• פסטיבל הסרטים חיפה 2018: המלצות ואזהרות
  • בקשה מסתורית
  • !יום הולדת 8 לסריטה
  • סרטים חדשים: שובו של ג׳וני אינגליש
  • מבט מחודש בסרטי האחים כהן - פרק 9
  • כל המתמודדים לאוסקר הסרט בשפה זרה - חלק ב
  • נקמה חריפה
  • מחכים לתרגום - Eight Grade
  • סיכום שנת תשע״ח בקולנוע הישראלי
  • פסטיבל ונציה 2018: דיווח תשיעי ואחרון של עופר
  • ״שרוכים״ ו״הנשף״, סקירה ישראלית כפולה
  • אוסקר 2018/19: המתמודדים לאוסקר הסרט בשפה זרה - חלק א
  • טקס פרסי אופיר 2018: ״האופה מברלין״ הוא הזוכה
  • המלצות סינמטקים - מהדורת ספטמבר 2018
  • יונתן אגסי הציל את חיי
  • אימת החודש - אוגוסט 2018
  • ״עשיר בהפתעה״, סקירה

פרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר – פרק 50: "הרומן שלי עם אנני" (1977)

3 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
אחת התלונות המוכרות על פרסי האוסקר, היא שהאקדמיה האמריקאית לעיתים קרובות כושלת מלזהות כישרון גדול כאשר הוא בשיאו, פוסחת מעליו בזמן אמת' ומפצה אותו לאחר מכן על עבודה פחותה יותר. דוגמאות מפורסמות הן קרול ריד שזכה עם "אוליבר!" במקום "האדם השלישי", ברנרדו ברטולוצ'י שניצח עם "הקיסר האחרון" ולא "הטנגו האחרון בפריז", מרטין סקורסזי שהפסיד עם כל יצירות המופת שלו אבל… להמשך קריאה