11 באפריל 2022 מאת אורון שמיר
בסוף חודש מרץ הודיעה משפחתו של השחקן ברוס וויליס על פרישתו ממשחק, עקב בעיות בריאות. אולי מלבד גיל 67 המתאים לגמלאות, כל חלק בהודעה הזו מהווה הפתעה מסוימת, ברמות שונות של ציניות לעומת סנטימנטליות. ציניקנים גמורים יגידו שוויליס כבר שנים רק משתתף בסרטים ולא משחק בהם, או אפילו שמעולם לא שיחק. יש בכך פרומיל של אמת, משום שלא מדובר בשחקן… להמשך קריאה
18 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
"אני חושב שראיתי כבר את הסרט הזה. כשהייתי ילד, ראיתי אותו בטלוויזיה...אני מזהה את זה. זה בדיוק מה שקורה לנו, כמו העבר. הסרט לא משתנה, הוא לא יכול להשתנות. אבל בכל פעם שאתה רואה אותו, הוא נראה שונה, מכיוון שאתה שונה. אתה רואה דברים אחרים" (מתוך הסרט "12 קופים", תסריט: דייויד וג'נט פיפלס. הדובר הוא ג'יימס קול, מגולם בידי ברוס… להמשך קריאה
22 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
אם מתחשק לכם או לכן סרט פשע אמריקאי רחב יריעה, עם אווירת פיפטיז וצילומים של ניו יורק בערפל, כנראה שתבחרו לראות בסופש הזה את ״האירי״ של מרטין סקורסזה. לא שאני מאשים, זו גם הבחירה המקורית שלי ואני מסכים עם הסקירה של עופר – מדובר בסרט פשוט ענק, מהטובים של השנה וכנראה גם הכי טוב של סקורסזה בעשור הנוכחי. אבל רצה… להמשך קריאה
18 בינואר 2019 מאת לירון סיני
הבה נפתח בחדשות הטובות והמפתיעות: "מיסטר גלאס" (Glass) של הבמאי והתסריטאי חובב הסופים המתחכמים מ. נייט שיאמלאן הוא לא סרט גרוע. אני חוזרת, עם כל מה שהיה יכול להשתבש והציפיות שהוא מייצר – מדובר בסרט סביר מאוד, עבור הבמאי והתסריטאי הזה. ולחדשות בהרחבה: בראשית היה "החוש השישי", סרט של במאי צעיר ומבטיח. מי שהספיק לראות אותו בבית הקולנוע בלי לדעת… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2014 מאת עופר ליברגל
קרני אור הבוקעות מחורי כדורים ממטרה במטווח. רובה מכוון לעבר ראשו של איש רב כוח, חבוי בין קרשים במועדון הימורים זול. מכונית יוצאת מגופו של אדם המספר על כך שנהג בה. חצים הננעצים בנערים שאמרו משהו לאיש הלא נכון. בחורה עירומה מתרחצת בבריכה. אדם גדול מימדים נופל לבריכה מחורר מכדורים (אולי הוא תמיד רצה בריכה). אדם מאיים מגיח מבין הצללים… להמשך קריאה
19 ביולי 2013 מאת אורון שמיר
יצא וראינו את כל חמשת הסרטים החדשים שעולים השבוע. יצא גם ודעותינו עליהם קצרות מהרגיל. זה לא שכל אחד מהם לא היה יכול להחזיק סקירה משל עצמו בנפרד (למרות שבחלק מן המקרים זה היה דורש השתדלות מאומצת למדי מצידנו) אלא שכחובבי הניסויים ושבירת השבלונות שאנחנו, היה נראה לנו מעניין לנסות ולקבץ את כולם יחדיו לפוסט אחד חסכוני, כפי שקורה כאן… להמשך קריאה
5 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
הנה סקירה קצרה על כמה סרטים מעניינים שעלו למסכים לאחרונה. אמנם מגיעה להם סקירה נפרדת, אבל בינתיים, הנה סוג של טעימה מהדעה והפרשנות שלי עליהם: המשך… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2012 מאת יהונתן בר אילן
כשהייתי בן שבע וכבר ידעתי לשנן את שמותיהם של כל כוכבי הכדורגל העולמיים של אותה התקופה, נערך משחק בין נבחרת צרפת לנבחרת שאר עולם. זה אומר שקיבצו את כל הכוכבים הגדולים בגלובוס ונתנו להם להתעלל בצרפתים. באותה הקבוצה שיחקו ואן באסטן, רומאריו, חוליט וגם אחד דייגו מראדונה. גם מי שהשמות הללו לא אומרים לו כלום מבין שמדובר באירוע חד פעמי.… להמשך קריאה
6 ביוני 2012 מאת יהונתן בר אילן
הקדמת אורון: בחיי שרציתי לכתוב סקירה נגדית לזו של עופר על "ממלכת אור הירח" ("Moonrise Kingdom") של ווס אנדרסון, סרט שיופיו ועושרו הויזואלי אינם מוטלים בספק, אבל גם כנראה הסרט שלו שאני אישית הכי פחות התחברתי אליו. אבל עוד לפני שהצלחתי לנסח מחשבות בנושא, הפתיע אותי יהונתן בר אילן עם הצעה לפוסט אורח בסריטה שיעשה בדיוק את זה - יצביע… להמשך קריאה
1 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
יש יוצרי קולנוע אשר ניתן לזהות את הסגנון הייחודי שלהם בכל סרט שהם מביימים, כמעט בכל סצנה. ויש את ווס אנדרסון, שהוא מקרה הרבה יותר קיצוני של התופעה - הוא פיתח סגנון שאומנם מושפע מידע קולנועי רחב והשפיע בעצמו על לא מעט יוצרים, אבל דומה כאילו הוא מנתהל בתוך יקום סגנוני נבדל משאר העולם. הסרטים של ווס אנדרסון נראים כאילו… להמשך קריאה
"אני חושב שראיתי כבר את הסרט הזה. כשהייתי ילד, ראיתי אותו בטלוויזיה...אני מזהה את זה. זה בדיוק מה שקורה לנו, כמו העבר. הסרט לא משתנה, הוא לא יכול להשתנות. אבל בכל פעם שאתה רואה אותו, הוא נראה שונה, מכיוון שאתה שונה. אתה רואה דברים אחרים" (מתוך הסרט "12 קופים", תסריט: דייויד וג'נט פיפלס. הדובר הוא ג'יימס קול, מגולם בידי ברוס… להמשך קריאה
אם מתחשק לכם או לכן סרט פשע אמריקאי רחב יריעה, עם אווירת פיפטיז וצילומים של ניו יורק בערפל, כנראה שתבחרו לראות בסופש הזה את ״האירי״ של מרטין סקורסזה. לא שאני מאשים, זו גם הבחירה המקורית שלי ואני מסכים עם הסקירה של עופר – מדובר בסרט פשוט ענק, מהטובים של השנה וכנראה גם הכי טוב של סקורסזה בעשור הנוכחי. אבל רצה… להמשך קריאה
הבה נפתח בחדשות הטובות והמפתיעות: "מיסטר גלאס" (Glass) של הבמאי והתסריטאי חובב הסופים המתחכמים מ. נייט שיאמלאן הוא לא סרט גרוע. אני חוזרת, עם כל מה שהיה יכול להשתבש והציפיות שהוא מייצר – מדובר בסרט סביר מאוד, עבור הבמאי והתסריטאי הזה. ולחדשות בהרחבה: בראשית היה "החוש השישי", סרט של במאי צעיר ומבטיח. מי שהספיק לראות אותו בבית הקולנוע בלי לדעת… להמשך קריאה
קרני אור הבוקעות מחורי כדורים ממטרה במטווח. רובה מכוון לעבר ראשו של איש רב כוח, חבוי בין קרשים במועדון הימורים זול. מכונית יוצאת מגופו של אדם המספר על כך שנהג בה. חצים הננעצים בנערים שאמרו משהו לאיש הלא נכון. בחורה עירומה מתרחצת בבריכה. אדם גדול מימדים נופל לבריכה מחורר מכדורים (אולי הוא תמיד רצה בריכה). אדם מאיים מגיח מבין הצללים… להמשך קריאה
יצא וראינו את כל חמשת הסרטים החדשים שעולים השבוע. יצא גם ודעותינו עליהם קצרות מהרגיל. זה לא שכל אחד מהם לא היה יכול להחזיק סקירה משל עצמו בנפרד (למרות שבחלק מן המקרים זה היה דורש השתדלות מאומצת למדי מצידנו) אלא שכחובבי הניסויים ושבירת השבלונות שאנחנו, היה נראה לנו מעניין לנסות ולקבץ את כולם יחדיו לפוסט אחד חסכוני, כפי שקורה כאן… להמשך קריאה
הנה סקירה קצרה על כמה סרטים מעניינים שעלו למסכים לאחרונה. אמנם מגיעה להם סקירה נפרדת, אבל בינתיים, הנה סוג של טעימה מהדעה והפרשנות שלי עליהם: המשך… להמשך קריאה
כשהייתי בן שבע וכבר ידעתי לשנן את שמותיהם של כל כוכבי הכדורגל העולמיים של אותה התקופה, נערך משחק בין נבחרת צרפת לנבחרת שאר עולם. זה אומר שקיבצו את כל הכוכבים הגדולים בגלובוס ונתנו להם להתעלל בצרפתים. באותה הקבוצה שיחקו ואן באסטן, רומאריו, חוליט וגם אחד דייגו מראדונה. גם מי שהשמות הללו לא אומרים לו כלום מבין שמדובר באירוע חד פעמי.… להמשך קריאה
הקדמת אורון: בחיי שרציתי לכתוב סקירה נגדית לזו של עופר על "ממלכת אור הירח" ("Moonrise Kingdom") של ווס אנדרסון, סרט שיופיו ועושרו הויזואלי אינם מוטלים בספק, אבל גם כנראה הסרט שלו שאני אישית הכי פחות התחברתי אליו. אבל עוד לפני שהצלחתי לנסח מחשבות בנושא, הפתיע אותי יהונתן בר אילן עם הצעה לפוסט אורח בסריטה שיעשה בדיוק את זה - יצביע… להמשך קריאה
יש יוצרי קולנוע אשר ניתן לזהות את הסגנון הייחודי שלהם בכל סרט שהם מביימים, כמעט בכל סצנה. ויש את ווס אנדרסון, שהוא מקרה הרבה יותר קיצוני של התופעה - הוא פיתח סגנון שאומנם מושפע מידע קולנועי רחב והשפיע בעצמו על לא מעט יוצרים, אבל דומה כאילו הוא מנתהל בתוך יקום סגנוני נבדל משאר העולם. הסרטים של ווס אנדרסון נראים כאילו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות