• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

אופיר 2011: הטקס והזוכים

22 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר

אור ואני היינו באולם קריגר אשר בחיפה, בטקס פרסי אופיר ה-22 אשר הסתיים בניצחון מוחץ של "הערת שוליים". הפוסט הזה התעדכן בשידור ישיר יחד עם הטקס, מקדים את השידור הטלוויזיוני, עליו עופר כתב בתגובות. היכנסו פנימה כדי לחוות את הטקס רגע אחר רגע, פרס אחרי פרס, יחד איתנו. או כדי להתעדכן בזוכים והזוכות.

הטקס טרם התחיל, כולם ממהרים פנימה.

מתחילים. מוני מושונוב מנחה. מונולוג לא כל-כך טוב כתבו לא, אבל הוא יוצא מזה בכבוד. הפרס הראשון של הערב מיד מגיע.

תסריט: יוסף סידר, ״הערת שוליים״
בתקווה שזה יעיד על ההמשך.

שחקן משנה: ליאור אשכנזי ״הערת שוליים״

שחקנית משנה: ריימונד אמסלם ״אחותי היפה״

שניהם, אגב, לא הגיעו לטקס. ממש כמו אדיר מילר בשנה שעברה. אני לא מאשים את השחקנים, אגב, אבל בואו נעשה השוואה מופרכת לאוסקר – נראה לכם ששחקן או שחקנית היו מפספסים את הרגע בו מכתירים את הופעתם לטובה ביותר השנה, רק כי הם הופיעו באיזו הצגה?

עיצוב אמנותי: ערד שאואט ״הערת שוליים״

עיצוב פס קול: תולי חן, אלכס קלוד, ישראל דוד ״הערת שוליים״.
לצערינו, ישראל דוד לא נאם.

עיצוב תלבושות: רונה דורון ״ברקיע החמישי״

איפור: אתי בן נון ואלינור גיגי ״כלבת״!! כלבת זכה באופיר!

בתלבושות זכה סרט תקופתי, באיפור סרט אימה. אף פעם לא נהניתי ככה מנצחונות כה ברורים, אשר נסכו איזו הרגשה שהכל עוד יהיה בסדר עד סופו של הטקס ושיש צדק בעולם.

פרס מיוחד על הישגים מקצועיים הוענק לעורך ציון אברהמיאן. איזה איש מתוק ומקסים עלה לבמה כרגע. לפנינו עוד פרס, על מפעל חיים, בהמשך הערב.

מוזיקה: אבי בללי ״בוקר טוב אדון פידלמן״. סולן נקמת הטרקטור מביס את עצמו וגם את עמית פוזננסקי, המלחין של "הערת שוליים".

מנחה הטקס חזר לפתע. לא ממש ברור מה תפקידו אם נעדר לכל-כך הרבה זמן. זאת אומרת, להוציא לפרסומות גם הקריין יכול.

צילום: ירון שרף ״הערת שוליים״
הפרס המעניין של הערב, גם הוא של ״הערת שוליים״. מסתמן סוויפ!

עריכה: עינת גלזר זרחין ״הערת שוליים״
כמה כאלה יש לה בבית? טוב, מה זה חשוב, מדובר באחת העבודות היותר מפוארות שלה. הפרס מוצדק בהחלט.

תיעודי: ״הדירה״ של ארנון גולדפינגר. טוב, אני סופית ורשמית חייב לברר על מה ההתלהבות ולראות את הסרט הזה, ממנו אני שומע אנשים נשפכים עוד מפסטיבל ירושלים.

פרס על מפעל חיים הוענק ליצחק איז׳ו שני, חצי מרשת קולנוע "לב", אשר סיפר אנקדוטות מ״עזית הכלבה הצנחנים״. בין יתר הדברים הרבים שהוא סיפר. הקהל עשה כבוד.

מקבץ ״לזכרם״ מרגש, לצלילי רונה קינן. אני חושב שזה היה הקטע היחיד בטקס שהרגיש מקצועי לגמרי.

שחקנית ראשית: אוולין הגואל ״אחותי היפה״. הקהל יוצא מדעתו מרוב תשואות. או לפחות כמה חבר'ה שישבו לפנינו. הגואל עולה נרגשת, מודה ומודה ולבסוף מקדישה את הפרס לעמוס לביא ז"ל, שהיה בעלה. סרטו של מרקו כרמל משלים דאבל בקטגוריות המשחק הנשיות.

שחקן ראשי: שלמה בראבא ״הערת שוליים״
בראבא עולה מרוגש, מספר שהגיע הישר מהצגה. ואז נותן את מופע הסטנדאפ הטוב שהייתי בו השנה. לא להאמין שהאיש הזה הוא פרופסור אליעזר שקולניק. הפרס המוצדק של הערב עד כה.

בימוי: יוסף סידר ״הערת שוליים״
שוב על הבמה. האם יעלה בשלישית?
אור מעדכן אותי שהוא לא מפיק, אז לא. אבל האם הסרט שלו יקטוף את הפרס החשוב של הערב?

הסרט הטוב ביותר: ״הערת שוליים״. פרס תשיעי הערב לסרטו של יוסף סידר וניצחון סוחף שלא היה כאן כבר שנים.  וכפי שטרחו להזכיר במהלך הטקס לא מעט פעמים, הזכייה אף מעניקה לסרט את הזכות להתמודד באוסקר האמריקאי, בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. האמת? יש לי הרגשה טובה בקשר לזה, השנה יותר מאי פעם.

זהו. תם ונשלם טקס פרסי אופיר לשנת 2011. אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מרוצה. פוסט על מחשבותיי בהרחבה יעלה לבלוג בקרוב מאוד. בינתיים הסתפקו בתגובתו של עופר על השידור הטלוויזיוני והטקס וחכו לשמוע גם מאור סיגולי את שני הפני שלו על הטקס הזה.

תגובות

  1. טוב, אז במהלך כמה שעות נמעתי מגלישה באינטרנט ואטמתי אוזניים לדיווחים על מנת לצפות בטקס במלואו בטלווזיה. יכול להיות שאני היחיד שעשה את זה, כי זה די מזוכיסטי – קיים פער גדול מאוד בין איכות הקולנוע ישראלי לבין איכות טקס הפרסים שלו והשידור הטלווזיוני שלו – למשל, כרגיל חלק מן הפרסים לא משודרים בטלוויזיה ונמסר עליהם בסוף הערב. הפרס על הפסקול דווקא שודר כולל הנאום, אך בכל זאת הוזכר גם בפינת הפרסים שלא שודרו. במהלך הנאום של האוולין הגואל צץ לפתע לוגו של המעבר לפרסומות ומדי פעם הופיע פריים מפרסומת על פני הנאומות. כמובן, זה קרה בדיוק ברגעים בהם היא הדגישה את הפרס לעמוס לביא ז"ל. עם כבר נגעתי בנפטרים: ראוי שבקליפ לזכרם, המצלמה תראה את הסרט ולא תתמקד רוב הזמן בזמרת, גם במקרה שיוצא לה דיסק בקרוב. אפשר ללמוד מהאמריקאים במקרה הזה. במקרים אחרים אני פחות מחבב את ההחלטות של הטקס האמריקאי בשנים האחרונות – למשל לוותר על השמעת השירים המועמדים לפרס השיר הכי טוב במהלך הטקס (נכון, הקטגוריה מיותרת, אבל רגעי האוסקר הזכורים ביותר הם המעבר בין סלין דיון לאליוט סמית, האלתור של רובין וויליאמס לשיר מסאות'פארק והחדירה לטקס של כוכבי "פעם אחת").האקמדיה הישראלית החליטה על להציג בארץ את השירים המועמדים, החלטה יפה בהתחשב שאין כאן כזאת קטגוריה.
    בעוד החלטה שמקצרת את הטקס, האמריקאים העבירו את פרס על מפעל חיים לאירוע נפרד. באופן מאוד אישי, זה תמיד הפרס שהכי מעניין אותי, למרות היותו ידוע מראש. גם הפעם הנאום של איזו שני היה מרגש, בייחוד שהוא דיבר על שלושת הגאונים עימם הוא זכה לעבוד (ואין צורך במרכאות במשפט הזה):אפרים קישון, שייקה אופיר ואסי דיין. במהלך הדברים על אסי דיין נצפה גם קלוז-אפ על נציגי סריטה באולם.
    פרס הבדיחה המצחיקה ביותר של הערב לא כולל הנאום של בראבא שייך ללא ספק לנציגת הרשות השנייה, שטענה כי הרשות משקיעה בעיקר בז'אנר התיעודי. לי באופן אישי היה קשה להבחין בכך, בעיקר שהטקס שודר בהפוגת במהלך הפרומו לתוכנית האיכות "מאסטר שף" יצירה תיעודית מקורית ואמיצה לכל הדעות. אגב תיעודי- גרמניה ופורטוגל, שני מדינות עם תעשיות קולנוע בעלת הישגים, שולחת השנה לאוסקר סרטים דוקומנטרים לחלוטין, לא כאלו שמשחקים על הגבול בין הז'אנרים. אולי הגיע זמן לשקול את שינוי השיטה? ל"הערת שוליים" סיכוי טוב להתברג לחמישיה, אבל כך גם ל"הדירה" סרט יוצא דופן מכל בחינה וכזה הנוגע בנושאים שהאקדמיה האמריקאית אוהבת. אולי זו צריכה להיות נקודה למחשבה לקראת השנים הבאות.
    בסופו של דבר, הזוכים הם צפויים, אך גם מצודקים, גם עם באופן אישי היו מעט קטגוריות בהם הייתי מצביע אחרת. והייתי גם מעדיף כי היחס בין הנאום של בראבא לבין שאר הטקס היה הפוך. היה גם קצת עצוב לראות את השותף לשעבר של בראבא נאבק עם בדיחות שמתחת לרמתו בטקס שלא באמת צריך מנחה.

  2. טקס מהמם.
    הסרט הערת שוליים מקסים ומגיעה לו הזכייה בפרס.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.