• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

אימת החודש – יוני 2013: "V/H/S" ו-"The ABCs of Death"

24 ביוני 2013 מאת אור סיגולי

והפעם בסקירת האימה החודשית: ספיישל אנתולוגיות.

קונספט חדש ודי מצליח בעולם האימה הוא קיבוץ כמה סרטי אימה קצרים יחד תחת כותרת אחת. טוב, נו, זה אולי לא הדבר הכי חדש בעולם (בכל זאת היו לנו את סרטי "איזור הדמדומים"), אבל שני השמות בכותרת, יחד עם פרוייקטים אחרים לאחרונה כמו Eight Movies to Die For, מצביעים על איזושהי מגמה. מה גם שבעקבות ההצלחה, לשני הסרטים האלו כבר הוכרזו המשכונים.בדרך כלל מדובר במפיק או בית הפקה כלשהו שמאגד כמה במאים צעירים ליצירת סרט אימה שמורכב מכמה סיפורים קצרים. גם V/H/S וגם The ABCs of Death הם לא סתם מקבץ של סרטי אימה אקלקטיים, אלא סיפורים קצרים שנעשו במיוחד.ההבדל הוא שב-V/H/S המכנה המשותף הוא סגנוני וב-The ABCs of Death הוא תמטי. הראשון מאגד חמישה סרטים קצרים פלוס סיפור מסגרת שכולם נעשו בסגנון ה"פאונד-פוטג'" (כביכול חומרי ארכיון שצולמו באופן חובבני) והשני מורכב מ-26 סיפורונים קצרצרים שהמשותף בין כולם הוא מוות, וכל אחד מהם מוקדש לאות אחרת מהאל"ף-בי"ת האנגלי. כלומר, על אף שבעצם בסקירת האימה של יוני ישנם רק שני סרטים, מדובר בעצם בחבילה שכוללת מעל ארבעים במאים ואין ספור שחקנים. והדבר הכי מעניין הוא שהם הופכים להיות תצוגת תכלית של במאי האימה הנוכחים והבאים. The ABCs of Death בכלל מדהים כי הוא כולל את הבמאים של "סרט סרבי", "Frontier", "הובו עם שוטגאן", ו"חופשה נעימה" בין היתר. יש אפילו שני במאים המככבים בשני האנתולוגיות.על אף שאני לא נורא מתלהב מסרטים קצרים, יש משהו בפרוייקטים האלו שכן ריתק אותי. כמובן שבכל אחד מהם יש מוצלחים יותר ופחות אבל בהחלט שווה להתעכב עליהם.

V/H/S

VHSהסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס של 2012 והפך להיות שיחת היום בעולם האימה. הוא אמנם הופץ רק באופן מצומצם מאוד, אבל היה ללהיט VOD ולאחד מסרטי האימה הבולטים של השנה הקודמת. סרט ההמשך יצא ממש החודש והוא כולל בתוכו שמות די גדולים כמו גארת' אוונס ("הפשיטה"), אדוארדו סאנצ'ז ("פרוייקט המכשפה מבלייר") ואת סיימון בארט ואת טימו טג'אג'נטו (Tjahjanto. אין לי באמת מושג איך מבטאים את זה), שאחראי על הסרטון הכי מטריד מכל 26 הסרטונים של The ABCs of Death, כך שיש למה לצפות.סיפור המסגרת של V/H/S גם הוא מצולם בסגנון פאונד-פוטג' ובמרכזו קבוצת ונדליסטים צעירה שפורצת לבית פרברי כדי להשיג קלטת וידיאו מסויימת למישהו. כמובן שהמה והלמה מאוד לא רלוונטיים. בדירה הם מוצאים שני דברים מעט מטרידים: אוסף קלטות וידאו עצום ואיש מת מול הטלוויזיה. בחיפושיהם אחרי הקלטת הנכונה הם צופים בחמש מהן ונחשפים לחמישה סיפורי אימה עד שהם בעצמם הופכים לאחד כזה בסוף, אחרי שהאיש המת נעלם.את סיפור המסגרת ביים אדם וינגרד שגם יביים לסרט ההמשך וגם משתתף ב-The ABCs of Death, שמה הוא אחראי על אחד מהחלקים הפחות מוצלחים בעיני.הסיפור הראשון ב-V/H/S הוא גם הטוב שבהם והוא בוים על ידי דיויד ברוקנר האמריקני שלשמו כבר אנתולוגיה אחרת בשם "האות" (The Signal).בסרטון שנקרא "ליל חובבנים" נפגשים במועדון שלושה בחורים צעירים עם שתי בחורות ויחד הם יוצאים ללילה במלון דרכים בסביבה. ולא על מנת לצפות יחד בשידורים חוזרים של "גלי", בוא נגיד. מה שכן, הלילה מקבל תפנית אכזרית למדי כשאחת הבחורות מתגלה כ… לא בדיוק מה שחשבנו בהתחלה.לפרק הזה יש אפקטי איפור מעולים והוא מלחיץ ואפקטיבי למדי. המילים "אני מחבבת אותך" לעולם לא ישמעו אותו הדבר.הפרק הבא, "ירח דבש שני", הוא החלש ביותר מבין כולם כשדווקא הוא בוים אל ידי אחד הבמאים היותר מנוסים מהחבר'ה. טי ווסט אולי רק בן 33 אבל מאחוריו כבר חמישה פיצ'רים כולל The Innkeepers שנחשב לאחד מסרטי האימה הבולטים של שנה שעברה, למרות שאני חייב להודות שלא שרדתי אותו עד תומו. הוא גם משתתף ב-The ABCs of Death עם אחד הסרטונים היותר מעוררי תמיהה שם (M is for Miscarriage). זה מתחיל דווקא טוב. זוג צעיר בטיול רומנטי מתוודע לבחורה צעירה שמסתובבת באיזור המוטל שלהם. בלילה אנחנו רואים מישהו (כנראה היא) מתגנבת לחדרם. העניין הוא שלקראת הסוף יש טוויסט ממש מבאס שדי הורג את כל המתח המוצלח שווסט בנה."יום שלישי ה-17" הוא החלק השלישי והוא בכוונה מייצר רפרנס מיידי ל"יום שישי ה-13". מבחינת עשייה הוא אחד המוצלחים אבל הרעיון שלו די חלש. כמו בסרט הסלאשרים הקלאסי של שון קנינגהם מ-1980, גם פה יוצאת חבורה של צעירים לטיול ביער מבודד ונרצחים בזה אחר זה על ידי אישיות מסתורית. כמה סצנות רצח מצויינות ואפקטים יפים לא לגמרי מצליחים לחפות על הקונספט המעט מוכר מדי.

Amateur Night

Amateur Night

מספר ארבע הוא מסוג הסרטים שפועלים על הקפצות והבהלות. לא שיא התחכום, אבל הסרט הזה של במאי הממבלקור מכל הדברים, ג'ו סוונברג, יש אחלה שימוש בקונספט הוידיאו-צ'ט. אני חייב להזכיר בהקשר הזה את סצנת הפתיחה המצמררת של "The Pact" שכיכב בסיכום האימה של 2012, וגם הוא משתמש בשיחת הוידאו כדי להלחיץ. "הדבר החולני שקרה לאמילי בצעירותה" (שם נפלא לכל הדעות) סובב סביב שיחות הוידאו של אמילי ואחיה. היא מתקשרת אליו בלילות פרנואידית והיסטרית כי מישהו מסתובב לה בבית והוא מנסה להרגיע אותה. גם לסיפור הזה יש טוויסט בסוף אבל הוא טוב למדי, אם כי אני חייב להתוודות שלא הבנתי אותו בפעם הראשונה…הפרק האחרון הוא מוצלח גם הוא בעיקר בזכות האפקטים הויזאולים המעולים שלו. 10/31/98 מתחיל, אני מקווה שאתם יושבים, בחבורת צעירים שיוצאת למסיבה. הפעם: ליל כל הקדושים. החבורה מגיעה לבית שבו אמורה להתרחש המסיבה רק כדי לגלות שאין בו איש מלבד חבורה תמוהה בעליית הגג שכנראה מתעללת באיזושהי בחורה. גיבורינו מנסים להציל אותה רק כדי לגלות שאולי הם הצילו את הצד הלא נכון.הסרט נעשה על ידי קבוצת "רדיו סיילנס" שמורכבת מארבעה חבר'ה שמתעסקים בקולנוע, מוזיקה ופרוייקטים אינטרקרטיביים.כמו כל פרוייקט פאונד-פוטג', גם הפעם הצופה מסתכן בכאב ראש מסויים בגלל איכות החומר הנמוכה-בכוונה, הקאטים הגסים והמצלמה הרועדת. אבל מה שכן, הסרט בהחלט מצליח לסחוט את המיטב מהטרנד הקולנועי הזה ולהצדיק אותו.

The ABCs of Death

The-ABCs-of-Death-2012המפיקים אנט טימפסון וטים ליג פנו לעשרים ושישה יוצרי קולנוע מכל העולם ליצירת אנתולוגיה העוסקת במוות, על פי האל"ף-בי"ת האנגלי. כל במאי (או צמד מדי פעם) קיבלו על עצמם אות אחת וחופש אומנותי שלם לעשות מה שהם רוצים. הקטעים עצמם הם פחות מעשר דקות והתוצאה הכללית היא מישמש מופרך, צבעוני ומטורף של סטיות והרמות גבה.אז כן, האנתולוגיה הזו בהחלט מעניינת אך כוללת אי אילו רגעים שהקשר בינם ובין אימה או מפוקפק במקרה הטוב, או כמה דברים שפוכים למדי ולא נורא מלהיבים כמו כלבים נאצים, סרט אנימציה על אישה שנהרגת על ידי הצואה שלה, עכבישים, חתולים, ברווזים, והמון יפנים ממש מופרעים.מכיוון שקצרה היריעה להתייחס לכל אחד מ-26 הפרקים (או במילים אחרות: אני עצלן ולכם יש דברים יותר חשובים לעשות מאשר לקרוא על כל אחד מהם) אני אתייחס רק לממש גרועים ולממש טובים. לגבי השאר תאלצו לברר בעצמכם.הגרועים: F is for Fartסרט יפני על בחורה צעירה שמתמכרת לנפיחות של מורתה. סרטו של נובורי איגוצ'י שמסתבר שהתחיל את הקריירה שלו בעשיית סרטים למבוגרים. הו, התדהמה.N is for Nuptialsבדיחה לא מוצלחת על גבר שמציע נישואין לחברתו אבל התוכי החקיין הורס לו את התכניות. זו אפיזודה תאילנדית של הבמאי של "שאטר", בנג'ונג פיסנטנקום. כי באמת היינו צריכים עוד במאי תאילנדי עם שם מסובך.O is for Orgasmמין וידיאו ארט לא קשור לכלום. לא באמת, מה זה היה ולמה אף אחד לא מת במהלכו?P is for Pressureרק סרט אחד ראיתי של הבמאי הבריטי סיימון רומלי. זה היה "החיים והמתים" וזה זכור לי כחווית צפייה בלתי נסבלת. חלקו ב-ABC לא שינתה את דעתי על הבמאי הזה.W is for WTFרצף אימג'ים היסטרים של… לא יודע של מה. על אף העומס, כנראה העבודה הכי עצלנית בכל האנתולוגיה.

T is for Toilet

T is for Toilet

הטובים: I is for Ingrownאפיזודה שהצלחתה במינימליזם שלה. גבר, אישה, מזרק, אמבטיה וקול-על מסתורי. את החלק הזה ביים הבמאי חורחה מישל גראו, זה שאחראי על סרט האימה המקסיקני הפופולרי "אנחנו מי שאנחנו" שאפילו זכה השנה לרימייק אמריקני שהוקרן בפסטיבל קאן.S is for Speedמתחיל קצת כמו משהו שרודריגז היה מביים. אישה צעירה בורחת ממלאך המוות במדבר האמריקני הוא סיפור המסגרת אבל יש לו פואנטה מגניבה בסוף וסצנות מצוינות. ג'ייק ווסט האנגלי (שאחראי על Evil Aliens המשעשע שהוקרן בפסטיבל הבריטי של 2005) ביים.T is for Toiletאנימצית סטופ-מושן קומית ואכזרית על פחדו של ילד קטן מהאסלה. פחדים שמתגלים כלגיטימיים לחלוטין. עוכר שלווה בקטע אחר. סרטו של האנימטור לי הארדקסל.U is for Unearthedתרגיל מבריק של בן וויטלי שכבר מוכר לחובבי האימה בארץ בעיקר בזכות פסטיבל הקולנוע הבריטי שמצא לנכון להקרין את סרטיו Kill List ולאחריו את "חופשה נעימה" (Sightseers) שנחל כשלון צורב בקולנועי ארצינו. האפיזודה שלו מצולמת כולה מנקודת המבט של איזשהו אל-מת (ערפד או זומבי או משהו בסגנון) שמנסה לברוח מהאנשים שמנסים להחזירו לקבר. וזה עובד! אם בסרט אימה רגיל היצור הזה היה האנטגוניסט, פה אנחנו לחלוטין מזדהים עם הרשע.שלושת הגדולים: L is for Libidoהאפיזודה הכי חולנית, מטרידה, מופרעת ופסולה של כל האנתולוגיה היא גם הטובה שבהן. במרכזה תחרות מזעזעת שכוללת אונס, פדופיליה, רצח, שיפוד בני אדם, מסור חשמלי ואת רוב נוזלי הגוף המוכרים למדע. כל זה בכמה דקות ספורות ועשויות לעילא. על כל זה אחראי טימו טג'אג'נטו שלשמו רק פיצ'ר אחד עד כה, פיצ'ר שאני לא מכיר, בשם Macabre. זכרו את השם.R is for Removedזהו הסרט של סרדיאן ספסוייביץ', הבמאי הסרבי שאחראי על "סרט סרבי" עוכר השלווה והאסור לצפייה. הסרט הקצר הזה מוכיח את מה שחששתי ממנו כאשר צפיתי בסרטו הקודם – מדובר באחד היוצרים הכי מרתקים ומסקרנים שפועלים כיום. האפיזודה שלו פה הרבה פחות מחליאה מסרטו הארוך, אבל כמוהו היא עשויה נפלא ומעידה על כשרון גדול (תמונת הפתיחה של הפוסט לקוחה ממנו).X is for XXLהבמאי הצרפתי זאבייר גנס, שכבר זכה בלבי עם Frontier המצויין שלו, מגיש אפיזודה כמעט מושלמת. זה מתחיל עם אישה צעירה ושמנה (האמת היא שהיא לא כזאת שמנה) שסובלת מהצקות חוזרות ונשנות של האנשים בסביבתה כמו גם משלטי החוצות והפרסומות בכיכובן הנשים הדקיקות. אני חשבתי שגנס ייקח את הסרט למקום של נקמתה של השמנה, אך טעיתי. לגנס אין כל עניין לעורר הזדהות עם הגיבורה שלו שבאמצע האפיזודה מחליטה לעשות לעצמה ניתוח הסרת שומן באופן עצמאי. זה דוחה ומהפנט ומעורר השתאות.גם ל-The ABCs of Death יש כבר ילד בדרך והוא נושא אתו חדשות מרגשות ומשמחות. לא רק שישתתפו בו אלכס דה לה איגלסיה (הבמאי של "בלדה טריסטה" והמנטור של אורון), האנימטור ביל פלימפטון והתאומות הקנדיות המלחיצות ג'ן וסילביה סוסקה, אלא גם – שימו לב – את אהרון קשלס ונבות פפושדו שלנו שבעוד חודש (מה-15 באוגוסט) תוכלו לראות את הפלא שהוא סרטם החדש "מי מפחד מהזאב הרע" שאני מתריע כבר מעכשיו שידובר בו בבלוג הזה לא מעט במהלך השנה הקרובה. סמנו לעצמכם.אימת החודש הקודמיםמרץ 2013: "אנטי-ויראלי", "תפסנים", "ילד חצות" ו"רוח זדונית"אפריל 2013: "המפרץ", "אמריקן מארי", "ג'ון מת בסוף", "סרט סרבי"מאי 2013: "המנסרים מטקסס 3D", "המתקן", "המכשפות מסיילם" ו"הדרך"

תגובות

  1. שגיא הגיב:

    L היה אחד הדברים הכי מגעילים שראיתי..לא הצלחתי להנות.
    X ויתרתי מראש כי לא היה לי כוח להגעל עוד פעם.
    F היה אחד הדברים הכי מעפנים שראיתי בחיים שלי,S היה ממש מגניב.
    איך לא אמרת כלום על D IS FOR FOG FIGHT? הכי כיפי בסרט הזה

  2. גיא הגיב:

    הכל נכון חוץ מזה שחשבת שאין לנו זמן לקרוא את כולם…
    http://en.wikipedia.org/wiki/The_ABCs_of_Death
    הולך לקרוא! תודה על הסקירה D:

  3. Itamar Shalev הגיב:

    הפוסטים של "אימת החודש" הם תמיד מאוד מהנים לקריאה. הצעה קטנה לשיפור: התמונות שבאות בדרך כלל באמצע הטקסט יכולות להיות מאוד מטרידות לחלק מהקוראים, ויש לזה אפקט של שוק-סייט. יכול להיות נחמד אם תשימו בראש הפוסט אזהרה קטנה שמזכירה לגולשים לגלול קצת לאט יותר 🙂 לשיקולכם

  4. מיכאל גינזבורג הגיב:

    G היה הכי גרוע, ההוא עם הגלשן.

  5. דרור הגיב:

    לא הבנתי את R ואפילו פחות הבנתי את G.
    בכל מקרה, בעיניי הכי חזקים היו X ו-D עם המסרים והעומק שלהם. F היה משעשע ועם פוטנציאל לוויראליות בעיניי, W אכן היה עצלני אבל האפקטים הדלים וחסרי המאמץ שלו שבו אותי, Z היה פשוט תמוה (מה לעזאזל. מין, צלבי קרס ובדיחות ניין אילבן), גם הסמוראי שמת מצחוק היה טוב ואפיזודות השירותים (שתיהן) היו הומור מוצלח בעיניי. היו עוד כמה לא רעים בכלל, אבל בגדול רוב הסרטים היו משעממים וחסרי פואנטה.
    על זה נאמר "מרוב דובים לא רואים את היער". אני בספק אם אני אצפה בסרט השני לכל אורכו וכנראה אחכה להמלצות ספציפיות בידיעה שאני עומד לפספס כמה פנינים של מוסר השכל או הומור שבור.

להגיב על גיאלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.