• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

הימורים לאוסקר 2010 – עופר

22 בפברואר 2011 מאת עופר ליברגל

העסק הרבה יותר פשוט בדרך כלל – כשבוע לפני האוסקר אני פחות או יותר סגור על התחזית שלי, מפרסם אותה באינטרנט ומשתתף בכל מיני תחרויות – פוגע כמעט בכל הפרסים ומפספס ב2-3 קטגוריות (ולפעמים רק אחת) בהן החלטתי ללכת עם הלב למרות הכל. גם השנה, הייתי משוכנע בזכייתו של "הרשת החברתית". ואז כמו כולם שינתי את ההימור ל"נאום המלך", רק כדאי לחזות בזכייה של דיויד פינצ'ר בפרס הבמאי של הבאפט"א – מה שאמור להיות המגרש הביתי של טום הופר הבריטי. ושם יש הרבה מאוד חברי אקדמיה שמצביעים גם לאוסקר. הבלבלול בפרס הסרט/במאי (וחזאית האוסקרים המנוסה סשה סטון ממליצה בחום לא לפצל ביניהם בהימור, אבל זה מפתה) זולג גם לקטגוריות האחרות – יש סיכוי סביר ש"נאום המלך" ייקח פרס בכמעט כל קטוגריה בה הוא מועמד. למעשה, באף קטגוריה זכייה שלו לא תיחשב למפתיעה לגמרי. אבל מצד שני, חוץ מפרס השחקן הראשי, באף קטגוריה הזכייה שלו לא נראית בטוחה. סרט שזוכה בפרס הסרט הטוב עם מעל ל-10 מועמדויות זוכה לרוב לפחות ב-6 פסלים, אבל אלו? אם ה"רשת החברתית" ייקח, הזכיות של "נאום המלך" יכולות להיות מצומצמות בהרבה. כך שהימור על אחד משני הסרטים יכול להוביל לטעות גורפת. אף אחד השנה לא באמת יודע כלום ברוב הקטגוריות. תמיד אומרים את זה במשחק נבואות האוסקר (משחק שכל המשתתפים בו חושבים שהוא מגוחך, אך זה לא מונע מאף אחד להתמכר אליו) אבל הפעם זה נכון מתמיד. ויש את העניין עם הלב שמציק. השנה, הלב מתעקש לא לוותר על האפשרות של"אומץ אמיתי" יש סיכוי – בניגוד לכל כללי ההגיון הייחודי של משחק נבואות האוסקר, בעיקר הדיבר הראשון: על תהמר בפרס הסרט על מי שאינו מועמד לפרס העריכה. הלב גם תמיד מזכיר לי שהוא אמר לי להמר על "התרסקות" מול "הר ברוקבק" – הפעתה ענקית שהפכה אותי למומחה בעיניי עצמי לפרס האוסקר – אם כי בלי יותר מדי קבלות.

לכן, החלטתי על טקטיקה ייחודית: בכל אתר הימורי אוסקר, ארשום הימור אחר. רוב הסיכויים שלא אפגע בכלום. לכן, אני גם מנסה לחשוב כמו חבר האקדמיה. אני מצרף את מה שהייתי מצביע, לו הייתי חבר אקדמיה.

הסרט הטוב ביותר

כאן המעבר ל-10 מועמדים משחק תפקיד. בשיטה הישנה, על פיה זוכה הסרט עם הכי הרבה קולות, הייתי הולך על "נאום המלך". אבל יש טופס מיוחד המצריך תמיכה של למעלה מ-50 אחוז מן הקולות. איך מגיעים לזה – מבקשים מן המצביעים לדרג את כל הסרטים (ואני מניח שרבים מהם לא ראו את כולם). הסרט שזוכה להכי מעט הצבעות למקום הראשון נופל – לוקחים את הטפסים בהם הוא מדורג ראשון, מוחקים אותו ומקדמים את המקום השני למקום הראשון. כך עד שיש רוב של יותר מחמישים אחוז. בתיאוריה, עד שהתחרות תהיה סרט מול סרט. בפועל, סביר להניח שסרט מסוים ישיג את הרוב הדרוש עוד קודם. השאלה היא איזה? יכול להיות מצב שיהיה משקל לסרטים שעפים קודם. למשל, נדמה לי שהתומכים של "פייטר" ,"127 שעות", "התחלה" ו"ברבור שחור" ידרגו את "הרשת החברתית" לפני "נאום המלך". תחושה שמבוססת בעיקר על דעות קדומות. לכן אני מניח שתומכי "צעצוע של סיפור 3" ו"הילדים בסדר" יילכו עם "נאום המלך" – גם זה לא מבוסס. עקרונית, אין שום סיבה לנסות לדפוק סרט שמתחרה עם הסרט שאתה מעדיף לפרס הסרט הטוב ביותר – רק עם הפייבוריט שלך בחוץ הבחירה השנייה שלך נחשבת – אבל אני לא סומך על כל חברי האקדמיה להפעיל את שיקול הדעת הזה. והלב בשלו – "קר עד העצם" ייעוף ראשון, חובביו ידרגו את "אומץ אמיתי" במקום השני וישארו אותו בתמונה עד להפתעה. אבל חאלס עם הלב. אחרי "קר עד העצם" נדמה לי ש"127 שעות" יהיה השני שייעוף. אבל גם לא נראה שיותר מדי אנשים יצביעו ל"הילדים בסדר" לפרס הסרט. שחקנים הם הקבוצה הכי גדולה בקרב חברי הקדמיה והם לא אוהבים סרטים מצוירים, לכן מסתמן ש" צעצוע של סיפור 3" ייעוף מוקדם, מצד שני, הוא הסרט הכי מרגש בעשירייה וזה יכול לשחק לטובותו ולהשאיר אותו במירוץ זמן רב. הפסקה הזאת הפסיקה להיות הגיונית לפני זמן רב ולכן –

ההימור: "הרשת החברתית". אם אני באמת לא יכול להחליט, לפחות ללכת על ההימור הנועז יותר, כך יגדל הקרדיט החיובי במקרה של הפתעה.

לו הייתי חבר אקדמיה: רציתי לכתוב שהשנה באופן נדיר אני מרוצה למכל הבחירות של האקדמיה – אבל אז צפיתי ברבע השנה האחרונה של "127 שעות" והתעורר בי צורך להקיא על דני בויל – ולא בגלל שסצנת השיא קשה לצפייה (הוא נוקט בכל האמצעים על מנת להפוך אותה מקשה לצפייה לקיטש). בכל מקרה, הדירוג השנה באמת קשה, בעיקר בין שלושת הראשונים. ובכל זאת:

1. אומץ אמיתי
2. צעצוע של סיפור 3
3 התחלה
4. קר עד העצם
5. הרשת החברתית
6. פייטר
7. נאום המלך
8. ברבור שחור
9. הילדים בסדר
10. 127 שעות

הבמאי:

כאן זה הרבה יותר פשוט: דו קרב טום הופר מול דייויד פינצ'ר, בלי שיקולי המקום השני. עד לא מזמן, חשבתי לפצל את ההצבעה, להמר על פינצ'ר בבימוי ועל "נאום המלך" בסרט. עכשיו נראה לי שההפך דווקא יותר הגיוני. ובכל זאת – פינצ'ר במאי יותר מוכר. מצד שני, אומרים שנאשים שמכירים אותו לא סובלים אותו – והאנשים שמכירים אותו מצביעים.

ההימור: פינצ'ר, למרות הכל.

לו הייתי חבר אקדמיה: האחים כהן. בגלל שאף אחד מן המועמדים אחרים אינו האחים כהן, זה מעניק לאחים יתרון כמעט לא ספורטיבי בקרב על הקול שלי.

שחקן הראשי

הקטגוריה הצפויה ביותר.

ההימור: קולין פירת'.

לו הייתי חבר אקדמיה: קולין פירת', כי ברידג'ס קיבל בפעם שעברה שהיה ראש בראש בניהם. במקרה הזה, נדמה לי שרבים באקדמיה הם באותו ראש שלי.

שחקנית ראשית

יש משום מה מחשבה באוסקרים, שהקרבה עצמית לצורך התפקיד היא זו המבליטה משחק גדול. לדעתי אין בהכרח קשר בין הדברים. בכל מקרה, נטלי פורטמן מקבלת לאחרונה קמפיין המדגיש את המאמצים שהיא עשתה על מנת ללמוד לרקוד ולהיראות כמו רקדנית. אני לא חושב שזה עבד בצורה כל כך טובה – אפילו אני ראיתי שהיא לא ברמה של בלרינה. מצד שני, דווקא בדבר השולי הזה שנקרא משחק היא עושה עבודה מצויינת, אז קשה להמר נגדה.

ההימור: נטלי פורטמן

לו הייתי חבר אקדמיה: ג'ניפר לורנס. אבל אני מוותר על ההצבעה לפורטמן בלב כבד.

שחקן משנה:

ראה סעיף קודם, רק להחליף בין פורטמן לכריסטיאן בייל. חוץ מזה, אני לא מבין מה ג'רמי רנר ומארק רופלו עושים כאן השנה – לא משיאי הקרירה שלהם.

ההימור: כריסטיאן בייל

לו הייתי חבר אקדמיה: האמת, הייתי שוקל להצביע לג'פרי ראש. אבל הייתי הולך עם העדר. בייל.

שחקנית משנה:

מליסה ליאו היא הפייבורטית היחסית בקטגוריית המשחק הכי צמודה. הייתי גם מהמר עליה, אבל אז היא אמרה בראיון שהיא עובדת קשה בקמפיין למען הזכייה שלה בפרס. חברי האקדמיה לא אהבו את חשיפת הסוד הגלוי. במרוץ צמוד, זה עשוי להשפיע. כאן הלב מתעורר ואומר שזה בדיוק המקום בו "אומץ אמיתי" יקבל קרדיט בדמות בפרס להיילי סטיינפילד, שהפכה להיות הימור פופולרי. אך כפי שאמר דורון שפר "אני עם הלב שלי לא מתעסק" – במקרה שלי, אני פשוט לא מקשיב לו בלהט.

ההימור: הלנה בונאם קרטר

לו הייתי חבר אקדמיה: הייתי מצביע לאיימי אדמס על הפעמים בהם היא הייתה מועמדת בעבר – וגם השנה היא עושה תפקיד נפלא ובכלל יש לי קראש עליה. אבל השנה הייתי מצביע להיילי סטיינפילד, גם לו היא הייתה בקטגוריה הראשית.

תסריט מקורי + מעובד

כאן זה המקום של חברי האקדמיה להתענג על כך שהפייבורטים נמצאים בקטגוריות שונות.

ההימור: "נאום המלך" במקורי ו"הרשת החברתית" במעובד

לו הייתי חבר אקדמיה: במקורי, "התחלה" בלי לחשוב פעמים. במעובד – סרוקין כתב את דיאלוגים על סף השלמות ב"הרשת החברתית". שם הקטוגריה הוא תסריט מעובד ואין הרבה עיבודים מדוייקים ומוצלחים כל כך בשימור המקור ובשיפורו כמו מה שהאחים כהן עשו ב"אומץ אמיתי". אבל קשה לי לעמוד מול התסריט השלם והסוחף של "צעצוע של סיפור 3". אם לא היה קיים החוק המוזר על פיו כל סרט המשך דיינו כעיבוד, הייתי מצביע לו לפני "התחלה".

עריכה:

"התחלה" ו"אוומץ אמיתי" נראו לי כמועמדים אידיאלים – הם לא מועמדים. אבל יש דפוסי הצבעה בפרס הזה: הצבעה לסרט בו העריכה שיחקה תפקיד מפתח, או הצבעה לפרס הסרט הטוב יותר גם בקטגוריה זו. השנה, שני הפייבורטים הם סרטים בהם העריכה שיחקה תפקיד מפתח ושיפרה את היצירה. אבל בכל זאת, דומה שיש כאן יתרון ל"רשת החברתית" אפילו במקרה של זכייה של "נאום המלך".

ההימור: הרשת החברתית

לו הייתי חבר האקדמיה: הרשת החברתית

צילום:

כאן אני שובר את כלל והולך עם הלב שלי. זה בלתי נתפס שרוג'ר דיקנס עוד לא זכה באוסקר. הפעם הרוב מהמרים עליו. עם כי סוויפ של "נאום המלך" הוא אופציה וארגון הצלמים האמריקאי בחר דווקא ב"התחלה".

ההימור: רוג'ר דיקנס, אומץ אמיתי.

לו היייתי חבר אקדמיה: רוג'ר דיקנס שולתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 – אחרי ההצהרה הזו, אני מגיש את התפטרותי מן האקדמיה.

שאר ההימורים:

עיצוב אמנותי: נאום המלך

מיקס סאונד: התחלה

עריכת סאונד: הרשת החברתית

עיצוב תלבושות: נאום המלך

פסקול: נאום המלך

שיר מקורי: שנה מחרידה בקטגוריה זו. באמת. בכל זאת, מהמר על השיר מ"פלונטר".

סרט זר: "בעולם טוב יותר", דמנרק

דוקומנטרי: המעגל הפנימי

אנימציה: לא באמת צריך לקרוא לזה הימור – צעצוע של סיפור 3

אפקטים: התחלה

איפור: איש הזאב

סרט קצר: משאלה 143

סרט קצר באנימציה: יום ולילה

סרט קצר דוקומנטרי: Killing is the name

אנשים שבאמת רואים את הסרטים הקצרים המועמדים: חזאי אוסקר, לא חברי אקדמיה.

מנחי הטקס: התאווי לא תצחיק, אבל תשיר יפה. פרנקו יצחיק מדי פעם, אבל יראה בעיקר כאיש הנמצא במקום הלא נכון. תהיה בדיחה על הזרוע שלו.

סצינת היד הכרותה הטובה ביותר: "אומץ אמיתי" מכניס שתי סצנות שונות לקטגוריה (בשניהם היד הכרותה לא ממש משמעותית) "127 שעות" מציג את הסצנה הכי מדוברת (ואת הבימוי הכי איום שלה) ויש עוד מועמד שיהיה ספוילר לציין אותו. בכל מקרה, הזוכה הוא "מר תפוח אדמה" שהיד שלו – ושאר איבריו – מוצאים גופים חלופיים במהלך "צעצוע של סיפור 3".

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.