סרטים חדשים: ״בוגוניה״, ״יחסים פתוחים״, ״כלב טוב״, ״נקודת שבירה״, ״דיפלו בארץ הפלאות״, ״Chainsaw Man – The Movie״

באיחור מופרז ומופרך, המדור השבועי עולה אחרי שכבר עבר השבוע שהוא סוקר. אפילו החודש כבר התחלף ונובמבר מבשר שאנחנו רשמית בישורת האחרונה של השנה הלועזית ובתחילת השיא של עונת הפרסים האמריקאית. מה לא תמיד ניכר בבתי הקולנוע בישראל, אבל נחמד להעמיד פנים שאנחנו חלק מהעולם הגדול. אני לא אעמיד פנים שהכל כשורה, עניין משפחתי די מונע ממני לתפקד, אבל כמו בתקופת קשות מבחינה לאומית יש משהו מנחם בניסיון לדמות שגרה. במקרה שלי זה אומר לבדוק מה קורה בבתי הקולנוע, גם אם בשבוע שעבר מעדתי ופספסתי סרט אחד, שיפתח את המדור הנוכחי. למזלי ולשמחתי, חבריי לסריטה מתפקדים היטב והספיקו המון: אור מתקרב לאמצע הניינטיז בפרויקט שלו, לירון התכוננה להאלווין שחל בסוף השבוע אז יש לי פוסט לקשר אליו צמד סרטים מהשבוע, ועופר כתב פעמיים, על סרט חדש ועל סרט ותיק יותר שעדיין איתנו וכבר כתבנו עליו, אבל אפשר ורצוי להמשיך.

Chainsaw Man – The Movie: Reze Arc – זה הסרט החדש מאז השבוע שעבר, שלא הופיע במדור עדיין, ואין לו שם עברי. אכנה אותו בחיבה ״איש המסור החשמלי״ ואספר שהוא מבוסס על אנימה ומחייב היכרות מוקדמת איתה, כדי להבין אפילו את התקציר. המותג מצטרף לטרנד הנוכחי של ציד שדים כמקצוע שסובל מאינפלציה חדה בקולנוע בזמן האחרון. כזהו גם דנג’י, עבד צייד שדים בשירות היאקוזה, שירש מהוריו חוב לארגון הפשע ובמהרה מבין שיש רק דרך אחת לשלם חוב ליאקוזה. בעודו גוסס, הכלב שלו פוצ’יטה, שהוא במקרה שד בעצמו, מציל אותו על ידי איחוד גופני שהופך את שניהם לישות אחת רבת עוצמה בשם צ’יינסו מן. בדיוק בזמן למלחמת שדים וציידים, כאשר בעלילת הסרט גיבורנו עומד בפני הקרב הקשה בחייו (כך בתקציר) ומתרגל לנוכחות חדשה, נערה בשם רזה (Reze לא הערתי על המשקל שלה). לירון הזכירה את הסרט בספיישל האלווין של מדור אימה לנשמה.

בוגוניה (Bugonia) – יורגוס לנתימוס ואמה סטון חוזרים לשתף פעולה, בפעם החמישית עבורם (אחרי ״המועדפת״, ״מסכנים שכאלה״, ״סוג של חסד״ ו״Bleat״ הקצר). הבמאי היווני והשחקנית-מפיקה האמריקאית מצטרפים בעצם לפרויקט שהחל בלעדיהם, כרימייק לסרט הקוריאני ״הצילו את הכוכב הירוק״ של ז׳אנג ג׳ון-הוואן. הוא גם זה שהיה אמור לביים את התסריט של וויל טרייסי (״התפריט״) אבל פרש בשל בעיות בריאות. לנתיסטון (החלטתי לאחד אותם לישות אחת בלי מסור חשמלי) הפכו את הסרט לשלהם וכך הצטרפו גם ג׳סי פלמונס ואליסיה סילברסטון, ששיחקו אצל הבמאי בעבר. פלמונס מגלם בחור רדוף וחובב קונספירציות שחוטף את המנכ״לית בחברת התרופות בה הוא עובד, אותה מגלמת סטון. שותפו לפשע הוא בן דודו, אותו מגלם איידן דלביס, קומיקאי על הרצף האוטיסטי בהופעת בכורה קולנועית. השניים מודיעים למנהלת המצליחה אך חסרת האונים שהיא לא תשוחרר עד שתתוודה על היותו חייזרית, תתקשר עם מנהיגיה ותבקש מהם לחדול מן המזימה להשמיד את האנושות. גם התדלדלות אוכלוסיית הדבורים היא חלק מהקונספירציה ועוד דברים שאפשר לקרוא באינטרנט ברצינות גמורה, כולל הארץ השטוחה. עופר כתב על הסרט בוונציה.

יחסים פתוחים (Splitsville) – גם על הסרט הזה יש לנו סקירה בזכות עופר, אבל הפעם כי המדור איחר כל-כך שהוא הספיק לכתוב עליו בשוטף אתמול. מדובר בשיתוף פעולה של צמד יוצרים, מייקל אנג׳לו קובינו וקייל מרווין, שכותבים ומככבים את הסרטים שקובינו גם מביים. זה עבד עבורם ב״עליות ומורדות״, שהתחיל מסרט קצר, והם ממשיכים לעסוק בנושאים דומים כמו קנאה בין גברים חברים בסרטם הנוכחי. באנגלית הוא נקרא ״פרידה״, אם היינו בפיפטיז, בעברית מרמזים לפוליאמוריה והאמת עוברת איפשהו באמצע. מדובר בקומדיית יחסים על שני זוגות, שמתמקדת בצד הגברי. מרווין מגלם גבר שאשתו (אדריה ארחונה) מתוודה על בגידה ודורשת גט. קובינו הוא חברו הטוב אך הזחוח, שמצוי בנישואים פתוחים עם זוגתו (דקוטה ג׳ונסון), מה שלכאורה לא אמור לגרום לו להתקף קנאה אם חברו הקרוב ישכב איתה. נחשו מה בכל זאת קורה ולאן זה מתפתח.

בוגוניה

כלב טוב (Good Boy) – סרט אימה מנקודת מבט של כלב, זה הקונספט שבחר בן ליונברג לסרטו הראשון באורך מלא. הוא ליהק לתפקיד הראשי את כלבו שלו, אינדי, שמגלם כלב העובר יחד עם בעליו האנושי (שיין ג׳נסן) לבית חווה מבודד. משהו לא-אנושי אורב בצללים, אבל רק ההולך על ארבע מסוגל לראותו, בעוד האדם שאיתו רק סובל מהנוכחות העל-טבעית המטרידה. ידידו הטוב של האדם נדרש להוכיח את הכינוי הזה ולהגן על האיש שלו מפני כוחות זדוניים. תמונה מתוך הסרט אפשר למצוא בראש הפוסט, וגם עליו לירון כתבה בפוסט לקראת ליל כל הקדושים.

נקודת שבירה (Warhorse One) – נחזור אל 2023, זמנים פשוטים יותר, אז הוקרן בבכורה סרט המלחמה וההישרדות הזה. השחקן ג׳וני סטרונג, שיש לו תפקיד קטן בסאגת ״מהיר ועצבני״, שותף כאן לבימוי ולכתיבה יחד עם וויליאם קאופמן. סטרונג מגלם חייל אמריקאי שמופל בשטח אויב באפגניסטן, וצריך לשרוד מפגשים עם הטאליבן ואת התנאים הקשוחים בטבע. אם זה לא מספיק, הוא מחליט לעשות את הדבר הנכון ולהגן על ילדה קטנה וחסרת ישע שנקלעת לדרכו. אין קשר ל״סוס מלחמה״ של ספילברג למרות השם באנגלית.

דיפלו בארץ הפלאות (Diplodocus) – נסיים את החלק הזה של המדור עם סרט אנימציה, תוצרת צ׳כיה ופולין אבל לא בטוח שתדעו על כך מהדיבוב לעברית. דיפלו הוא דינוזאור מזן דיפלודוקוס, שגדל עם הוריו בעמק מוקף חומה. הוא היה שמח לאיזו הרפתקה בעוד הוריו מעדיפים שלווה, ונדמה שכל אחד מקבל את מבוקשו כאשר הם נעלמים והוא צריך למצוא אותם. למזלו אוספת אותו חבורה מוזרה שחוקרת מקרי היעלמות משונים לא פחות, המורכבת ממדענים וקוסמים. העובדה שהסרט מבוסס על קומיקס והאיזורים בהם התרחשו היעלמויות מחוקים במחק, כנראה ירמזו לפחות להורים מה באמת מתרחש פה. אבל מה אני יודע, תשאלו את הבמאי וויצ'ך ואוושצ'יק.

בלדה לשחקן קטן (Ballad of a Small Player) – לקינוח, סרט חדש ובעל פרופיל גבוה בנטפליקס, גם הוא חדש מהסופש. קולין פארל מככב בתור לורד בריטי בבתי הקזינו של מקאו, שמסתיר סוד או שניים ומחפש את מזלו בשולחנות הקלפים. העבר שלו ירדוף אותו כמו גם ענייני רוחות רפאים ואמונות טפלות של המקומיים, אבל זה פחות סרט אימה של ממש ויותר דרמה פסיכולוגית. הבמאי הוא אדוארד ברגר (״במערב אין כל חדש״, ״עד שייצא עשן לבן״), את התסריט כתב רואן ג׳ופה (״האמריקאי״) לפי ספר מאת לורנס אוסבורן (״The Forgiven״). עוד בקאסט: טילדה סווינטון, פאלה צ׳ן ואלכס ג׳נינגס.