• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: "אקסודוס: אלים ומלכים", "מר טרנר", "אלסה ופרד", "הפינגווינים ממדגסקר", "מועדון ווינקס 3: במעמקי הים הקסום"

10 בדצמבר 2014 מאת אורון שמיר

חמישה סרטים חדשים עולים מחר בבתי הקולנוע (כן, אני ממשיך עם הקטע של פרסום הפוסט הזה בימי רביעי בערב), שניים מהם מבשרים את בואו המתקרב של חג החנוכה. מצד שני, יש ביניהם גם כזה שכנראה התבלבל בתאריך היציאה משום שכאילו נתפר למידותיו של חג הפסח. עוד קצת חנוכה – בפינת הפלוס השבועית, שבזכות העיצוב החדש לא מגיעה אחרי הקפיצה אלא כחלק אורגני מהפוסט כולו. אבל נתחיל עם יציאת מצריים, לא לפני שאספר שהוכרזו לפני שעה קלה המועמדים והמועמדות לפרסי גילדת השחקנים (חזאי אוסקר לא רעים, בעיקר משום שאלה אותם מצביעים כמו באוסקרים).

"אקסודוס: אלים ומלכים" (Exodus: Gods and Kings), כך נקרא בעברית צחה סרטו החדש של רידלי סקוט על-פי ספר אקסודוס (הספר השני בתנ"ך, זה שאין לו שם בעברית כידוע לכולנו). כריסטיאן בייל מגלם את משה רבנו, ג'ואל אדג'רטון הוא רעמסס הפרעוני. וכדי שלא תגידו שכולם אמריקאים לבנבנים בקאסט, גם היאם עבאס פה, לצד בן קינגסלי, ג'ון טורטורו ואהרון פול (לא בתפקיד אהרון, אגב). למי שתמיד נרדם או נרדמת בחלק של ההגדה בליל הסדר – זהו סיפורו של אדם שהעז להתמרד כנגד אימפריה עתיקה ולשחרר מכבלו עם שלם של עבדים תוך שהוא הופך למנהיגם הרוחני. רידלי סקוט ביים, והקרדיטים לתסריט הם חתיכת כפירה בדת. אני ממש חייב לראות את זה ולא אכפת לי ללכת ארבעים דקות במדבר החולות של ראשון לציון כדי שזה יקרה באיימקס ובתלת מימד. אשוב לדווח איך היה בעכבר העיר, אור יעשה את אותו הדבר כאן אצלנו בבלוג.

"מר טרנר" (Mr. Turner) מתחקה אף הוא אחר דמות היסטורית שאוהבת להטביע דברים – הצייר הבריטי ג'יי.אם.דאבליו טרנר, חובב הספינות הטרופות, שפעל מראשית ועד אמצע המאה ה-19. טימות'י ספול, שחקן משנה ברוב המקרים, מקבל כאן את התפקיד הראשי מהבמאי שמרבה לעבוד איתו, מייק לי. הסרט מתמקד בחלק המסיים של חייו ויצירתו, ומלבד ציוריו פורצי הדרך ואישיותו האקסצנטרית אמור לעסוק גם בדחפיו המיניים חסרי הגבולות. גם הפעם אדווח לעכבר, ולסריטה יכתוב עופר.

"אלסה ופרד" (Elsa & Fred), שום קשר ל"לשבור את הקרח", הוא סרטו החדש של מייקל רדפורד. כן, אותו אחד מ"הדוור" ו"הסוחר מוונציה". בניגוד לבני דורו (רידלי, הכוונה אליך) רדפורד צועד עם הגיל ובחר לעסוק בנושאים הקרובים כנראה לליבו. לשם כך הוא גייס את שירלי מקליין וכריסטופר פלאמר, המגלמים את הדמויות מכותרת הסרט,  כזוג החווה אהבה שנייה בגיל מבוגר ואף מחליט להגשים חלום ישן ולשחזר את סצנת המזרקה המפורסמת מ"לה דולצ'ה ויטה" של פליני. עוד בקאסט: מרשה גיי הארדן, סקוט בקיולה, כריס נות' וג'ורג' סיגל. אנה פביניאנו כתבה במשותף עם הבמאי כהרגלה בקודש.

"הפינגווינים ממדגסקר"  (The Penguins of Madagascar), התרומה של חטיבת האנימציה של אולפני דרימוורקס לחג החנוכה, הוא למעשה ספין-אוף לדמויות הפינגווינים מסדרת סרטי "מדגסקר" (בקרוב אפילו המיניונים מ"גנוב על הירח" יפציעו עם סרט משלהם, ושמעתי גם שהקרחונים מ"עידן הקרח" בעניין). כידוע, הפינגווינים שהם למעשה סוכנים חשאיים קיבלו סדרה משלהם ועכשיו הגיע תורו של הסרט, בו הם חוברים לארגון בשם "הרוח הצפונית" כדי לעצור נבל בעל תוכנית זדונית. וגם כדי להעביר את הזמן עד הפרק הרביעי של "מדגסקר". כיוון שאת ארבעת הפינגווינים הראשיים מדבבים אנשים מוכשרים אך שאינם סלבס, תרמו את קולם גם ג'ון מלקוביץ', קן ג'ונג, פיטר סטורמארה, בנדיקט קאמברבץ' (שהולך להיות מוזכר בפוסט זה בכל שבוע מעתה, אתריע מראש), וגם ורנר הרצוג בתפקיד במאי דוקומנטרי. מבריק, אין מה לומר.  ניתן לצרוך בכל מיני וריאציות של דיבוב ובשלל מימדים.

"מועדון ווינקס 3: במעמקי הים הקסום" (Winx Club: Il mistero degli abissi) גם הוא ממשיך סדרת סרטי הנפשה, המיועדת לדעתי לגילים רכים יותר מאשר צרכני הפינגווינים. העלילה, ואני יודע שזה חשוב לכן ולכם, מספרת על פיות הווינקס התת-ימיות שחוברות בשלישית להרפתקה. הפעם זה במטרה לעצור מספר כוחות אופל שהתאגדו יחדיו כדי למצוא איזו פנינת קסם מקרקעית האוקיינוס. לאחת הווינקסיות אפילו חוטפים את החבר. ועכשיו דמיינו בבקשה את כל זה באנימציה של משחק מחשב מאמצע שנות האלפיים בערך, שכן זה הלוק שבחר האולפן האיטלקי לסרטו של איניו סטראפי, מי שביים את כל סרטי המותג וסדרת הטלוויזיה גם. דיווחים מהורים במצוקה יתקבלו בברכה.

פלוס – מתכוננים לחנוכה

בעוד שבוע בדיוק יחול חג החנוכה, שבו יתרחשו השנה מספר דברים מעניינים אפילו יותר ממבול סרטי הילדים שהחל השבוע. על שניים מהם הייתי מעוניין להרחיב, אחד נוגע לפסטיבל קולנוע והאחר לסרט מסקרן במיוחד שמיועד להצטלם בתקופה זו. הסרט נקרא "היער שהיה", שמגיע בימים אלה לסיומו של קמפיין גיוס תקציב מוצלח למדי באתר הדסטארט. אפשר לקרוא שם את כל הפרטים ואפילו לראות תמונות או וידאו, אני רק אספר שתרמתי בלי לחשוב יותר מדי בזכות השמות המעורבים בפרויקט. בסרט ישחקו ירון מוטולה, מנשה נוי, לירון וייסמן, רותם קינן ורוני קידר, מלחינה אותו רות דולורס וייס ומביים גיא רז, המוכר כיום כצלם של סרטים כמו "כלבת", "חיותה וברל" ו"סופעולם", אבל בעת לימודיו בחוג לקולנוע היה חלק מצמד במאים שהצלע השניה שלו הייתה נבות פפושדו. בקיצור, חבורה מוכשרת ביותר התקבצה מאחורי הקלעים של הסרט הזה כך שאני מאמין שהוא יהיה לכל הפחות מעניין ועשוי לעילא. לקמפיין נותרו ימים בודדים כך שזו הזדמנות אחרונה בהחלט לתרום, בהתאם ליכולת והרצון. וכמו תמיד בפרויקטים מסוג זה, כגובה התרומה כך גובה התשורה. כלומר, אפשר להגיד שאתם קונים עותק של הסרט עוד לפני שצולם, או זוכים להשתתף בקרדיטים, ולא רק תורמים ליצירה ישראלית חדשה.

אירוע קולנועי מסוג אחר שיתחולל בחג החנוכה הוא פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים, שמרגיש השנה כמו מהדורת החורף של פסטיבל הקולנוע הירושלמי המתחדש. הצוות המקצועי החתום על האירוע, בראשות נעה רגב, מנהלת הסינמטק, הוא זה שאחראי גם הפעם, כך שזו כנראה הסיבה שההיצע השנתי נראה מפתה מתמיד, עם סרט פתיחה חזק ואורחת-על מחו"ל. הסרט הוא "פניקס" (Phoenix), החדש של כריסטיאן פצולד הגרמני ("ברברה", "ילה"), והאורחת היא הקומיקאית האמריקאית-יהודיה שרה סילברמן, שתגיע ארצה עם סרט-סטנדאפ בכיכובה, שמו "כולנו ניסים" (We Are Miracles).  עוד היילייטס כוללים את "פליקס ומאירה" הקנדי עם הדס ירון, שהקורן גם בחיפה, סרט חדש של רענן אלכסנדרוביץ' ושמו "47 שנות תיעוד", סרט חדש של עמוס גיתאי בשם "צילי", והרבה מהשילוב הפופולרי והעדיין-לא-טבעי בעיניי של קולנוע וקולינריה. תוכניה מלאה נמצאת באתר הסינמטק, נשמח להמלצות ואזהרות מפי מי שכבר דגם או דגמה משהו.

ובפינת הפרגון לבלוג עמית – תומר קמרלינג ("בלייזר", "פנאי פלוס") אירח בבלוגו בעל השם הבלתי ניתן להגייה, החמישייה הקמרלינג, את הצלם נדב הקסלמן שנתן לו שיעור מאלף בתאורה על פי הסרט "לוויה בצהריים". למדתי, השכלתי והסתבכתי בהנאה צרופה, אז אני ממליץ גם לכן וגם לכם. אה, וגם זה קשור לחנוכה, הלא הוא חג האורים.

hayaar

תגובות

  1. שרה הגיב:

    מדוע היתה לי כל הסרט תחושה שכבר ראיתי את הסרט אלסה ופרד?

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.