• הזוכים, הזוכות וסיכום התחרות הישראלית בירושלים
  • סרטים חדשים: ״אימוג׳י הסרט״. כן, באמת
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 34
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 33
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שביעי ומסכם
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שישי ולפני אחרון
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח חמישי
  • ולריאן ועיר אלף הכוכבים
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח רביעי
  • ״דנקרק״, סקירה
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח שלישי של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 32
  • פסטיבל ירושלים 2017 - דיווח שני של עופר
  • כוכב הקופים: המלחמה
  • פסטיבל ירושלים 2017: דיווח ראשון של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 31
  • סקירת המארז השני של ״פרוייקט הקולנוע העולמי״
  • ״להציל את נטע״, סקירה
  • ספיידרמן: השיבה הביתה
  • ״אוקג׳ה״, סקירה

סרטים חדשים: ״האיש שנולד מחדש״, ״ספוטלייט״, ״45 שנים״, ״סבא בהפרעה״, ״שחק אותה שוטר״, ״אייכמן שואו״

20 בינואר 2016 מאת אורון שמיר

בזמן שחודש ינואר רק מוריד טמפרטורות, יבול הסרטים שהוא מביא איתו רק הולך ונעשה לוהט יותר. שלושה מבין ששת הסרטים החדשים בבתי הקולנוע לשבוע זה הם בין המועמדים לאוסקר, כולל שני הפייבוריטים. החצי השני כאילו הגיע כדי לאזן, והזכיר לנו שסוף ינואר מביא עימו גם קומדיות מצד אחד, וסרטים לקראת יום השואה הבינלאומי מן העבר השני.

״האיש שנולד מחדש״ (The Revenant) הוא הסרט המדובר של הסופש, עם כל הכבוד לשאר. תריסר מועמדויות לפרס האוסקר, ושיתוף פעולה נוסף בין הצמד המקסיקני שהשמיד את המתחרים באוסקרים הקודמים – הבמאי אלחנדרו גונזאלס איניאריטו, והצלם עמנואל לובצקי. אחרי ״בירדמן״ שהתרחש כמעט כולו בחלל סגור אחד, השניים מאתגרים את עצמם ברצף מרהיב של צילומי חוץ, מסע הישרדות בשלג האמריקאי של 1820. ליאונרדו דיקפריו מגלם מורה דרך במשלחת של סוחרי פרוות, שיוצא לצוד מזון ונתקל בדובה אימתנית המגוננת על גוריה. מפקד המשלחת (דונל גליסון) מורה לתפור אותו היטב לאחר ההתקפה שכמעט והרגה אותו, בעוד נשמעים להשאירו מאחור, בעיקר קולו של טום הארדי בתפקיד פיצג׳רלד הפטפטן והתחמן. אור כבר הספיק להתפעל מספיק בכדי להרים כתבה מקדימה עם המלצות צפייה לפני/אחרי הסרט, וימשיך לסקירה. גם אני התפעלתי עמוקות, אם כי באופן מסוייג יותר לגבי העומק של הסרט עצמו, ועל כך אפשר לקרוא בביקורת שלי בעכבר העיר.

״ספוטלייט״ (Spotlight) כנראה לא תורגם ל״זרקור״ משום שכותרת הסרט מתייחסת לצוות עיתונאים חוקרים המכונים ספוטלייט, ותפקידים לספק מדי שנה את תחקיר העומק הגדול והמקיף של עיתון הבוסטון גלוב. עורך ראשי חדש שמגיע לעיתון (ליאב שרייבר) פוקד על מנהיג הצוות (מייקל קיטון) לרדת מהפרוייקט הנוכחי שלהם על שחיתות משטרתית ולחקור מקרה של כומר פדופיל. הצוות (שמונה גם את רייצ׳ל מקאדמס, מארק רפאלו ובריאן דארסי ג׳יימס) מגלה כי ייתכן ויותר מכומר אחד מעורב בהתעללות בילדים, ועולה לא רק על מספר גדול של אנשי דת חשודים בדרגות הולכות ומאמירות, אלא גם על שיטתיות, דפוסי פעולה, ומערכת שלמה של טיוחים שחולשת לא רק על העיר בוסטון. הבמאי הוא טום מקארתי (״אנשי התחנה״, ״Win Win״), שגם כתב יחד עם ג׳וש סינגר (״הרשות החמישית״), בהשראת אירועים אמיתיים מ-2001. גם עליו כתבתי לעכבר, וגם הוא יסוקר אצלנו בסריטה כמובן.

״45 שנים״ (45Years) מתרחש בימים שלפני חגיגות 45 השנים לנישואיהם של הזוג מרסר (שרלוט רמפלינג וטום קורטני, שניהם מדהימים אבל רק היא מועמדת לאוסקר). בעוד קייט מוטרדת מן החגיגות, ג׳ף מקבל מכתב שהופך אותו למוטרד בנושא אחר לגמרי, הקשור לעברו הרחוק, אפילו לפני הזוגיות עם קייט. אני לא מוכן לגלות שום דבר נוסף על הסרט הקטן-אבל-עצום של אנדרו האייסוף שבוע״), אותו עיבד למסך מסיפור קצר של דייויד קונסטנטין. כל שצריך לדעת הוא שהסרט בריטי מלהכיל, מתמקד בשני קשישים מתוקים ומורכבים, וידרוש את כל תשומת הלב שלכם ושלכן בתמורה לחוויה מדהימה באמת. ניסיתי לכתוב גם עליו לעכבר העיר, אבל יש לי הרגשה שעופר יעשה עבודה טובה ממני בתיאור הקסם שלו.

״סבא בהפרעה״ (Dirty Grandpa) מתחיל את החצי השני של הפוסט, הכולל סרטים שאינם מועמדים לאוסקר ובעלי שמות שגורמים לי להרגיש לא בנוח. הסבא הוא רוברט דה נירו, וההפרעה שלו היא הרצון לסוע עם הנכד (זאק אפרון) ל״ספירנג ברייק״ האמריקאי המסורתי, זה שכולל המון אלכוהול ובגדי ים באיזה חוף. היעד שלהם הוא פלורידה, והמכשול העלילתי בדרכם להוללות בין-דורית משותפת היא העובדה שהנכד עומד להינשא ממש בקרוב, בעוד סבו הסוטה מנסה לדרדר אותו. גם זואי דויטש ואוברי פלאזה בקאסט, בסרטו של דן מייזר (״שנה גג״), שכתב ג׳ון פיליפס (תסריט ביכורים).

״שחק אותה שוטר״ (Ride Along 2) מסתיר בכותרתו העברית את העובדה שהסרט הראשון בסדרה לא הגיע אלינו לאקרנים. מה שהשם העברי כן חושף, הוא שמדובר בסרט בכיכובו של קווין הארט. העלילה, ותעצרו אותי אם זה נשמע כמו הסרט הקודם שתיקצרתי, מתרחשת ביום חתונתו של הגיבור שנאלץ לבצע נסיעה לא מתוכננת עם קרוב-משפחה מטורלל. אל הארט מצטרפים אייס קיוב, אוליביה מאן וקן ג׳יונג, והבמאי הוא טים סטורי (שביים את הסרט הקודם ואת גרסת שנות ה-2000 של ״ארבעת המופלאים״). גם התסריטאים שכתבו את הקודם חזרו לכסאותיהם – פיל האי ומאט מנפרדי.

״אייכמן שואו״ (The Eichmann Show), אל תזמזמו את שיר הפתיחה של ״החבובות״ כל מהר, משום שלא מדובר במחזמר חדש שיתחרה ב״האביב של היטלר״, אלא בדרמה בריטית על צוות הטלוויזיה המבקש לתעד את משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. כידוע, לא מעט קשיים הוערמו בפתחם של אלה שביקשו לשדר לראווה את המשפט המתוקשר, והסרט מתמקד במפיק (מרטין פרימן) והבמאי (אנטוני לפלייה) שהתגברו על הקשיים הללו. לא מצאתי בקרידטים מי מגלם את דוד בן גוריון, אבל אד בירץ׳ מגלם את אמיל ״מילק״ קנבל האגדי. תסריטאי הטלוויזיה סיימון בלוק אחראי לתסריט, והבמאי הוא פול אנדרו וויליאמס. עדכון: הסרט נדחה למועד לא ידוע, אם כי ייתכן שהוא עדיין מופיע בלוח ההקרנות של סינמטק זה או אחר.

פלוס – קולות קוראים ו״הקול בראש – גרסת מחוץ לראש״

וואלה! VOD – פלטפורמת הסרטים של אתר וואלה, משקיעה כעת בתוכן מקורי. ליתר דיוק, בסדרות רשת, במיזם של האתר ובהנהלת יונה ויזנטל. אם יש לכם או לכן רעיון לסדרת רשת בת עשרה פרקים של 5-7 דקות כל אחד, בדקו את התנאים להגשה ונסו להפוך ל״משיח״ הבא. פרוייקטים שיצולמו בירושלים יוכלו לזכות באקסטרה תמיכה מצד המיזם לקולנוע וטלוויזיה בירושלים. מרגש בעיניי ששני הגופים הגדולים האלה מזהים את המגמה שצמחה כעשב בר בשוליים שלהם, ואני מקווה שהם רק ישקו ויטפחו במקום לתלוש אותו ולהעבירו למרכז. יש לכם ולכן עד ה-30 באפריל להגיש, או להמציא מאפס סדרת רשת ואז להגיש.

פסטיבל סרטי הסטודנטים – מזמין אתכם ואתכן להגיש סרטים קצרים, סטודנטיאליים ועצמאיים, לכל אחת מן המסגרות. ההגשה מקוונת ונראית נוחה ומזמינה, נא לא להתמהמה ולהגיש הכל עד ה-15 בפברואר, פחות מחודש מהיום. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל המון בהצלחה לצוות החדש של הפסטיבל, שנחשף במלואו בעמוד הפייסבוק, שכן כידוע, אפילו המנהלות/מנהלים מתחלפים כל שנתיים בפסטיבל הזה. עטרה פריש וניב פוקס הם שנכנסו לכסאות הניהול, ולהם מגיעים איחולי הצלחה מיוחדים משלהם, הנעליים של מנהלי ומנהלות הפסטיבל הרי רק הולכות וגדלות.

״הקול בראש״ – מסרטי השנה שעברה שלנו, עבר גיזום לא-רשמי המאגד יחדיו את כל הסצנות שמתרחשות מחוץ לראש של ריילי, גיבורת הסרט. אין כאן את כל הרגשות האהובים והחברים הדמיוניים המדמיעים, אלא רק את הדמויות האנושיות. שלא במפתיע, התוצאה היא סרט התבגרות מקסים ומרגש, על אף הג׳אמפ-קאטים, המלווה ילדה בשם ריילי מילדות מאושרת לנקודה הקריטית והטראומטית של מעבר דירה עם הוריה למקום חדש. לגמרי שווה רבע שעה לעניות דעתי, ואפילו מפריך את הטענות שכל מה שהיה טוב בסרט המקורי הוא הגימיק שלו (ותודה לבועז ארמוני ששיתף בפרופיל הפייסבוק שלו, דרכו הגעתי)

תגובות

  1. levorlov הגיב:

    מכל היבול השבועי, "45 שנים" הוא החביב עלי ביותר. סרט מצוין, וכנראה הראשון לשנת 2016 שאנחנו מסכימים לגביו.

השאר תגובה