• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״מבצע ביצה״, ״רוחות קרות״, ״המגדל האפל״, ״הבית תמיד זוכה״, ״ביגפוט ג’וניור״, ״שודדי הפיצוחים 2״

10 באוגוסט 2017 מאת אורון שמיר

השבוע בסריטה יהיה לנו פוסט אופיר יום כן ויום לא, היום לא. זו אינה בדיחה כפי שאפשר לראות מאז יום שני, ולכבוד ההצבעות לשלב א׳ שהחלו אתמול ויסתיימו ביום ראשון. כבר היו לנו הסיכום של אור לעונת ההקרנות, החמישיות המשותפות, ומחר יהיה תורו של הסיכום של עופר הנוגע לקולנוע התיעודי. בשבוע הבא יוכרזו המועמדים הסופיים, ויחל החלק השני של האופירים ששיאו יהיה בטקס בסוף ספטמבר. בתקווה שזה יהיה הטקס האחרון המתנהל בין סרטים שטרם נחשפו לקהל. לפני המשך הסיכומים, קצת עניינים שבשוטף. למשל ששת הסרטים החדשים שמגיעים אל המסכים בדיוק כשלהורים נגמרו הרעיונות איך לשעשע את הילדים בסביבה ממוזגת בחופש הגודל. חצי מן המדור יוקדש לפתרונות, והחצי השני לקולנוע אמריקאי מכל הסוגים הקיציים – סרט אקשן/פנטזיה רב-תקציב, קומדיה מעוטרת כוכבים ומותחן איכותי שהסתנן לו ונתחיל דווקא איתו.

״רוחות קרות״ (Wind River) הוא סרטו הראשון כבמאי של טיילור שרידן, שחקן (״ילדי האנרכיה״) שהפך לתסריטאי (״סיקאריו״, ״באש ובמים״) וכעת משלים מהלך. מהבכורה במסגרת ״מבט מסויים״ בקאן, שם ראיתי וכתבתי עליו, יצא הסרט עם פרס הבימוי ולדעתי זה גם התסריט הכי מוצלח של שרידן עד כה. מקום התרחשות העלילה הוא כשמו הלועזי של הסרט, שמורה אינדיאנית מושלגת המנהלת יחסי גומלין מורכבים עם מעט האמריקאים שמקיפים או מתערבים בה. צייד (ג׳רמי רנר) מוצא גופה מחוללת של צעירה מקומית, מה שמעורר שדים מעברו. יחד עם סוכנת FBI זרה שמגיעה לאיזור (אליזבת׳ אולסן) הוא מתבקש לסייע בפתרון המקרה, אבל בעיקר צריך להיות המדריך שלה במקום הקשוח בו לכאורה כולם מכירים את כולם. הגעתו של הסרט לאקרנים, קצת אחרי בכורה ארצית בפסטיבל ירושלים, תהיה הזדמנות מצויינת להרחיב את הדיון עליו.

״המגדל האפל״ (The Dark Tower) ממשיך את ההתעניינות המחודשת של עולם הבידור האמריקאי בספרים לא-חדשים של סטיבן קינג. על העיבוד הנוכחי לסדרה האלמותית של קינג, שהתפרסמה מאז שנות ה-80, חתומים התסריטאים עקיבא גולדסמן, ג׳ף פינקנר ואנדרס תומאס ינסן והבמאי הדני ניקולאי ארסל (״סיפור מלכותי״). המיתולוגיה של המותג מציבה זו מול זו שתי דמויות – האקדוחן (אידריס אלבה), האחרון מבני מינו, והאיש בשחור (מתיו מקונוהי), מכשף רב-עוצמה. המגדל האפל מן הכותרת הוא נקודת איזון בין עולמות, בין היתר שלהם ושלנו בני האדם, ובתווך נמצא ילד בשם ג׳ק (טום טיילור) המתיידד עם האקדוחן מן העולם שמעבר ולומד על משימתו להגן על עולמו שלו ולרדוף את האיש בשחור. כתבתי על הסרט לעכבר העיר, אך כיוון שצפיתי בו רק היום ולא בהקרנה מקדימה המדור שאתם קוראים ואתן קוראות כרגע התעכב עד עכשיו.

״הבית תמיד זוכה״ (The House) קודם כל זוכה אצלי בתואר הנדיר למדי של שם עברי המתעלה על המקור (ולא גורע כמו שנפוץ יותר). זאת משום שהבית מהכותרת הלועזית הסתמית, שמזכירה יותר מדי סרטי אימה זולים, אמור לזרוק אותנו דווקא אל עולם הקזינו וההימורים – מה שהכותרת העברית עושה היטב. היא שומרת על כפל המשמעות הדי צולע של המקור, שכן בית הקזינו המככב בסרט הוא למעשה ביתם המתחפש למקום של בילויים והימורים של זוג (וויל פארל ואיימי פוהלר) שאין לו כסף לממן את לימודי בתם (ריאן סימפקינס). על הקומדיה הזו חתומים הבמאי-תסריטאי אנדרו ג׳יי כהן והכותב השותף שלו ברנדן אובריאן, לשניהם קרדיט כתיבה בסרטי ״שכנים״ ו״מייק ודייב מחפשים דייט״. הסרט הזה היה הבילוי של עופר להיום, בזמן שאני די סבלתי בסרט שלעיל, כך שאולי גם כאן תצא סקירה.

״מבצע ביצה״, הסרט הישראלי לשבוע זה שהוא גם סרט ילדים, ממשיך רצף אבל גם בעל ייחוד. כלומר, נדמה לי שהוא פונה לקהל הצעיר ביותר שעדיין לא קיבל סרט הקיץ, ומתאים גם לרכים בשנים. הבמאי אלון גור אריה (״המוסד הסגור״) רקח מעשייה המתחילה בספארי ברמת גן, שם מוטלת ביצת נשרים נדירה, וממשיכה במסעה של הביצה אל שמורה בגמלא. מי שמבקש להביאה בשלום הם עובדי החיות הנאמנים, וטיפוס מוזר המתגורר בספארי ומסוגל לדבר עם בעלי החיים, ומי שחומד אותה לעצמם הם צמד מתמודדים בתוכנית ריאליטי בישולים שנתבקשו להכין בפרק הגמר מנה שלא נטעמה כדוגמתה. צפינו בסרט במסגרת הקרנת האקדמיה וצחקנו לא מעט, אבל למרות הבדיחה (הראשונה בקולנוע הישראלי?) על פוסט מפורסם בפייסבוק הנוגע לחומוס, נדמה לי שרוב ההומור כמו גם הסרט כולו מיועד לילדים. לראייה, בסרט מככב חיים אוסדון, הלא הוא ״הדוד חיים״. לצידו: שלומי קוריאט, ירון ברלד, דנה אברהם סמו, יהורם גאון, טל מוסרי, אסף אשתר, מאי ז'פקו, ותומר שרון.

״ביגפוט ג’וניור״ (The Son of Bigfoot) הוא הראשון מבין שני סרטי אנימציה לילדים שיסגרו את המדור להפעם, מיד גם תבינו למה. הוא מתמקד בנער היוצא לחפש את אביו שלא הכיר כל חייו, ומגלה כי ההורה הנעדר הוא למעשה ביגפוט. בתפקיד הרעים: תאגיד מרושע המבקש לדגום את השיער של ביגפוט. מהאנשים שהביאו לכם את ״קסם של בית״ – ג׳רמי דגרוסון ובן סטסן. ״שודדי הפיצוחים 2״ (The Nut Job 2: Nutty by Nature) ממשיך היכן שקודמו הסתיים, ומשיב אל המסך את הסנאי הסגול בקולו של וויל ארנט וחבריו הפרוותיים, שצריכים למנוע מראש העיר הקומבינטור להרוס את הפארק הירוק בו הם חיים לטובת פרוייקט בנייה חסר נשמה. הבמאי הוא קאל ברונקר שגם כתב יחד עם בוב בארלן, שביחד חתומים גם על התסריט של ״הבריחה מכדור הארץ״ ושל…״ביגפוט ג׳וניור״! איך אני אוהב שהכל מתחבר בסוף.

/// תודה ליח״צ ולסרטי יונייטד קינג על התמונות שצילם רפי דלויה, מתוך ״מבצע ביצה״

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.