• אוסקר 2017/18: רשימת המועמדים המלאה
  • פרדוקס קלוברפילד
  • ״50 גוונים של שחרור״, סקירה
  • הפנתר השחור
  • הרפורמה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
  • ״אלסקה״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״צורת המים״ של גיירמו דל טורו
  • הכהנים הגדולים: פרק שלישי - ״צומת מילר״
  • אוסקר 2017/18: השחקניות
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 66
  • ״חי בסרט״ (או ״אמן האסונות״ אם לתרגם לבד), סקירה
  • ״אני, טוניה״, סקירה
  • ״כוכבים חיים לנצח״, סקירה
  • ״החדר״, סקירה לקראת בואו של ״חי בסרט״
  • אוסקר 2017/18: פרסי שחקן המשנה והשחקן הראשי
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 65
  • ״רומן ג׳יי. יזראל, עו״ד״, סקירה
  • המלצות סינמטקים לחודש פברואר
  • חוטים נסתרים
  • ״קרא לי בשמך״, סקירה

"חי בסרט", סקירה

10 בפברואר 2018 מאת לירון סיני
שחקן שהוא גם במאי מביים עם חברים שלו סרט בו הוא מגלם שחקן שהוא גם במאי (וגם תסריטאי וגם מפיק וגם מניו אורלינס) שמביים סרט עם החברים שלו. העלילה מבוססת על ספר שכתב אחד החברים של הבמאי שבתוך הסרט, שמספר מה קרה באמת כביכול. הסרט על הסרט מנסה להתחקות אחרי הכישלון הקולוסאלי שהוא הסרט האמיתי. בתוך הקלחת הזו יש ערבול… להמשך קריאה

״החדר״ (The Room), סקירה לקראת ״חי בסרט״

6 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
לא מעט סרטים, אולי יותר מדי אפילו, מבקשים לעצמם או סובלים בשקט מהתואר ״הסרט הגרוע בכל הזמנים״. יש שמייחסים את הכבוד המפוקפק לחלוץ אד ווד, בדגש על ״תוכנית 9 מהחלל החיצון״, במאי שהפך לשם נרדף לכשלון קולנועי ואף זכה למחווה מצד טים ברטון בסרט אודותיו. אחרים יישבעו בשמם של זוועות כמו ״טרול 2״ או ״מאנוס: ידי הגורל״, בעוד הלוקאל-פטריוטים ישלפו… להמשך קריאה

20 שנים – 20 עלילות לוקיישן בלתי נשכחות

27 באוקטובר 2016 מאת אור סיגולי
לוח השנה מצביע על כך שאנחנו ב-27 באוקטובר, הוא יום ה"20/20" בסריטה. זו מסורת מטופשת, ודי אקראית, שהתחילה לפני חמש שנים וממשיכה בכוח עד היום. לחדשים שביניכם, אספר שבכל שנה בתאריך חסר המשמעות הזה, אני מתיישב לכתוב מצעד עם 20 סרטים מ-20 השנים האחרונות, בנושא כלשהו שלדעתי מתחבר לשנה שעומדת להסתיים בעוד חודשיים וקצת. עד כה רשימות ה-"20/20" התרכזו ברשעים,… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2016 – ״לא סרט משפחתי״ וסרטיה המוקדמים של שנטל אקרמן

3 ביולי 2016 מאת עופר ליברגל
סרטה האחרון של שנטל אקרמן, שנקרא ״לא סרט משפחתי״ (No Home Movie), נפתח בשוט ארוך מאוד של עץ במדבר, עומד איתן מול הרוח. אולי ניתן לפרש את הנוכחות האיתנה של העץ כמקבילה למתועדת הראשית של הסרט, אמה של הבמאית, אשר נותרת צלולה וחזקה מול נסיבות חייה הקשות, הנחשפות בהדרגה בסרט באמצעות שורה של שיחות עם בתה. שיחות אשר לרוב המוקד בהם הוא היום-יומי,… להמשך קריאה