25 בפברואר 2024 מאת לירון סיני
אם התחושה היא, לאחרונה, שאנחנו בשקיעה בתוך חול טובעני, לפעמים לאט ולפעמים בבת אחת, אבל כל הזמן מתוך מאבק להיחלץ שרק מעמיס עוד קשיים, צפייה נעימה היא סוג של תרפיה. היא לא חייבת להוות בריחה מהמציאות, יש מספיק תכנים בדיוניים שמספקים שיקוף וגם ככה הדעת נודדת כל הזמן אל הכאן והעכשיו המתמשך, הבלתי נסבל, מאז ה-7 באוקטובר. אבל כשהסרט שלפנינו… להמשך קריאה
14 במאי 2021 מאת אורון שמיר
פסטיבל הקולנוע ה-77 של ונציה ממשיך לספק סרטים לדבר עליהם גם חצי שנה אחרי שהסתיים. אלה לא רק ״ארץ נוודים״, ״קרעים של אישה״, ו״לאן את הולכת, אאידה?״, כולם הגיעו מהתחרות הראשית של הפסטיבל הוותיק אל טקס האוסקר, כאשר הראשון אף זכה באריה הזהב ואז באוסקר האמריקאי. באירוע האיטלקי, שהתקיים באופן נדיר לשנתון 2020 באופן ממשי באולמות קולנוע, היו גם סרטים… להמשך קריאה
27 בפברואר 2020 מאת אורון שמיר
כבר כמעט שנה שהסרט ״פרזיטים״ (Parasite) לא יורד מהכותרות, או מהאקרנים. בין בכורה בפסטיבל קאן בחודש מאי שהסתיימה עם דקל הזהב לבין זכייה בארבעה פרסי אוסקר בחודש הנוכחי. בישראל, מאז שפתח את פסטיבל ירושלים בחודש יולי, סרטו של בונג ג׳ון-הו החזיק מעמד חודשים בבתי הקולנוע. אפילו אחרי שהגיע אל ספריות ה-VOD בשבוע האחרון של 2019, הסרט שב ומקפיד לצוץ בסינמטקים.… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2016 מאת רון פוגל
הקדמת רון פוגל: בפינה האסייתית אסקור סרטים חדשים שנעשו באסיה ובדרך כלל, לצערי הרב, לא זוכים להפצה מסחרית בארצנו. מדובר בתעשיות קולנוע מפוארות שמוציאות תחת ידן הן שוברי קופות מסחריים והן סרטי ארט-האוס מינימליסטיים. כששוק הקולנו הסיני הופך לגדול בעולם, מופנה הזרקור באופן טבעי לסרטים האסייתים ומטרתי היא לחשוף את הקורא לחלק מאותן יצירות יוצאות דופן. לאחרונה צפיתי פחות בסרטים קוריאניים,… להמשך קריאה
25 במאי 2016 מאת אורון שמיר
לפעמים כשחוזרים מחו״ל לוקח יותר משבוע עד שמסיימים לפרוק את המזוודות. בטח ובטח אם שעה וחצי אחרי הנחיתה בארץ כבר מספיקים לראות סרט ראשון בפסטיבל דוקאביב, כפי שקרה לי השנה. אז אני בהחלט יודע שפסטיבל קאן כבר חילק פרסים וקיפל שטיחים אדומים בתחילת השבוע הנוכחי, כפי שדיווחנו ברשתות החברתיות בזמן אמת, אבל יש לי עוד פוסט אחד לפרוק לפני הסיכום… להמשך קריאה
23 במרץ 2014 מאת אורון שמיר
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2013 מאת פבלו אוטין
שקרים, ניצול, דיכוי, רצח, אלימות, התעללות, רמייה, בגידה, חוסר שוויון ועוד מאפיינים את האנושות ומגדירים את התארגנויותיה. למרות שיש לנו יכולת בחירה, אנחנו מעדיפים לדבוק בשנאה, התנשאות, זלזול וכוחנות כלפי האחר. יצירת המופת החדשה של הגאון הקוריאני בונג ג'ון-הו, שבאנגלית נקראת "Snowpiercer", כואבת את הכאב האנושי הזה תוך שעוטה על עצמה צורה של בלוקבאסטר רב עוצמה. עברו עשר שנים מאז… להמשך קריאה
17 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
הגיע השלב בחודש שבו אני מציע לפתוח יומנים (או בהסבה לתקופה הנוכחית, לפתוח גוגל קלנדר או איזו אפליקציה דמויית יומן שמשתמשים בה כיום) ולסמן את יום שישי ה-2.8, בשעה 11:00. זהו התאריך של המפגש השלישי בסדרת "סרטים מחוץ לזרם", יוזמה משותפת של קולנוע לב ובלוגנו להצגת סרטים שלא הוקרנו או מתוכננים להיות מוקרנים מסחרית, בליווי דיון איתנו ובהשתתפות הקהל. אחרי… להמשך קריאה
24 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
ההתרגשות הגדולה שלי לקראת עלייתו לאקרנים של סרטו החדש של ארנולד שוורצנגר - שמסמן את הקאמבק הגדול שלו בתפקיד ראשי אחרי שנים בפוליטיקה – מוצלת רק על ידי ההתרגשות העוד יותר גדולה שלי לקראת יציאתו לקולנוע של סרטו ההוליוודי הראשון של אחד מגדולי במאי דרום קוריאה – קים ג'י-וון. וכן, למרות שזה נשמע בלתי הגיוני, מדובר באותו הסרט: "עומד אחרון" (The… להמשך קריאה
1 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
ישבתי לי על לוח "דברים שכדאי לעשות" בחודש נובמבר שמתחיל היום. מסתבר שמדובר בחודש עמוס למדי עבור חובבי ואנשי קולנוע מכל הסוגים. אז חשבתי לשתף, בשביל זה יש בלוג. נתחיל? 1/11 עד 31/12 - משרד התרבות והספורט חוגג עשור לחוק הקולנוע, אחד הגורמים הלא מבוטלים לפריחה הנוכחית של הקולנוע הישראלי. הדרך בה יצויין האירוע משמחת עד מאוד - הקרנות חינם… להמשך קריאה
אם התחושה היא, לאחרונה, שאנחנו בשקיעה בתוך חול טובעני, לפעמים לאט ולפעמים בבת אחת, אבל כל הזמן מתוך מאבק להיחלץ שרק מעמיס עוד קשיים, צפייה נעימה היא סוג של תרפיה. היא לא חייבת להוות בריחה מהמציאות, יש מספיק תכנים בדיוניים שמספקים שיקוף וגם ככה הדעת נודדת כל הזמן אל הכאן והעכשיו המתמשך, הבלתי נסבל, מאז ה-7 באוקטובר. אבל כשהסרט שלפנינו… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע ה-77 של ונציה ממשיך לספק סרטים לדבר עליהם גם חצי שנה אחרי שהסתיים. אלה לא רק ״ארץ נוודים״, ״קרעים של אישה״, ו״לאן את הולכת, אאידה?״, כולם הגיעו מהתחרות הראשית של הפסטיבל הוותיק אל טקס האוסקר, כאשר הראשון אף זכה באריה הזהב ואז באוסקר האמריקאי. באירוע האיטלקי, שהתקיים באופן נדיר לשנתון 2020 באופן ממשי באולמות קולנוע, היו גם סרטים… להמשך קריאה
כבר כמעט שנה שהסרט ״פרזיטים״ (Parasite) לא יורד מהכותרות, או מהאקרנים. בין בכורה בפסטיבל קאן בחודש מאי שהסתיימה עם דקל הזהב לבין זכייה בארבעה פרסי אוסקר בחודש הנוכחי. בישראל, מאז שפתח את פסטיבל ירושלים בחודש יולי, סרטו של בונג ג׳ון-הו החזיק מעמד חודשים בבתי הקולנוע. אפילו אחרי שהגיע אל ספריות ה-VOD בשבוע האחרון של 2019, הסרט שב ומקפיד לצוץ בסינמטקים.… להמשך קריאה
הקדמת רון פוגל: בפינה האסייתית אסקור סרטים חדשים שנעשו באסיה ובדרך כלל, לצערי הרב, לא זוכים להפצה מסחרית בארצנו. מדובר בתעשיות קולנוע מפוארות שמוציאות תחת ידן הן שוברי קופות מסחריים והן סרטי ארט-האוס מינימליסטיים. כששוק הקולנו הסיני הופך לגדול בעולם, מופנה הזרקור באופן טבעי לסרטים האסייתים ומטרתי היא לחשוף את הקורא לחלק מאותן יצירות יוצאות דופן. לאחרונה צפיתי פחות בסרטים קוריאניים,… להמשך קריאה
לפעמים כשחוזרים מחו״ל לוקח יותר משבוע עד שמסיימים לפרוק את המזוודות. בטח ובטח אם שעה וחצי אחרי הנחיתה בארץ כבר מספיקים לראות סרט ראשון בפסטיבל דוקאביב, כפי שקרה לי השנה. אז אני בהחלט יודע שפסטיבל קאן כבר חילק פרסים וקיפל שטיחים אדומים בתחילת השבוע הנוכחי, כפי שדיווחנו ברשתות החברתיות בזמן אמת, אבל יש לי עוד פוסט אחד לפרוק לפני הסיכום… להמשך קריאה
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
שקרים, ניצול, דיכוי, רצח, אלימות, התעללות, רמייה, בגידה, חוסר שוויון ועוד מאפיינים את האנושות ומגדירים את התארגנויותיה. למרות שיש לנו יכולת בחירה, אנחנו מעדיפים לדבוק בשנאה, התנשאות, זלזול וכוחנות כלפי האחר. יצירת המופת החדשה של הגאון הקוריאני בונג ג'ון-הו, שבאנגלית נקראת "Snowpiercer", כואבת את הכאב האנושי הזה תוך שעוטה על עצמה צורה של בלוקבאסטר רב עוצמה. עברו עשר שנים מאז… להמשך קריאה
הגיע השלב בחודש שבו אני מציע לפתוח יומנים (או בהסבה לתקופה הנוכחית, לפתוח גוגל קלנדר או איזו אפליקציה דמויית יומן שמשתמשים בה כיום) ולסמן את יום שישי ה-2.8, בשעה 11:00. זהו התאריך של המפגש השלישי בסדרת "סרטים מחוץ לזרם", יוזמה משותפת של קולנוע לב ובלוגנו להצגת סרטים שלא הוקרנו או מתוכננים להיות מוקרנים מסחרית, בליווי דיון איתנו ובהשתתפות הקהל. אחרי… להמשך קריאה
ההתרגשות הגדולה שלי לקראת עלייתו לאקרנים של סרטו החדש של ארנולד שוורצנגר - שמסמן את הקאמבק הגדול שלו בתפקיד ראשי אחרי שנים בפוליטיקה – מוצלת רק על ידי ההתרגשות העוד יותר גדולה שלי לקראת יציאתו לקולנוע של סרטו ההוליוודי הראשון של אחד מגדולי במאי דרום קוריאה – קים ג'י-וון. וכן, למרות שזה נשמע בלתי הגיוני, מדובר באותו הסרט: "עומד אחרון" (The… להמשך קריאה
תגובות אחרונות