• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״פרנק״, ״הרוח העולה״, ״הרקולס״, ״סטפ אפ 5״, ״מילים ותמונות״, ״בלגן בג׳ונגל״

24 ביולי 2014 מאת אורון שמיר

שישה סרטים חדשים עולים היום לאקרנים, וכן, זה מה שחשוב לנו עכשיו באמצע המצב (נסו גם, זה נחמד). כמחצית מהם יסוקרו כאן בבלוג, כאשר אנחנו עדיין בשגרת קיץ מגוונת מבחינה ז׳אנרית ומבחינת קהלי יעד. הישארו עד סוף הפוסט להמלצה על תוכניות להערב לאחרי האזעקה של 21:00.

״פרנק״ (Frank) הוא מעין קומדיה מוזיקלית מוזרה, הקרויה על שם מנהיגה של להקה אוונגרדית (בעיקר בעיני עצמה) החובש כל העת מסכה של ראש ענקי ובובתי (תמונה לעיל). מגלם אותו מייקל פאסבנדר, אבל הדמות הראשית בסרט היא הקלידן החדש של הלהקה, בגילומו של דומנל גליסון, שמוותר על חייו האפרפרים לטובת מסע מטורלל בחברת המוזיקאים הקיצוניים השואפים להקליט אלבום חדש. גם מגי ג׳ילנהול בחבורה, וסקוט מקנרי מגלם את האמרגן הלא לגמרי מוברג אף הוא. לני אברהמסון (״אדם ופול״) ביים על פי תסריט של ג׳ון רונסון ופיטר סטרוהן (״החוב״, ״החפרפרת״). סקירה של אור כבר מגיעה.

״הרוח העולה״ (The Wind Rises) נעל לפני כמה ימים את פסטיבל הקולנוע של ירושלים, וכעת מגיע אל בתי הקולנוע להקרנות סדירות. מדובר בסרט הפרישה מעשייה של גאון האנימציה הייאו מיאזאקי (״הטירה הנעה״, ״הנסיכה מונונוקי״), או לפחות כך הוא טוען (מיאזאקי תלה את המכחול מספר פעמים בעבר וחזר בו). כך או אחרת, זהו סיפורו של מהנדס המטוסים ג׳ירו הוריקושי, שעשה לעצמו שם ביפן של בין שתי מלחמות העולם. הסרט יוצג בשפת המקור (יפנית) עם תרגום לאנגלית ולעברית, החלטה שאין לי אלא לברך עליה, ולעניות דעתי אינו מתאים לילדים מתחת לגיל 8, שעשויים ללכת לאיבוד בעלילה או להשתעמם מהאורך (126 דקות). אני די התמוגגתי, וכתבתי על כך לעכבר, עופר יעשה זאת כאן אצלנו.

״הרקולס״ (Hercules) הוא עיבוד קולנועי שני השנה למיתוס היווני העתיק על בנו של זאוס (לא להתבלבל עם ״הלורקס״, זה כבר סיפור אחר). קדם לו ״הרקולס: האגדה מתחילה״ שהציג בינואר, אבל ״הרקולס״ של הקיץ הוא סיפור אחר – הפקה גדולה יותר, ברט ראטנר (״שעת שיא״) שמביים לראשונה מאז שפוטר מהאוסקרים, ודוויין ״דה רוק״ ג׳ונסון בתפקיד הרק. מחזקים – איאן מקשיין, ג׳ון הרט, רופוס סיוול, אסקל הני, אינגריד בולסו ברדל ופיטר מאלן, אם למנות כמה. סקירתי – בקרוב.

״סטפ אפ 5״ (Step Up All In) מתיימר להיות מהדורת האולסטאר של סדרת סרטי הריקודים עד כה, כפי שמרמז שמו הלועזי. זה אומר שמיטב הרקדנים והרקדניות מארבעת הסרטים הקודמים ישתפו פעולה או יתחרו אלה באלה בתחרויות ריקוד המאתגרות את יכולת הגוף האנושי, שיתרחשו בלאס וגאס, כך על פי המשמעות הנוספת של שם הסרט בשפת המקור. כדי לנסות ולרענן, הוחלף הצוות – ג׳ון סווטנם (״ראיות״) כתב הפעם את התסריט וטריש סי ביימה והחזירה את המושכות לידיים נשיות לראשונה מאז הסרט הראשון שהחל את הכל ב-2006. אגב, צ׳נינג טייטום, הכוכב של אותו סרט, לא נצפה ברשימת הקרדיטים.

״מילים ותמונות״ (Words and Pictures) הוא אחד הסרטים עם התקצירים הכי מוזרים ששמעתי לאחרונה: מורה לספרות (קלייב אואן) ומורה לאמנות (ג׳ולייט בינוש) מתחילים מלחמה הסוחפת אחריה את כל בית הספר סביב השאלה מה יותר מהותי – מילים או תמונות? לא המצאתי. ג׳רלד די פג׳ו (״פנומן״) אחראי על המילים, פרד שפיסי (״קשר בכל מחיר״) על התמונות.

״בלגן בג׳ונגל״ (Jungle Shuffle), אחרון חביב להיום, הוא דווקא לא סרט ההמשך המצופה ל״ג׳ננה בסוואנה״. הוא כן סרט אנימציה לילדים שיוקרן כאן מדובב לעברית בלבד, המגיע אלינו כשיתוף פעולה מקסיקני-קוריאני ויעידו על כך שמות הבמאים – מאוריסיו דה לה אורטה ופארק טאה-דונג. העלילה מתמקדת בזוג דביבונים (בצבעים סגול וכתום על פי התמונות שמצאתי) שאחת מהם נחטפת על ידי ציידים והשני יוצא להצילה בליווי קופיף אמיץ לב. בשבוע הבא, אגב, יגיח עוד סרט עם דביבון, אלא שהוא נשמע כמו ברדלי קופר ונושא נשק חם, אז אני באופן אישי אמתין לו קצת יותר.

פלוס – אוףטופיק, אבל הפעם באמת

הערב מתחילה בסינמטק תל אביב (ובקרוב גם בירושלים) העונה הרביעית של סדרת ההרצאות ״OFF״, אותה מנחה ואוצר חן שינברג, חוקר וגם יוצר בזכות עצמו. הסדרה הנוכחית תתמקד בקשר שבין הוליווד והאוונגרד, ובהשפעות ההדדיות של שני הזרמים. המפגש הערב, שיחל בשעה 21:00, יתמקד בהשפעתו של ארתור ליפסט הקנדי על סטנלי קובריק וג׳ורג׳ לוקאס. מלבד ההרצאה של שינברג, והיכרות עם מעלליו הקולנועיים של ליפסט (עופר ממליץ, אגב) יוקרנו במחיר הכרטיס גם סרטים קצרים ונסיוניים של לוקאס, וגם פיצ׳ר הביכורים שלו ״THX 1138״. בעיניי, ועם כל הכבוד לתרומתו ל״מלחמת הכוכבים״ וגם ״אינדיאנה ג׳ונס״, השיא של לוקאס כיוצר ולא כמפיק/מכונת מזומנים היו סרטיו הקצרים, במיוחד זה שהפך לסרטו הראשון באורך מלא והנושא את אותו השם. הוא אמנם לא יוקרן, אבל קצרצרים אחרים כן ואני חש שזו חובתי הסינפילית להמליץ על ההרצאה הערב והסדרה בכלל, על אף שבעצמי לא אוכל להגיע. הנה כל הפרטים באתר הסינמטק, ספרו איך היה.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.