סרטים חדשים: ״הסירו דאגה מלבכם״, ״קדחת ים תיכונית״, ״אימנסיטה״, ״צעירים לנצח״, ״המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי״, ״הבית שלנו״, ״דאבל דייט״, ״הכריש השחור״

עם צאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, וחריקת התקליט שמתהפך להיות יום העצמאות, התזמון נראה מתאים לקום מהדממת הבלוג בפעם השנייה החודש. כיוון שיום העצמאות ה-75 של ישראל נחווה בכל מוצאי שבת מחדש בצמתים ובמוקדי המחאה בערך מתחילת השנה האזרחית, אפשר להניח שהחגיגות לא יעברו כתמול שלשום, לא אצל כולם. אנחנו בחרנו שלא להכין משהו מיוחד הפעם, ונמשיך בשידורינו כרגיל. כלומר, אחרי הקדמת פוסט אמצע השבוע לערב של יום שלישי, כדי לפנות מקום לסקירות וכל מה שאנחנו עדיין חייבים לכם ולכן (אימת החודש, עדכון הרשימות של פסטיבל קאן ועוד). השבוע יתקבצו בקולנועים שמונה סרטים חדשים, שוב מספר גבוה מהרגיל לעונה, ואחד מהם אפילו ישראלי. הייתי מבטיח שנכתוב עליו סקירה אלמלא כתבנו עליו כבר, במסגרת דיווח פסטיבלית קודמת. לאיזון, יש גם סרט פלסטיני בהפצה מצומצמת.

הסירו דאגה מליבכם – סרטו של תום שובל (״הנוער״), אותו כתב עם אחיו דן שובל, מלווה אותנו כבר כמעט שנתיים. הוא נחשף לראשונה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, משם הוא יצא עם פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר (בתיקו עם ״מישהו יאהב מישהו״), פרס הצילום לדניאל מילר ופרס המוזיקה לאשר גולדשמידט. וגם עם סקירה קצרה של עופר. מאז הוא הספיק לככב בשני ימי קולנוע, פסטיבלים נוספים, פרסי אופיר, וטרום בכורות לאורך השבוע החולף. מדובר בהפקה בינלאומית, עם הבמאי-מפיק המקסיקני אלחנדרו גונזלס איניאריטו מאחורי הקלעים והכוכבת הצרפתייה ברניס בז׳ו לפני המצלמה. היא מגלמת אלמנה של טייקון ישראלי, המוריש לה את כל הונו הכולל גם וילה בקיסריה, אותה היא מחליטה לפתוח בפני דרי רחוב העולים לרגל לביתם החדש מכל רחבי הארץ. זו הדרך הקצרה לתיאור העלילה שמתפתחת משם לכל מיני אופקים, בין היתר בזכות הקאסט: יובל מנדלוביץ', אנה סטפן, דניאל ברוסובני, הילה כהן, זאב טנא, תהל רן, ועוד. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

קדחת ים תיכונית (Mediterranean Fever) – סרטה של מהא חאג' ("עניינים אישיים") חיכה שנה שלמה מאז זכה בפרס התסריט במסגרת ״מבט מסוים״ של פסטיבל קאן, לפני הפצה סינמטקית/מצומצמת בישראל. וחשוב לי להדגיש שהפצה, כל הפצה, של נציג פלסטין לאוסקרים (שאין בו מימון ישראלי), היא לא דבר מובן מאליו בימים אלו. העלילה מתרחשת בחיפה ובמרכזה ידידות הנרקמת בין שני גברים. האחד סופר בשאיפה, המתפטר מעבודתו בבנק כדי לכתוב אך שרוי בדיכאון כרוני, האחר הוא השכן החדש בבניין שמתפתה לעזור לגיבור בתחקיר לספר מתח. מגלמים אותם עאמר חליחל ואשרף פרח, ולצידם ענת חדיד, יוסף אבו ורדה, סמר קופטי ושאדן קנבורה.

אימנסיטה (L'immensità) – הבמאי האיטלקי עמנואל קריאלזה נודע בזכות סרטים כמו ״טרה פרמה״, ״המסע אל החלום״ ו״רספירו״, רובם ככולם כללו התנגשות בין עולמות ישנים וחדשים, מוטיבים ימיים, וענייני זהות והגירה. כל אלה כנראה נוכחים עדיין בסרטו החדש, אבל עם הבדל אחד מהותי: הבמאי בעצם חשף בבכורת הסרט בפסטיבל ונציה כי הוא טרנסג׳נדר, משום שנולד כאישה. באקט פומבי של יציאה מאוחרת מהארון, הסרט נדמה כאישי מאוד משום שהוא עוקב אחר נערה (לואנה ג׳וליאני) שעם הגיעה לגיל 12 מתחילה להציג עצמה כזכר ולהתנהג כך. השינוי המגדרי מגיע בשעה שהוריה עוברים משבר בנישואיהם, וכל המתח בבית שברומא בשנות ה-70, מתפוצץ. פנלופה קרוז מתרגלת את האיטלקית שלה בתור האם החופשיה ברוחה, ומולה וינצ׳נזו אמאטו (מסרטי הבמאי שהוזכרו לעיל) בתפקיד האב השמרן. עופר כתב על הסרט בימי פסטיבל ונציה, לפני החשיפה של הבמאי.

צעירים לנצח (Forever Young) – אחרי שחקנית ספרדיה דוברת איטלקית, נעבור ליוצרת איטלקיה שפועלת בצרפת. ולריה ברוני טדסקי ("טירה באיטליה"), אחת מיקירות סריטה ללא ספק, ביימה והשתתפה בכתיבת הסרט בו משתתף בין היתר בן-זוגה לשעבר, השחקן והיוצר לואי גארל. הפעם היא עצמה נשארה מאחורי המצלמה והציבה מולה את נדיה טרשקביץ, סופיאן בנאסר, קלרה ברת'ו, שחקנים צעירים המגלמים שחקנים צעירים לאורך שלבי הפקת תיאטרון (בניהולו של גארל). משמע, העלילה עוקבת אחריהם משלב האודישנים, דרך החזרות והעבודה על הטקסט, ״פלאטונוב״ של צ׳כוב, ועד העלאת המחזה. אור כתב על הסרט כאשר הוקרן בפסטיבל חיפה האחרון, וכפי שהוא ציין בסקירתו הקצרה, מאפיינים אוטוביוגרפיים של הבמאית בולטים כאן כמו בכל סרטיה עד כה.

קדחת ים תיכונית

הבית שלנו (Return to Dust) – נעבור אל סין עם הסרט שהחל את דרכו בפסטיבל ברלין לפני שנה וקצת (לא להתבלבל עם סרט בעל שם עברי זהה מפסטיבל חיפה). סרטו של לי רויג'ון, בכיכובם של וו רנלין והאי צ׳ינג, עוקב אחר זוג נשוי שלומד לחיות יחד. הוא חקלאי קשה יום וביישן, הנאמן לדרך חיים מסורתית. היא כבר לא צעירה ובעיות הבריאות שלה מנעה ממנה להתחתן עד כה. שניהם לא בחרו האחד בשנייה אלא זווגו בשידוך מטעם המשפחות שלהם, אך מבינים שעליהם לשתף פעולה ולכן מתחילים להתקרב. הבמאי מיקם את העלילה על גבול מונגוליה, סמוך למחוז ילדותו, וביקש להצדיע לעבר הסיני וליכולת של בני הזוג לבנות לעצמם בית, תרתי משמע.

המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי (The Unlikely Pilgrimage of Harold Fry) – יש גם סרטים באנגלית השבוע, אל דאגה, כולל תוצרת אנגליה ממש. את הסוגריים המטופשים בכותרתו ירש הסרט מהספר עליו הוא מבוסס, מאת רייצ'ל ג'ויס. הטי מקדונלד (״משהו יפה״) ביימה את העיבוד, בו מככב ג׳ים ברודבנט המופלא, בתור האדם שמוזכר בשם הסרט. המסע הבלתי סביר שלו, בלי ״בעליל״ אם תסלחו לי על שאני נותן לו צ׳אנס להצליח, הוא מסע רגלי לאורך מאות קילומטרים. הוא מתחיל כאשר הוא שומע שחברה ותיקה שלו גוססת מסרטן, הוא מחליט לצעוד עד בית החולים כדי להעניק לה תקווה – כל עוד הוא בדרך, היא מוכרחה להחזיק מעמד, זו העסקה. בבית נותרת זוגתו, בגילומה של פנלופה ווילטון המופלאה לא פחות, המופתעת מהתנהגותו של בעלה המקשיש, דואגת לו וכועסת עליו לסירוגין משום שהיא מאמינה שהוא בורח מחייו שלו. תלוי ברמת הציניות שלכם ושלכן, זה נשמע ונראה כמו אחד מאותם סרטי השראה טובי לב ומלאי אמונה.

דאבל דייט (Robots) – התוכנית המיתולוגית של דנה מודן ורועי לוי חוזרת בצורת סרט? השם באנגלית מרמז אחרת, והשיווק בישראל בכלל מכריז ״היוצרים של בוראט חוזרים בקומדיה פרועה״. אז קודם כל, קצת סדר. הסרט מבוסס על ספר של רוברט שקלי המנוח, שאני לא בטוח מה ספר המד״ב המוכר ביותר שלו שהפך לסרט (אולי ״פריג׳ק״). בכל מקרה זה אירוע חוזר מאז שנות ה-60. הבמאים-תסריטאים הם קספר כריסטנסן הדני ואנטוני היינס, שהוא אכן תסריטאי המרבה לעבוד עם סשה ברון כהן, בין היתר על ״בוראט״ (וכל סרטיו בעצם). אחרי וידוא האמת בפרסום, אנסה לתאר את העלילה מבלי להבין אותה עד הסוף. היא מתרחשת בעולם בו האנושות נעזרה בכפילים רובוטיים, עד שהוצאו מחוץ לחוק, אבל חלק מן האוכלוסיה בכל זאת שומרת את שלה בהיחבא. כאלה הם גיבורי הסרט, בגילומם של שיילין וודלי וג׳ק וויטהול, השולחים את הכפילים הרובוטיים שלהם לדייט במקומם. לצערם, הרובוטים מתאהבים ומחליטים לברוח יחד תחת הזהויות של בני האנוש, שמצידם נאלצים לשתף פעולה ולצאת בעקבותם לפני שהסוד יתגלה.

הכריש השחור (The Black Demon) – נערבב קצת ספרדית עם האנגלית, לשם גיוון, במותחן האימה הימי הזה. משפחה המאחדת בין צפון ודרום אמריקה מגיעה מארה״ב אל מקסיקו לטובת עבודתו של האב (ג׳וש לוקאס). הוא הגיעה לבדיקה של מתקן קידוח נפט לא רחוק מהחוף, אבל מספיק רחוק כדי להיתקע שם בלי יכולת להיחלץ. הייתי עוצר לשאול מי לוקח את אשתו וילדיו לאמצע הים בשביל עבודה, אבל אין זמן משום שעם הגיעם למקום, נראה שרוב העובדים נעלמו והמתקן עצמו במצב רעוע. השורד היחיד (חוליו סזאר סדיו) מסביר לו שעל המקום רובצת קללה מקסיקנית עתיקה, כריש עצום מימדים השוחה במים המלאים בנפט. למקרה שלא תאמינו בקללה, עדיין יש כריש עצום מימדים השוחה במים המלאים נפט שצריך להתגבר עליו. הבמאי הוא אדריאן גרונברג, שלקח את סטאלון למקסיקו ב״רמבו 5״ ואת מל גיבסון לשם ב״חופשה קטלנית״.