31 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נכנס לסוף השבוע האחרון שלו ואני מקווה להפסיק לצפות בעוד כמה סרטים וגם לכתוב על סרטים נוספים, אבל זה יהיה כבר אחרי הסיום שלו. בין היתר, טרם צפיתי בזוכה בתחרות הישראלית וגם בעוד כמה סרטים, שכן כמות האולמות המלאים בפסטיבל גדולה למדי, כולל בהקרנות צהריים באמצע השבוע. בכל מקרה, בדיווח זה סרט ישראלי מדובר שגם זכה באחד הפרסים,… להמשך קריאה
27 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב מתמקד בסרטים ישראלים, גם אם לא כולם מן התחרות הישראלית והאחרון מבניהם יכול להיחשב ישראלי-פלסטיני, או סרט ערבי-ישראלי. כולם נותנים מבט לכיוון צדדים שלא בהכרח זוכים לתשומת לב בימים אלו ובכלל, גם אם הם לא בהכרח תגליות. רק מבט מעמיק יותר אל אזורים עליהם אנחנו מסתכלים פחות. התמונה בראש הפוסט היא למטרת המחשת האווירה ומתוך חשבון… להמשך קריאה
26 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נפתח ביום חמישי כאשר המציאות מסביב, בישראל ובעולם, נראית בשפל חסר תקדים. במבט ראשון, הפסטיבל שממלא את האולמות וכל החללים באזור הסינמטק (לפעמים קשה לפלס דרך), פרימיירות ובירה איכותית - כל זה נראה כמו ניגוד אירוני למדינה מקוטבת, מוכת טראומה ושנאה. למעשה, בתוך האולמות, האווירה המחויכת משתנה למבט במראה מדויקת ופרטנית על המציאות. מראה שחושפת פרטים מוסתרים העוזרים… להמשך קריאה
20 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
הסרט האמריקאי העצמאי "עולמה של ג'נט" (Janet Planet) הפך לזמין בצפייה בישראל בשירותי הסטרימינג, כולל נטפליקס ואפל, בלי הרבה רעש. זה מתאים לדרכו של הסרט שמתנהל בשקט, באופן מילולי: יש בו סצנות בהן המילים נאמרות בלחישה או בקול קצת יותר רם, והקצב שלו הוא מדוד ורגוע. סצנות שנראות כאילו הן מובילות לעימות לרוב (אך לא תמיד) מסתיימות בפשרה כלשהי, או… להמשך קריאה
19 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
סרטו הארוך הראשון של בוגדן מורסאנו הרומני, "השנה החדשה שלא הגיעה מעולם" (The New Year that Never Came), הוא סרט שפספסתי עד כה את ההזדמנויות לכתוב עליו. בפסטיבל ונציה ויתרתי על ההקרנה ברגע האחרון עקב עייפות בגלל לילה נטול שנה ואת הקרנת הבכורה שלו בארץ בפסטיבל חיפה פספסתי בגלל המועדי הקרנה לא נוחים, אף כי כבר ידעתי כי הוא יצא… להמשך קריאה
10 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
לבמאי הו גוואן יש קריירה מגוונת. במולדתו סין הוא ביים מספר שוברי קופות גדולים, בהכללה גסה אפוסים רבי משתתפים מתקופות שונות בהיסטוריה, ועם סצנות פעולה סוחפות. אולם מדי פעם הוא מייצר סרט שמתקבל בפסטיבלים במערב והאופי שלו שונה - פחות אפי ויותר דרמה על קשר בין האדם לחיה, בסביבה העוברת שינויים עקב המעבר של סין למודרניזציה. כזה היה סרטו "פרה"… להמשך קריאה
8 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב, אחד משיאי השנה הקולנועית בישראל, ייערך בסינמטק תל אביב ובמקומות אחרים ברחבי העיר בסוף החודש הזה, בין ה-22 ל-31 במאי. זוהי השנה שהשנייה שהפסטיבל מתקיים בזמן שהארץ מצויה במלחמה קשה ואכזרית, דבר המשפיע גם על הדרך בה אנו צופים בסרטים תיעודיים. רק רק כאלו שנוצרו בארץ אלא גם יצירות מרחבי העולם שלכאורה לא קשורות ישירות למתרחש כאן, אבל… להמשך קריאה
2 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
העולם היה מקום מאוד שונה בשנת 2019. לפני...הרבה דברים. בין היתר, זו הייתה תקופה בה היה נדמה כי סרטי היקום הקולנועי של מארוול לא יכולים להיכשל: הם יכולים להפוך או ללהיטים, או ללהיטים ענקיים בקנה מידה היסטורי. גם אם הביקורת לפעמים נטו להיות פחות חיוביות ומעריצים תמיד ימצאו על מה להתלונן, האווירה הכללית שהייתה של הערכה לתוצר עצמו וליעילות שלו,… להמשך קריאה
29 באפריל 2025 מאת עופר ליברגל
סרטה של אנדריאה ארנולד, ״בירד״ (Bird) הוא סרט נהדר. כתבתי עילו לראשונה לקראת הקרנת הבכורה שלו בישראל במסגרת פסטיבל קולנוע בערבה ומאוחר יותר בחרתי אותו כאחד מסרטי השנה שעברה שלי, כאשר ייתכן שבפועל היה עלי למקם אותו מעט גבוה יותר ברשימה. הוא סוג של סרט שהפלא שבו גדל עם הזמן. יחד עם זאת, הטקסט הזה מתעכב מעט מאז צאת הסרט… להמשך קריאה
20 באפריל 2025 מאת עופר ליברגל
אחרי שפרץ עם "תחנת פרוטוויל", סרט עצמאי על סיפור אמיתי טעון פוליטית, ריאן קוגלר בנה לעצמו שם כבמאי היודע ליצור משהו אישי בניחוח הוליוודי, באופן בו הוליווד פועלת במאה ה-21: סדרות סרטים. אבל הוא בהחלט העניק ניחוח אחר לסדרת רוקי עם "קריד" ולסרטי מארוול עם סרטי "הפנתר השחור" - אף כי ניתן לומר כי חלק מרכזי במגע שלו היא עצם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות