עלו השבוע: "מג'יק מייק", "פיראטים!", "חזרה לחיים", "שחר חדש", ו-"אף פעם לא מאוחר מדי"

ארבעה סרטים חדשים עולים היום לאקרנים בבתי הקולנוע, ועוד אחד בסינמטקים. למרות שלוח השנה טוען שאוגוסט עכשיו, קשה להגיד שמישהו מהם עונה על ההגדרה הקלאסית של סרט קיץ. וכיוון שלא צפינו בהם, יהיה אפילו קשה יותר לדעת האם שווה לבלות שעה וחצי בחברתם.

הייתי מאוד רוצה לשתף את דעתי בנוגע ל"מג'יק מייק" ("Magic Mike") סרט החשפנים החדש של סטיבן סודרברג בכיכובו של צ'נינג טייטום. אבל ההקרנה המוקדמת הייתה לנשים בלבד (הכניסו כאן תלונה שלי על המהלך המטופש הזה שמוציאה אותי סקסיסט). צ'נינג, אחד מיקירי השנה שלנו בזכות "רחוב ג'אמפ 21", מגלם חשפן המלמד את רזי המקצוע ואת הסוד לחיים טובים לצעיר ממנו. עוד מתפשטים ורוקדים – מתיו מקונוהי ואלכס פטיפר. סודרברג ביים כאמור, על-פי תסריט של רייד קרולין, מפיק בדרך כלל. אנחנו עוד נתפוס את הסרט הזה.

פיראטים! ("The Pirates! Band of Misfits") היה נראה לי במבט ראשון כמו אחד הסרטים המגניבים שעלו כאן לאחרונה. אחרי הכל, זהו הסרט החדש של אולפני ארדמן, הבריטים שחתומים על פלאי אנימציית פלסטלינה כמו "מרד התרנגולים", "חיים בזרם" וסרטי "וואלאס וגרומיט", מאת הבמאים של כמה מן היצירות הללו – פיטר לורד וג'ף ניואיט – על-פי תסריט וספר מאת גדעון דפו. העלילה טוענת שחבורת פיראטים לא מוצלחים במיוחד מתמודדת על תואר "פיראט השנה". בקיצור, נשמע מבטיח. אלא שמבט נוסף מגלה שהסרט יוקרן כאן רק בגרסה המדובבת, בין אם בתלת או בדו-מימד. חזיז ורעם!

שני סרטי אימה גם הם עולים לאקרנים היום, למרות שאחד מהם משווק כסרט פנטזיה לבני הנוער נוסח "דמדומים". זהו "שחר חדש" ("The Howling: Reborn"), סיפורו של תיכוניסט שמגלה כי הוא איש זאב, מאת ג'ו נימזיקי. דורון פישלר כבר עמד בעין הדג על הפער בין שיווק הסרט בארה"ב לשיווקו בארץ, אני לא אוסיף דבר עד שלא אצפה (כלומר, לא אוסיף דבר). אבל מי שראה או ראתה מוזמנים בהחלט לשתף ולהכריע בסוגיה.
הסרט הנוסף נקרא "חזרה לחיים" ("Wake Wood"), והוא מותחן אימים על-טבעי שמגיע אלינו מבריטניה. מעשה בזוג הורים (איידן גילן ואווה בירת'יסל) המתמודדים עם מותה של ביתם הקטנה בידי כלב רצחני. הם עוברים לעיירה קטנה, ששמה כשמו הלועזי של הסרט, ומתוודעים לטקס פגאני המאפשר להם להתאחד עימה לשלושה ימים בלבד. דייויד קיטינג ביים וכתב במשותף עם ברנדן מקארת'י, וגם טימותי ספול בעסק.

ספק כקונטרה לכל מה שנכתב לעיל, עולה בסינמטקים החל ממחר סרטו הישראלי והעצמאי של המוזיקאי/במאי עדו פלוק "אף פעם לא מאוחר מדי", יצירה שכתבנו עליה לא מעט בבלוג, מאז נחשפה לראשונה בפסטיבל חיפה (עקבו אחרי התגית ששמה כשם הסרט בפוסט שבלינק). בקצרה, נזכיר כי מדובר בסרט מסע, שבמרכזו חוזר הרצל (נוני גפן) ארצה אחרי שנות היעדרות, מוצא עבודה בתליית פוסטרים ברחבי ישראל ונפגש עם דמויות מעברו. ביניהן: קרן ברגר. למרות שהייתי אחד מן התורמים האינטרנטיים שסייעו בצניעות להפיכתו למציאות, אני חושב שאקדיש לו סקירה, גם אם פחות אובייקטיבית אפילו ממה שנהוג כאן אצלנו.

לסיום, תזכורות:
הערב, ה-2.8, בשעה 22:00 בסינמטק חולון – "פשיטה" ("The Raid") יעיף לכם את המוח מהמקום.
ומחר, ה-3.8, בחצות בסינמטק ת"א – "הטרמפיסט"! וכל מילה נוספת מיותרת.