודים בסם-שפיגל, כך שלמרות שטרם ראיתי את הסרט, לא יכולתי לשמוח יותר בחדשות האלו. אללו מתעד את אביו, פפה, שניסה לרוץ לראש מועצת ירושלים מטעם מרץ לאחר שנים של אקטיביסטיות ושמירה על צביון חילוני בירושלים.
"טהורה לעד" – שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ינה מצטרפים לקבוצת בית"ר ירושלים, והמועדון כמעט ועולה באש. מאיה זינשטיין ביימה, וקשה לחשוב על עוד נושאים רלוונטים יותר מזה לחיינו כיום.
"פוטו פרג'" – השחקן קובי פרג' מתחקה אחר משפחתו שעלתה מעיראק ובנתה אימפריית צילום בארץ.

בנוסף, פסטיבל ירושלים מציג חמישה סרטים מחוץ לתחרות: "אל תוך הרשת האפלה" התיעודי של צחי שיף ודוקי דרור; "חדרי הבית", סרטו החדש של איתן גרין שמוקרן גם בפסטיבל קולנוע דרום; "ילדי הסתיו", סרט אימה חדש של איתן גפני, אחרי שהיבא לנו את סרט הזומבים הישראלי הראשון "בשר תותחים"; "מיומנו של צלם חתונות" של נדב לפיד שהוקרן בפסטיבל קאן; "חבר שלי יניב" של מעיין שוורץ ממכללת ספיר; ו"כמו פרח לוטוס" של אליה שוורץ מבית ספר מנשר לאומנויות.

כאשר תתפרסם התכנייה המלאה של הפסטיבל, ואנחנו נצא מאשפוז-ברצון של צפייה אינטנסיבית בסקרינרים, נחזור להמליץ לכם על הסרטים הבינלאומיים של הפסטיבל, וכמובן שאנחנו נהיה שם במהלכו. תישארו בסביבה, וברכות לכל המתמודדים.

תגובות

  1. יובל אדר הגיב:

    בשנתיים האחרונות הסרטים הישראליים של פסטיבל ירושלים מתבררים כסרטי השנה שלי (גט, הגננת ותיקון). השנה נראה שזה ימשיך ככה כאשר בפסטיבל יש את שני הסרטים שהכי ציפיתי אליהם השנה- אבינו ומעבר להרים ולגבהות. הפסטיבל כבר נראה מדהים.

  2. לב הגיב:

    נראה מעורר תיאבון ביותר! אגב, זה מזכיר לי שכבר עברה שנה ו"תיקון" עדיין לא זכה להפצה…

    1. למעשה, רוב סרטי התחרות של שנה שעברה טרם הופצו, נקווה שהשנה המצב יהיה טוב יותר

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.