• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

סרטים חדשים: ״דדפול 2״, ״הרוכב״, ״עושות סדר״, ״הצילו כיווצתי את ההורים״, ״לאו דה וינצ'י שודדי האוצר״

16 במאי 2018 מאת אורון שמיר

מלבד חמשת הסרטים החדשים בבתי הקולנוע לשבוע זה, יש עוד לפחות נושא אחד שחייב אזכור במדור השבועי שייזכר בסריטה כציון דרך. אני לא מדבר על פסטיבל קאן, למרות שאני מקווה שדיווחיי משם מעניינים עוד מישהו או מישהי מלבדי והם גם יימשכו בימים הקרובים, אלא על סיום פרוייקט האוסקר המונומנטלי של אור. מאז ינואר 2017, באדיקות ובחריצות שאני אישית חשבתי שנעלמו מעולם ביקורת הקולנוע בישראל, סקר אור את כל זוכי האוסקר לתולדותיו, עם המון מידע שרובו היה לי חדש ולצד זאת גם זווית אישית ועכשווית על הסרטים מהישנים עד הנוכחיים. התגובות שאנחנו מקבלים אל תיבת המייל והפייסבוק ממש מרגשות, אז תודה לכם ולכן על הקריאה. בתור קורא בעצמי אני גם אשמח להודות פומבית לאור, על תרומה אחת מיני רבות שהופכות את סריטה למה שהוא. אני כבר שומע את התזמורת מורידה אותי מהבמה, אז רק אזכיר שהיום נפתח פסטיבל דוקאביב עליו אנחנו ממליצים בכללי וגם ספציפית, וגם מושק גיליון מיוחד של מגזין הקולנוע התיעודי ״תקריב״ המוקדש לפסטיבל. בין היתר אפשר למצוא שם גם מאמר של עופר על קטגוריית ״עומק שדה״ וכן ראיון שלי עם הדוקומנטריסט ברט מורגן (״ג׳יין״).

״דדפול 2״ (Deadpool 2), הבלוקבאסטר לשבוע זה, משיב אל המסך את המוטנט המכונה דדפול, או ווייד ווילסון (ריאן ריינולדס), אחרי הצלחת הסרט הראשון לפני שנתיים וקמפיין שיווק שנחשב יצירתי אבל אותי התיש לחלוטין. המעריצים והמעריצות לעומת זאת ודאי כבר רכשו כרטיסים מראש להמשכון, המבטיח דמויות חדשות מן הקומיקס למסך, כמו למשל ג׳וש ברולין בתפקיד קייבל הנוסע בזמן או זאזי ביטז בתור דומינו. תקצירי העלילה הרשמיים אינם באמת קשורים לסרט, כי זה נורא מגניב ומצחיקולי, אז אפשר רק להניח שזה יהיה כמו הסרט הקודם רק בתקציב גבוה יותר – סרט גיבורי-על שהוא גם פארודיה על הז׳אנר. הבמאי הפעם הוא דייויד ליץ׳ (״ג׳ון וויק״, ״פצצה אטומית״) ואת התסריט שוב כתבו רט ריס ופול וורניק, הפעם יחד עם ריינולדס שמקבל קרדיט כתיבה לראשונה בקריירה.

״הרוכב״ (The Rider), סרטה של קלואי ז׳או (״שירים שלימדו אותי אחיי״), החל את דרכו לפני שנה בפסטיבל קאן. בישראל הוקרן בבכורה בפסטיבל חיפה, שם צפה והתרגש ממנו אור, ואפשר להמשיך ולמנות את ההצלחות לסרט שיש בו משהו צנוע כבר בשלב התיאור. העלילה מתרחשת בדרום דקוטה בעולם הרודיאו והקאובויז, ומתמקד ברוכב שנאלץ לעזוב את המקצוע ולשנות את חייו לחלוטין בשל פציעה חמורה. את התפקידים הראשיים מגלמים שחקנים לא מקצועיים ששמם כשם הדמויות (לעיתים בשינוי שם המשפחה), ביניהם בריידי, טים ולילי ג׳אנדרו וגם שחקן השב מסרטה הקודם של הבמאית – קט קליפורד.

״עושות סדר״ (The Divine Order), דרמה קומית שוויצרית (כלומר שמוצאה משוויץ, לא שהיא רברבנית), מגיע אל בתי הקולנוע אחרי סבב פסטיבלים נאה שהחל בפסטיבל טרייבקה לפני שנה, שם גם זכה בפרס חביב הקהל. מסתבר שבשנת 1971 בה מתרחשת העלילה המהפכה הפמיניסטית של סוף העשור שקדם לכך טרם הגיעה אל הכפר הקטן בשוויץ שעומד במרכז הסיפור. אחת התושבות, עקרת בית שנחשבת למנומסת אפילו בסטנדרטים מקומיים, היא דווקא זו שיוזמת הפגנות למען זכות הצבעה לנשים, לתדהמת יתר האוכלוסיה. את הסרט כתבה וביימה פטרה וולפה (״Dreamland״) ומככבים בו שמות כמו מרי ליונברגר, מקסימיליאן סימונישק, רייצ׳ל בראונשוויג וסיביל ברונר.

״הצילו כיווצתי את ההורים״ (Help, I Shrunk My Parents) פותח את החלק במדור המוקדש לסרטי ילדים, אולי לכבוד חג השבועות העוטף את סוף השבוע ואולי פשוט כי קיץ. מדובר במעין המשכון ל״הצילו כיווצתי את המורה״, הפקה גרמנית שבישראל מוקרנת בדיבוב לעברית (לא מדובר בסרט אנימציה). העלילה מספרת על ילד בשם פליקס (אוסקר קיימר) שהוריו התכווצו על ידי רוחה המרושעת של מנהלת בית הספר (מה?) ויחד עם חברתו יוצא גיבורנו הצעיר להשיב את הסדר על כנו. אין קשר לסרטים האמריקאים הוותיקים על הורים וילדים מכווצים, למען הסר ספק. לבמאי קוראים טים טרגסר ואת התסריט כתב גריט הרמנס, למקרה שהמידע הזה ישוב בהמשך חייכן או חייכם כשאלת טריוויה.

״לאו דה וינצ'י שודדי האוצר״ (Leo Da Vinci: Mission Mona Lisa) לוקח אותנו לא רק אל מחוזות האנימציה, המדובבת לעברית כמובן, אלא גם למקומות של מופרכות עלילתית כמעט מסקרנת. מסתבר שאמן הרנסנס ליאונרדו דה וינצ׳י היה בצעירותו הרפתקן שמעדיף את הכינוי ליאו, היוצא יחד עם חבריו לחפש אוצר. כמובן שבדרך הם נעזרים בהמצאותיו המבריקות, אבל מה שפחות צפוי הוא שהם ייאלצו להתמודד מול פיראטים. עוד דבר מעניין לגבי הסרט – שמו של הבמאי בהפקה האיטלקית הזו הוא סרג׳יו מנפיו ועל התסריט חתומים הוא ועוד שני אנשים עם שם משפחה זהה. אוקיי, אולי ״מעניין״ הייתה מילה לא מספיק מדוייקת בהקשר הזה. אבל תודו שהעלילה הכי עושה חשק מבין כל הכתוב לעיל.

תגובות

  1. אורי גלעד הגיב:

    אני רוצה להצטרף ולהודות לאור על פרויקט האוסקר. אני זוכר שקראתי את הפרק הראשון וחשבתי שזה פרויקט שיהיה קשה להגיע לסיומו.
    והנה פרק רדף פרק ואני קראתי בשקיקה. בשנייה שראיתי שהתפרסם חדש עזבתי הכל וקראתי. עכשיו אני כבר מתגעגע לפרויקט:)
    אז המון תודה לאור ותודה לסריטה וכן ירבו פרויקטים כאלה

    1. אור סיגולי הגיב:

      תודה רבה רבה. באמת שמרגש לשמוע. עכשיו מנסים לחשוב על הדבר הבא…

      1. יניב הגיב:

        פרוייקט נהדר וכ"כ כיף ומעניין לקרוא. קראתי את *כל* הפרקים לאורך התקופה של הפרוייקט ומצאתי את עצמי חוזר לאתר סריטה לבדוק אם במקרה יצא פרק חדש – למרות שאני מנוי לניוזלטר ומקבל עדכונים באימייל… זה אומר הכל.

        תודה מכל הלב.

        אגב כשהפרוייקט יצא לדרך החלטתי ביני לבין עצמי לצפות בכל זוכה אוסקר שלא צפיתי בו ושתדרג גבוה יותר משייקספיר מאוהב. יוצא לדרך…

        1. חיים צ' הגיב:

          תראה גם את "הדירה".

  2. חיים צ' הגיב:

    תודה על הפרוייקט הגדול והמעניין. בהזדמנות זו אשאל: האין זה מעצבן שלא מתפרסם כמה אחוזים מהקולות קיבל כל מועמד לאוסקר? מה זה, איפה חופש המידעי? המנצח בנקודה לוקח הכל כמו במשחק כדורסל? אבל דווקא בכדורסל אנחנו יודעים מה היה ההפרש.

  3. יתיא הגיב:

    תודה על הפרויקט המעולה הזה, גם אני חיכיתי לכל פרק וקראתי בשקיקה. בבקשה פרויקט זוכי דקל הזהב… חייבים למלא את החלל שיווצר בליבי הקוראים בעקבות סיום הפרויקט.

  4. אבי הגיב:

    בהחלט תודה על פרויקט האוסר. מרשים מאד. רק לא הבנתי למה אי אפשר להגיב בביקורות האוסר?

להגיב על חיים צ'לבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.