• סרטים חדשים: ״הפורצת״ של הגר בן אשר
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • האוורסט של הסינפיליה - Out 1
  • תור: ראגנארוק
  • סרטי רוחות לא כולל אימה: מצעד הרפאים של סריטה

סרטים חדשים: ״קינג ארתור – אגדת החרב״, ״תחושה של סוף״, ״שלושה דורות״, ״גיבור אמריקאי״, ״באמאשל'ך״

10 במאי 2017 מאת אורון שמיר

חמשת הסרטים החדשים שעולים מחר לאקרנים מחזירים את סריטה לשגרת הסופש המקובלת. זה אומר שממחר תעלה בכל יום סקירה על אחד מהסרטים הללו, שעל אף אחד מהם לא כתבנו מבעוד מועד, בניגוד לשבועות האחרונים. מחר גם מתחיל סוף סוף פסטיבל דוקאביב, שילווה בדיווחים כמובן, ובעוד שבוע בדיוק ייפתח פסטיבל קאן, ממנו אדווח זו השנה השלישית ברציפות. לצורך כך עדכנתי את פוסט המבט לבחירה הרשמית כך שיכלול את התוספות המאוחרות ומסגרות המשנה. עוד חדשות פסטיבליות ואחרות אפשר יהיה למצוא בסוף המדור, אבל קודם סרטי השבוע.

״קינג ארתור – אגדת החרב״ (King Arthur: Legend of the Sword) הוא הגלגול הקולנועי הנוכחי של אגדת המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. אבל באנגלית כי קינג זה יותר מאגניב מסתם מלך, כנראה. כדי להוסיף סטייל, גאי ריצ׳י חתום על הבימוי, מה שכנראה אומר שבמקום קמלוט המיתולוגית יהיו פיצוצים וקרבות אגרופים בין גברים חשופי חזה. כי אם זה איכשהו קרה בסרטי ״שרלוק הולמס״ של הבמאי, אין סיבה שלא יהיה חלק גם מהפרוייקט הנ״ל, או מהסרט של הבא – ״אלאדין״. צ׳רלי האנם (״פסיפיק רים״, ״העיר האבודה Z״) הוא המלך שהוכתר כששלף חרב אגדית מתוך אבן, אסטריד ברג'ס-פריסבי (״שודדי הקאריביים 4״, ״נשמות תועות״) מגלמת דמות בשם ״הקוסמת״, ואת הקאסט מעטרים גם ג׳וד לאו, דג׳ימון הונסו, אריק באנה ואיידן גילן אם למנות כמה. על התסריט חתומים לצד הבמאי גם שותפו לסרטים האחרונים, ליונל וויגראם, ג׳ובי הרולד (״סכין בלב״) ודייויד דובקין (״השופט״), כולם יותר מפיקים מאשר כותבים בדרך כלל יש לציין. את הסקירה אקח על עצמי.

״תחושה של סוף״ (The Sense of an Ending) הוא עיבוד לספרו של ג׳וליאן בארנס, כאשר על התסריט חתום לראשונה בקריירה שלו ניק פיין (שכתב בין היתר לסדרה ״הכתר״), ואל ההגמוניה הבריטית מצטרף הבמאי ההודי ריטש באטרה (״לאנץ׳ בוקס״). ג׳ים ברודבנט מגלם את הדמות הראשית, קשיש הנאלץ להביט מחדש בפרק כואב בצעירותו בעקבות יומן שמגיע אליו בירושה. אותה פרשייה מן העבר נוגעת למשולש אהבים שהוביל לספק מוות וספק רצח של הצלע הגברית הנוספת מלבד הגיבור. שרלוט רמפלינג, אמילי מורטימר, מתיו גוד, הארייט וולטר ומישל דוקרי הם כמה מהשמות היותר בולטים בקאסט. עופר יהיה אחראי על הסקירה הפעם.

״3 דורות״ (Three Generations) עשה דרך ארוכה מאוד למסכים, ולא רק אצלנו, אלא גם במולדתו האמריקאית שם הוא עולה לאקרנים כעת, יותר משנה וחצי אחרי שהוצג לראשונה בפסטיבל טורונטו 2015. בהמשך הוא החליף את השם ל״About Ray״, שינה תאריכי יציאה, נכנס לחדר העריכה ויצא משם שמן ב-5 דקות נוספות, ולבסוף חזר לשם המקורי ומגיע אלינו כעת. אל פאנינג, המתחרה של דן סטיבנס בלהיות בכל הסרטים, מגלמת את ריי, הצעירה מבין גיבורות הסרט, המבקשת לעבור ניתוח לשינוי מין. אביה נטש מזמן והיא גדלה עם אמה (נעמי ווטס), סבתה (סוזן סרנדון) ובת הזוג של הסבתא (לינדה אמונד), אבל זקוקה לחתימתו של האב כיוון שהיא עדיין בת-עשרה. גבי דלאל (״On a Clear Day״) ביימה וכתבה במשותף עם ניקול בקווית׳ (״Stockholm, Pennsylvania״). אור יסקור את הסרט.

״גיבור אמריקאי״ (A Family Man) אולי נשמע כמו השם העברי הנורא של השבוע, אבל חכו חכו למנצח בפסקה הבאה. ג׳רארד באטלר מגלם, רגע, שנייה אל תפסיקו לקרוא! הוא מגלם צייד ראשים, במובן התאגידי של המילה. כלומר אני מקווה שהסרט בעולם התעסוקה ומשאבי האנוש, אחרת התקציר הזה יהיה מאוד מוזר. כשהבוס של החברה (ווילם דפו) סוף סוף פורש הוא מפנה את כסאו למאבק ירושה בין גיבורנו לבין יריבתו המרה (אליסון ברי). אבל אז בנו הצעיר חולה בסרטן וסדרי העדיפויות משתנים. גם גרטשן מול ואלפרד מולינה משתתפים בסרטו הראשון כבמאי של המפיק-בדרך-כלל, מארק וויליאמס (״רואה החשבון״), על פי תסריט של ביל דובאק שגם עבד עימו על הסרט המצויין בסוגריים.

״באמאשל'ך״ (Snatched), שמצריך בעיניי התקנת מד מבוכה בקופות הכרטיסים משני צידי הזכוכית, הוא סרט שכבר התפייטתי על החבלה המכוונת שבשמו העברי. אז אתרכז הפעם בעיקר, שכן בכל זאת מדובר בקומדיה קיצית של ג׳ונתן לוין (״הלילה שלפני״, ״50/50״) על-פי תסריט של קייטי דיפולד (״עצבניות אש״, ״מכסחות השדים״) ובכיכובן של איימי שומר וגולדי הון. השתיים מגלמות אם ובת, לא בהתאמה כמובן, שיוצאות לחופשה אקזוטית באקוודור אחרי שנים של נתק יחסי ובעקבות כך שבן הזוג של הבת נטש אותה לאנחות רגע לפני הטיול המפנק. תצטרכו לספר לי איך היה כי אני אלרגי לגברת שומר, בחייאת זומזום אינעל העולם שלכם שיאללה. היי, אולי ככה יקראו לסיקוול?

עוד אירועים ועניינים קולנועיים

הפסטיבל הגאה – הראשון לפסטיבלי יוני שכן הוא ייפתח השנה ב-1 לחודש הבא, חשף את מהדורתו ה-12 במלואה. סרט הפתיחה יהיה ״הפֶּצַע״ (The Wound) של ג'ון טרנגובה הדרום-אפריקאי, אורח הפסטיבל, שהוקרן מוקדם יותר השנה בסאנדנס ובברלין. הסרט מתחקה אחר טקס חניכה של מתבגרים אפריקאים במשך שבוע ימים בטבע, שתחילתו במילה. עוד מסאנדנס יגיעו ״This is Everything: Gigi Gorgeous״, הסרט הראשון בהפקת יוטיוב אודות סנסציית היוטיוב ג'יג'י גורג'ס, שתגיע אף היא לפסטיבל, ו״Axolotl Overkill״ של הלנה הגמן הצעירה שעיבדה את רב המכר שלה למסך, ותגיע לפסטיבל חמושה בשחקניתה יאסנה פריצי באוור. עוד מפסטיבל ברלין ישנה תוכנית המחלוקת ליצירות זוכות פרסים, סרטים נועזים שהכניסה אליהם תהיה מגיל 18 ומעלה, ומאידך סרטים לנוער הכוללים שמות מבטיחים כמו ״אימו – המחזמר״. עוד בנושא מחזות זמר, הפסטיבל מתגאה בסנכרון עם הבכורה עולמית של ״שוב שלום״ (Hello Again) של טום גוסטפסון, עיבוד קולנועי נוצץ לגרסה הבימתית החדשה של ספרו של ארתור שניצלר, ״המעגל״ (זה שהפך בעבר לסרט של מקס אופולס) עם קאסט סנסציוני לחובבי וחובבות ברודוויי. עוד כותרים שלכדו את עיני: ״טום מפינלנד״ שפספסתי בטרייבקה על אמן הפולחן טוקו לאקסון שהפך לאחד הסמלים של המהפכה המינית בשנות ה-70,  ״מתחת לשפתיה״ שהגיע עכשיו גם אל ניו יורק אחרי בכורה בטורונטו שייחודו הוא שכל חברות הצוות בו הן נשים, וגם ״החופש להתחתן״ שעשה רעש בפסטיבל HotDocs ושמו די מסביר את עצמו. התוכניה כולה ורשימת האורחים והאורחות המלאה, באתר הפסטיבל.

פסטיבל סרטי הסטודנטים – יגיע אפילו עוד יותר זמן, חודש וחצי למען האמת, אבל כבר הכריז על המסגרות התחרותיות. בתחרות הישראלית בולטת הנוכחית של בתי הספר לקולנוע ע״ש סטיב טיש וסם שפיגל (חמישה סרטים לכל אחד) ואחריהם בצלאל ומנשר (ארבעה כ״א). אלה שמוכרים כבר מגיעים ממעלה, עם ״כמו בבית״ של שירה מישר, ומספיר, כולל הזוכים בפסטיבל דרום שעבר – ״כיסופים״ של מיכל חג’ג’, ״מקק״ של יונתן השילוני ו״דובדבן״ של הילה אמיר, כולם יקוו לצאת עם פרסים גם מהפסטיבל התל אביב. התחרות הבינלאומית מכילה, לצד המון שמות שאולי נשמע עליהם בעתיד, גם חמישה סרטים ישראליים נוספים. כאן הכותרים כוללים שוב שני סרטים מטיש ושפיגל, ואחד ממעלה. על ״קרן אור״ של ליהי סבג כתבתי במסגרת ערב הגמר של ביה״ס מעלה, ואת ״בן ממשיך״ של יובל אהרוני מביה״ס טיש אני מקווה לתפוס בקאן, שם יהיה נציג ישראל הבודד השנה במסגרת הסינפונדסיון, בעוד מביה״ס שפיגל שווה לציין את ״אחותך״ של מיכל גסנר שפספסתי בטרייבקה. בתחרות העצמאית אפשר יהיה לחזות בסרטיהם החדשים של שמות כמו אלינור נחמיה, עמיקם קובנר, אורית זמיר, תום שובל, גן דה לנגה, נעה גוסקוב, אסף מכנס, רוני קידר ואיילת בכר, רובם בוגרי גלגולים קודמים של הפסטיבל. על כולם ועל כל אלה שהשמטתי אפשר לקרוא ברשימה המלאה באתר הפסטיבל. עוד הכריזו בפסטיבל על ששת התסריטים שמרכיבים השנה את פרוייקט ״קצר על הדרך״, גם שם אפשר למצוא את נעה גוסקוב לצד שמות מוכרים נוספים כמו אור סיני זוכת קאן, והזוג גל מוג׳ה ורונה סגל (תסריטאית ״שש פעמים״). חידוש השנה: השקת פלטפורמה אינטרנטית להפצה סרטים קצרים.

מועדון האימה – המפגש השבועי של אור סיגולי וחבריו שוחרי הקולנוע המפחיד והמבהיל, הופך לפודקאסט. את המועדון חשף אור בפוסט מיוחד של אימת החודש, וכעת אפשר יהיה להצטרף אליו לפחות באופן וירטואלי. אפשר להאזין לשני הפרקים הראשונים שכבר עלו לאוויר, על ״תברח״ ועל שלושה מסרטיו של ג׳ון קרפנטר, כאשר את הראשון אור מנחה ובשני משתתפת חברת סריטה לירון סיני. אפשר גם להתעדכן ולחבב בפייסבוק, ולנו בסריטה לא נותר אלא לפרגן לעוד תוכן אינטליגנטי וסינפילי בתקווה שיסחוף המון מאזינים ומאזינות.

פסטיבל אוטופיה – ותודו שגם אתם ואתן מלאי געגוע אליו כמונו, חובר אל יוזמה של המשורר והעתידן עודד כרמלי ויחד הם מציגים את ״מכונת זמן מקולקלת״, סדרת מפגשי היסטוריה חלופית ביפו העתיקה. פנו את ימי חמישי שלכם ושלכן, כי המפגשים ייערכו בכל יום ה׳ מה-11 במאי ועד ה-1 ביוני, בשעה 20:30 במרכז המבקרים של יפו העתיקה. ב-11.5 ידבר המשורר והסופר שמעון אדף על "האיש במצודה הרמה", ב-18.5 הסופרת והמבקרת אריאנה מלמד תדון ב"הקנוניה נגד אמריקה", ב-25.5 ישוחח העורך והמתרגם פרופ' משה רון על "איגוד השוטרים היידים", וב-1.6 תסקור העורכת נועה מנהיים את ההיסטוריה של ההיסטוריה החלופית בישראל. פרטים והרשמה באתר מרכז המבקרים, שנקרא ״תמונות יפואיות״ למקרה שחסר לכם או לכן הקשר קולנועי. מה גם שחלק מהספרים הנידונים הפכו לסרטים וסדרות, כך שהדיונים ודאי יגלשו לשם. "איגוד השוטרים היידים" של מייקל שייבון, לדוגמה, מאיים להיות הפרוייקט הבא של האחים כהן בערך מאז שהספר הודפס (ואין מתאימים מהם לעבד ולביים אותו). ולמי שבכל זאת מפקפק או מפקפקת בקשר בין ספרות מדע-בדיוני וקולנוע, קפצו לאייטם הבא.

בלייד ראנר 2049 – הלא הוא ההמשכון לאגדת הסייברפאנק של רידלי סקוט, הפך מבחינתי מלא-נחוץ ודי מפוקפק למשהו שאני חייב לראות עכשיו ומיד, במחי טריילר אחד. הטיזר ממש לא שיכנע אותי, אבל עכשיו אני לא רק מאמין אלא פשוט מפקיד את גורלי בידי הבימוי של דני וילנב (״המפגש״, ״אסירים״) והצילום של רוג׳ר דיקנס (אין צורך להציג, כולי תקווה). עזבו רגע את הניחושים הקלים לאן תלך העלילה, את הפרצוף הבודד שמציג ריאן גוסלינג או את ההבלחות מרימות הגבות של דייב בטיסטה ומקנזי דייויס בקדימון הזה. בואו נתרכז במה שחשוב – זה נראה מרהיב, שילוב של מחווה לעולם שכולנו מכירים ואוהבים מהסרט המקורי וממוחו של הסופר פיליפ קיי. דיק, יחד עם תחושה שזה ממש לא דומה לשכפולים הדלוחים של קלאסיקות אייטיז שמציפים את המסכים כבר לפחות עשור (אוקיי, זה עדיין דומה ל״מקס הזועם״). מומלץ לא למצמץ.

תגובות

  1. stav הגיב:

    יותר מלמקס הזועם, הטריילר של בלייד ראנר דווקא נראה לי כמו החידוש של גוסט אין דה של. המקור הרי חייב את קיומו לבלייד ראנר.

    1. אורון שמיר הגיב:

      אני אגיד משהו די נוראי – הלוואי. הלוואי ש״גוסט״ החדש יהיה רף של רעננות ויזואלית לשאר הסרטים שיגיעו לקיץ, במקום החום-אפור או העכירות הכללית (שהמציאו ב״אוונג׳רס״ והגיעה לשיא ב״אמונת המתנקש״) ובטח שבמקום הכתום-כחול שכבר יצא מכל החורים. כתבתי ״מד מקס״ רק בגלל הסיקוונס הכתמתם וספציפית השוט של גיבורנו ומכוניתו שהפך לתמונה הדוממת של הטריילר לפני שמקליקים פליי.

      אבל האמת היא שזה פשוט נראה ״בלייד ראנר״. הראשון, כלומר. ימד״ב עזרו לי לחדד עד כמה בווידאו הבא:

  2. מולכו הגיב:

    Gigi Gorgeous הוא לא הסרט הראשון בהפקת יוטיוב.

    1. אורון שמיר הגיב:

      הפוסטרים ברכבת התחתית עבדו עליי כנראה, אני קורא עכשיו שהוא גם לא הראשון בהפצתם.
      תודה על התיקון!

השאר תגובה