• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

פרסי הקולנוע האירופאיים 2011: מתמודדים מבטיחים ומועמדים מאכזבים

7 בנובמבר 2011 מאת אור סיגולי

כמו בשנה שעברה, גם הפעם אני נותר נבוך ומבולבל מול פרסי הקולנוע האירופאיים. בעיקר כי אני לא מצליח להבין איך זה עובד.
גם אחרי ניסיון חיפוש אחרי אינפורמציה לא לגמרי הצלחתי להבין את הדרך בה מוגשים הסרטים לתחרות, מי קובע מה, ומהי שיטת הבחירה. אבל שויין, לא להכל אנחנו יכולים להשיג תשובות.

בשנה שעברה, כזכור, "סופר צללים" של פולנסקי זכה ביותר פרסים ממה שהגיע לו ו"לבנון" זכה בפרס הצילום והתגלית. השנה, שוב- רק לפי הבנתי, נשלח לתחרות מטעם ישראל רק "התגנבות יחידים". כדי לחסוך לכם את ההפתעה, אגלה לכם שהוא לא קיבל אפילו מועמדות אחת ונציגות ישראלית נרשמה רק בתחרות הסרט הקצר עם "צא" של רועי רוזן מבית ברל (בית ברל נותנים בראש לאחרונה, שמתם לב?)

אז לפני רשימת המועמדויות, במקום שנלך אחרי העדר, אני מציע לכם דבר כזה: אחרי הקפיצה תגלו את רשימת כל הסרטים שנשלחו לתחרות. הסרטים המודגשים הם הסרטים שזכו למועמדות סופית באחת הקטגוריות.
עשו לעצמיכם רשימה משלכם של הסרטים המסקרנים שאתם רוצים לראות או שכבר ראיתם. אחר כך תעברו על המועמדים (שרובם הגדול הוקרן בפסטיבלים וניתנים להשגה ב"אוזן השלישית"), כי אני אומר לכם כבר מעכשיו – הם ממש מאכזבים, וספרו לנו אילו סרטים היו צריכים להיות מועמדים ולמה.

הנה כל הסרטים שמתמודדים בקטגוריות הראשיות, מלבד פרסי האנימציה, התגלית האירופאית והתיעודי:

  • "אלמאניה" – טורקיה/גרמניה. סרטה של יסמין סמדרלי.
  • "אמריקה" – פורטוגל/ספרד/ברזיל/רוסיה. סרטו של ג'ואו נונו פינטו.
  • "הארטיסט" – צרפת. זוכה פרס השחקן בפסטיבל קאן. מועמד מוביל לאוסקר האמריקני. עופר כבר ראה.
  • "כאילו שאני לא שם" – נציג אירלנד לאוסקר. בימוי: חואניטה ווילסון. הוצג שנה שעברה בפסטיבל חיפה.
  • "אטנברג" – נציג יוון לאוסקר. בימוי: רייצ'ל אתינה צאנגרי. אורון ראה את הסרט בפסטיבל ירושלים.
  • "אווה" – בולגריה. סרטו של קונסטנטין בוז'אנוב.
  • "מעבר" – שבדיה/דנמרק/פינלנד. בימוי: פרנילה אוגוסט.
  • "לחם שחור" – נציג ספרד לאוסקר.
  • "ראש שור" – נציג בלגיה לאוסקר. נצפה בפסטיבל ירושלים. שעמם לי את החיים, אך עניין למדי את אורון.
  • "קרקס קולומביה" – נציג בוסניה הרצגובינה לאוסקר שנה שעברה. דניס טנוביץ' ("שטח הפקר") ביים.
  • "ילנה" – רוסיה. נצפה בפסטיבל חיפה.
  • "הרג הכרחי" – פולין/נורבגיה/אירלנד/הונגריה. סרטו המעניין של ירז'י סקולימוסקי הוקרן בירושלים וגם זכה בפרס השחקן בפסטיבל ונציה לפני שנתיים (וינסנט גאלו. שלא מוציא מילה כל הסרט).
  • "אפילו הגשם" – כמדומני נציג ספרד לאוסקר שנה שעברה.
  • "יש לנו אפיפיור" – איטליה. סרטו של נני מורטי.
  • "בעולם טוב יותר" – דנמרק. זוכה פרס הסרט הזר הטוב ביותר באוסקר.
  • "התגנבות יחידים" – נציג ישראל.
  • "הילד עם האופניים" – כאילו שצריך לדעת מי ביים סרט עם שם כזה. רמז: דארדן.
  • "נאום המלך" – ברגע שחשבנו שלא נשמע עליו יותר לעולם.
  • "בלדה טריסטה" – אהבת נפשינו מפסטיבל ירושלים. מופת של קולנוע וכאב.
  • "חוף מבטחים" – נציג פינלנד לאוסקר. אני צפיתי בו בפסטיבל חיפה, ועופר צפה בו סתם כי בא לו.
  • "לידיצ'ה" – צ'כיה. סרטו של פיטר ניקולאב.
  • "החדר הקטן" – שוויץ/לוקסמבורג.
  • "שקרים לבנים קטנים" – צרפת. הוקרן בארץ.
  • "לאבר-בוי" – רומניה.
  • "מלנכוליה" – דנמרק/שבדיה/צרפת/גרמניה. סרטו של לארס פון טרייר, זוכה פרס השחקנית בפסטיבל קאן.
  • "אמהות" – מקדוניה. מילצ'ו מצ'בסקי ביים.
  • "נדס" – בריטניה. סרטו של פיטר מולאן שאני מתפתה לקחת מהאוזןן השלישית כבר כמה חודשים.
  • "אוסלו, ה31 באוגוסט" – נורבגיה. סרטו של ג'ואקים טייר.
  • "משחק" – שבדיה. אחד הסרטים עם הכי הרבה תשבוחות מפסטיבל ירושלים.
  • "סונטה חרישית" – נציג סלובניה לאוסקר.
  • "נפשות חרישיות" – רוסיה. ממש התבאסתי שפספסתי את הסרט הזה בירושלים… עצלנות ותו לא…
  • "העור בו אני חי" – ספרד. סרטו של פדרו אלמודובר.
  • "נעצר באמצע הדרך" – גרמניה. אותו ראיתי ביום אפל למדי בפסטיבל חיפה האחרון.
  • "חדר התאבדות" – פולין. כי מאיזה מדינה אחרת יכול לצאת סרט עם שם כזה?
  • "לשרוד את החיים" – צ'כיה/סלובקיה.
  • "שלושה" – גרמניה. סרטו של טום טייקוור ("ראן לולה ראן") שעל אף כמה סרטים מבאסים, עדיין מייצר ציפייה.
  • "טילבה רוס" – סרביה.
  • "תירצה" – הולנד. שמעתי על הסרט הזה ואני זוכר איפה.
  • "טומבוי" – צרפת. הסרט המענג והמופלא ששבר לבבות בפסטיבל ירושלים.
  • "הסוס מטורינו" – הונגריה. עוד אירוע קולנועי משוגע של בלה טאר.
  • "החטיפה הלא מתכוננת של אלפריד אוט" – אוסטריה. סרט עם שם כזה אני חייב לראות…
  • "וולקנו" – איסלנד / דנמרק. גם הוא היה בחיפה, נכון?
  • "אנחנו האמנו" – איטליה/צרפת. בימוי: מריו מארטונה.
  • "חייבים לדבר על קווין" – בריטניה. סרטה של לין רמזי עם טילדה סווינטון. גבוה מאוד ברשימת המצופים הגדולים של 2011.
  • "עולם לבן מדי" – סרביה/גרמניה/שבדיה.

איזו רשימה מפוארת! ועכשיו המועמדים. זהירות: מדובר באנטי-קליימקס.

המועמדים הסופיים הם:

הסרט האירופאי הטוב ביותר:
"בעולם טוב יותר"
"הארטיסט"
"הילד עם האופניים"
"חוף מבטחים"
"נאום המלך"
"מלנכוליה"

כל החשודים המידיים. אלטרנטיבה לאוסקר האמריקני לא תמצאו כאן.

הבמאי האירופאי הטוב ביותר:
סוזן ביר – "בעולם טוב יותר"
הדארדנים – "הילד עם האופניים"
בלה טאר – "הסוס מטורינו"
לארס פון טרייר – "מלנכוליה"
אקי קאוריסמקי – "חוף מבטחים"

"הארטיסט", מישהו? לא? אוקי…

השחקן האירופאי הטוב ביותר:
ז'אן דוז'ארדין – "הארטיסט"
אנדרה ווילמס – "חוף מבטחים"
מישל פיקולי – "יש לנו אפיפיור"
קולין פירת' – "נאום המלך"
מייקל פרסברנדט – "בעולם טוב יותר"

השחקנית האירופאית הטובה ביותר:
ססיל דה פראנס – "הילד עם האופניים"
קירסטן דאנסט – "מלנכוליה" (כן… שיא האירופאית…)
שרלוט גיינסבורג – "מלנכוליה"
נדזדה מרקינה – "ילנה"
טילדה סווינטון – "חייבים לדבר על קווין"

התסריטאי/ם האירופאי/ם הטוב/ים ביותר:
הדארדנים – "הילד עם האופניים"
אנדרס תומאס ינסן – "בעולם טוב יותר"
אקי קאוריסמקי – "חוף מבטחים"
לארס פון טרייר – "מלנכוליה"

פרס הצילום:
מנואל אלברטו קלארו – "מלנכוליה"
פרד קלמן – "הסוס מטורינו"
גיאום שיפמן – "הארטיסט"
אדם סיקורה – "הרג הכרחי"

פרס העריכה:
טאריק אנוואר – "נאום המלך"
מתילדה בונפוי – "שלושה"
מולי מרלן סטנסגארד – "מלנכוליה"

פרס העיצוב האומנותי:
פאולה ביצארי – "יש לנו אפיפיור"
אנטזון גומז – "העור בו אני חי"
ג'טי להמן – "מלנכוליה"

פרס המלחין:
לודוביץ' בורס – "הארטיסט"
אלכסנדר'ה דספאלט – "נאום המלך"
אלברטו איגלסיאס – "העור בו אני חי"
מיהלי ויג' – "הסוס מטורינו"

פרס התגלית:
"לנשום" – הסרט האוסטרי שמאוד חיבבתי בירושלים.
"מייקל" – האוסטרי המטריד וקוצר השבחים מחיפה.
"לא הכל רע" – מיקל מונץ'-פולס
"חמצן" – עוד סרט שהיה בחיפה, אך פיספסתיו.
"טילבה רוס"

סרט אנימציה:
"חתול בפריס"
"צ'יקו וריטה"
חתולו של הרב"

סרט תיעודי:
"פינה"
"ממוקם בין הכוכבים"
"ויוה לאס אנטיפודס"

אז – עכברי פסטיבלים וחורשי די.וי.די – שתפו אותנו. אילו סרטים אתם הייתם מעמידים לפרסי הקולנוע האירופאי. ובבקשה ש"נאום המלך" לא יהיה בינהם. אין מצב שאני פותח את זה שוב…

תגובות

  1. רותם הגיב:

    מאכזב. מאכזב מאוד. אירופה מחקה לחלוטין את איכויותיה הנדירות ומחקה לחלוטין את האוסקר האמריקאי.
    איפה נורי בילה ג'יילאן והיו זמנים באנטוליה? איפה לין רמזי אם כבר לוטשים עיניים למיינסטרים? וכיצד זה שהסוס מטורינו לא ברשימה הסופית? מזל שדרייב לא כאן, הרי הבמאי הוא מאירופה. מבאס.

    1. בגגל שגם ההגרה של הפרס הזה ל"שנה" היא מאוד רופפת, ייתכן ו"היו זמנםי באנטוליה" יופיע ברשימת המועמדים בשנה הבאה, או שזה רק אני מנסה בכל זאת להעריך אותם. לפחות לפי הסרטים הקודמים שלה, לין רמזי זה לא ממש מיינסטרים (למרות שהפעם הסרט מבוסס על ספר פופולרי). לפחות אפשר לקות שבעולם טוב יותר/נאום המלך לא יזכו בפרסים כם כאן. שאר המועמדים אולי צפויים, אבל מצודקים לפי מה שראיתי/שמעתי.

  2. rinveges הגיב:

    הי אור
    ֿלא מגישים סרטים לפרסי הקולנוע הארופאים. זה פועל על פסטיבלים. יש פסטיבלים מסוימים שאם התקבלת אליהם אוטומטית הסרט שלך מועמד לפרס הקולנוע הארופאי. ומתוך הרשימה של הסרטים הללו, הם בוחרים את הרשימה המצומצמת שלהם, למרות שנראה לי שאין להם כל כך רשימה מצומצמת.
    לגבי איזה פסטיבלים, אני לא לגמרי בטוח. אני חושב שכל הפסטיבלים באירופה. לפי מה שאני הבנתי זה מעין ליגת האלופות של הקולנוע האירופי.
    אני כמובן לא בטוח לחלוטין בכל האינפורמציה הזו, אבל זה מה שאני הצלחתי להבין מהחברה בפסטיבל ברלין.

    1. אור סיגולי הגיב:

      היי, מן.
      זה נראה לי תמוהה כי ל"הדקדוק הפנימי" ו"שליחותו של הממונה" היה סיבוב פסטיבלים יותר מרשים מ"התגנבות יחידים". פלוס, למה "הערת שוליים", "השוטר" ו"בוקר טוב, אדון פידלמן" לא שם בהתחשב ש"הארטיסט" – שהיה בקאן יחד עם סידר – כן בפנים. ולמה לישראל יש רק סרט אחד כשלשאר הארצות יש יותר. ולמה דברים רעים קורים לאנשים טובים. כל כך הרבה שאלות…

      הרשימה המצומצמת כללה ארבעה סרטים, אבל זה לא משנה כי גם ככה נתנו מועמדות ל11, ודי ברור שלסרטים הכי מידיים מכולם. אין שם שום סרט מכל הרשימה של המועמדים הסופיים שאין לו במאי נורא מפורסם…

      1. rinveges הגיב:

        תיקון – מה שאמרתי נכון לגבי הקצרים בתחרות הזו.
        לגבי הסרטים באורך מלא – זוהי למעשה סוג של בחירה דמוקרטית. הefa זה רשימה של קולנוענים באירופה, כמו נניח האיגוד כאן, והם מצביעים למתמודדים. זה קצת יותר מסובך מזה – החברים הרשומים מצביעים כל אחד לסרטים מהמדינה שלו, ועם אחד מהסרטים עובר 25 אחוז מהקולות הוא נבחר אוטומטית לתחרות.
        זה חצי מהמקומות. חוץ מזה יש אפשרות להגיש עצמאית את הסרטים ואז ועדה שממונה מטעם ההנהלה בוחרת אותם. גם לזה יש הליך מסובך.
        בקיצור, דווקא הליך הבחירה שלהם הוא נראה לי הכי הוגן ולא משוחד. העובדה שיצא רשימה צפויה ומשעממת היא ביטוי לטעם הצפוי והמשעמם של הקהל. כלומר – קצת כמו האקדמיה שלנו בארץ – הנטייה היא לתת את הפרס למי שיש לו יותר סיכוי לזכות בפרס ולא בסרט שאתה הכי אוהב, נכון? אז ככה גם רוב הקולנוענים, כנראה. מבקשים מהם לבחור סרט והם הופכים להיות לפטריוטים.

        1. אור סיגולי הגיב:

          קודם כל – תבורך. עכשיו יש קצת סדר בעניין.
          על רשימת הסרטים שנכנסו, כאמור, אין לי ולו טרוניה אחת. אלו המועמדים הסופיים עליהם אני נרגן… אבל תאכלס, יש שם קולנוע טוב. בחירות צפויות, אבל קולנוע טוב.

להגיב על rinvegesלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.