• אוסקר 2022/23: רשימת המועמדים המלאה
  • בחזרה אל
  • ״סנט-עומר״, סקירה וניתוח לסרטה של אליס דיופ
  • דפיקה בדלת
  • סרטים חדשים: ״רוחות אינישרין״ בקולנוע
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל סאנדנס 2023
  • דיווח ראשון מפסטיבל סאנדנס 2023 עם סיומו
  • ״הצגת הקולנוע האחרונה״, סקירה לסרט של פאן נאלין
  • ״הקשרים שלנו״ + ״מאסטרו״, סקירה כפולה
  • הסרטים הקודמים של רג׳אמולי: סאגת ״באהובאלי״
  • אוסקר 2022/23: הימורי מועמדים בכל הקטגוריות
  • בבילון
  • אוסקר 2022/23: על הסרטים התיעודיים הקצרים
  • ״נסיגה״, סקירת דיסני פלוס
  • אימת החודש - ינואר 2023: פותחים שנה עשירית
  • עיניה התכולות
  • ״מבצע פורצ׳ן: תרגיל מלחמה״ ו״המסע שלי עם האריס״
  • ״איגה״, סרט קודם של הבמאי ההודי ס״ס רג׳אמולי

"אמריקן פאי: האיחוד", סקירה

7 באפריל 2012 מאת אורון שמיר
אחד הדברים היותר מעצבנים בלהתבגר הוא כל עניין הבינה של בדיעבד. לו רק היינו יודעים שלתעודת בגרות אין שום משמעות בעולם האמיתי, אולי היינו משתוללים קצת יותר בתיכון. לו רק היינו יודעים שגם אחרי התואר הראשון נעבוד בשביל 30 שקל לשעה במקרה הטוב, אולי היינו לומדים משהו מעניין יותר מפיזיותרפיה. וכן הלאה וכן הלאה. בתקופת התיכון, כמו כל דבר בחיים,… להמשך קריאה