• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

סרטים חדשים: "זעם", "חיית הלילה", "הטוב שבי", "באהבה רוזי" וגם ערב ג׳ים ג׳רמוש בסינמטק הרצליה בשיתוף סריטה

30 באוקטובר 2014 מאת אורון שמיר

ארבעה סרטים חדשים מצטרפים אל ההיצע הקיים בבתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון של חודש אוקטובר. חציים נשמע מעניין למדי, עד שרואים אותם, והחצי השני לא מצליח לרתק ברמת השם או התקציר אבל אולי צפייה דווקא תוכיח אחרת. בפינת הפלוס הפעם – עדכון על אירוע סריטה הבא (טוב, חסל מסתורין, כבר גיליתי מהו בכותרת הפוסט).

"זעם" (Fury), או "בראד פיט בטנק" כפי שהוא ודאי ייקרא בארץ, הוא סרטו החדש של דייויד אייר ("סוף המשמרת", "חבלה"). אייר כתב וביים סרט המתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה, עת כוחות אמריקאיים נעים בגרמניה הנאצית אל עבר ברלין. צוות טנק טיפוסי לכאורה אך למעשה בעל יכולות הישרדות מרשימות עומד במרכז העלילה, כשטירון מבוהל (לוגן לרמן) עושה היכרות עם מפקד הטנק (פיט) וצוותו (שעיה להבף, ג'ון ברנתאל, מייקל פניה). כתבתי על הסרט לעכבר העיר, ועופר יעשה זאת כאן אצלנו. בשתי מילים – "זעם" הוא בהחלט שם מתאים גם לתחושה אותה הרגשתי בסוף הסרט.

"חיית הלילה" (Nightcrawler) הוא פרויקט של משפחת גילרוי (שחתומה במשותף על "זהות גנובה"). חלוקת התפקידים: הבמאי-תסריטאי הוא דן גילרוי, אחיו התאום ג'ון ערך את הסרט, ואחיהם הבכור טוני הפיק. רנה רוסו, אשתו של דן, מככבת בתפקיד הנשי הראשי כמפיקה של מהדורת חדשות בוקר. את הדמות המרכזית מגלם ג'ייק ג'ילנהול (אין קשר משפחתי לגילרואים), המככב כסוציופת הנחוש לבנות לעצמו שם בעולם צילום העיתונות הלילי של לוס אנג'לס ולהתפרנס מהשגת קטעי וידאו של זוועות ותאונות כדי למכור אותם למהדורות הבוקר. גם על הסרט הזה כתבתי לעכבר, סקירה תגיע מכיוונו של אור.

"הטוב שבי" (Best of Me) מפגיש שני אהובים מימי התיכון בבגרותם, בזמן ששניהם מבקרים בעיר הולדתם. האם יש סיכוי מחודש לאהבה? כדי לרמוז על אופי התשובה, אגלה כי הסרט מבוסס על ספר של ניקולס ספארקס, מחבר "היומן" ו"סיפור אהבה בלתי נשכח". את הספר עיבדו לתסריט וויל פטרס (שכל הפוסטרים לסרטים שכתב נראים כמו אלה של הסרט הנוכחי, אז זה בטח מבשר טובות) וג'יי מילס גודלו, בעל הרזומה המפואר אפילו פחות. הבמאי הוא מייקל הופמן ("מועדון הקיסר") ובתפקידים הראשיים נמצאים מישל מונאהן וג'יימס מרסדן, אז ויזואלית הסרט לא יכול לשעמם (למעלה יש תמונה להמחשה).

"באהבה רוזי" (Love, Rosie) נשמע כמו תמונת מראה מושלמת לסרט שלעיל – שני חברים-הכי-טובים מילדות מגיעים לגיל התיכון ובוחנים את אופציית הזוגיות וההתאהבות. האם יכול להיות שהם מתאימים ביותר ממובן אחד? שוב אשאיר את כולם במתח, ואספר כי גם הסרט הנ"ל מבוסס על ספר, מאת סופרת שזכתה אף היא לעיבודים קודמים ליצירותיה – ססיליה אהרן, מחברת "נ.ב. אני אוהב אותך". ג'ולייט טאוהידי ("נערות לוח השנה") חתומה על האדפטציה, וכריסטיאן דיטר ("צרפתית למתחילים") על הבימוי. זוג היונים במקרה הזה הם לילי קולינס וסאם קלפין, אז גם כאן יהיה יפה לעין לכל הפחות.

פלוס – אירוע סריטה הרצליאני בשבוע הבא

הסינמטקים עורכים החודש מחווה מקיפה לג׳ים ג׳רמוש, הבמאי האמריקאי העצמאי והייחודי שהיה היפסטר הרבה לפני שזה היה מגניב. בגדול זה אומר שתוכלו לראות את כל סרטי הבמאי על המסך הגדול במשכן זה או אחר, ויותר ספציפית זה אומר שעופר ואני נצפין אל סינמטק הרצליה ביום שלישי ה-4.11, שם ניקח חלק ב״חגיגת ג׳ים ג׳רמוש״ כפי שנוסח בתוכניית הסינמטק.

בתוכנית:
19:00 – הקרנת ״חופשה תמידית״ (Permanent Vacation) סרט הביכורים המהפנט של הבמאי.
20:30 – שיחה של עופר ושלי עם ניר נאמן, מנהל התוכניה של הסינמטק ויוזם האירוע, על הקולנוע של ג׳רמוש תוך ניסיון להשלים עבור הקהל לפחות חלק מיצירותיו הקודמות, או לעורר סקרנות לגביהן.
21:00 – הקרנת ״רק האוהבים שורדים״ (Only Lovers Left Alive), סרטו האחרון לעת עתה של היוצר, שבחרתי בו כאחד הסרטים הכי טובים שלא הופצו בשנה שעברה. עם טילדה סווינטון וטום הידלסטון.

בקיצור ולעניין, יהיה זה מסע קולנועי ואינטלקטואלי (אני מקווה) דרך קריירה שלמה ומרתקת אחת, בערב אחד. המחיר של כל הטוב הזה – 22 ש״ח, לשני הסרטים והשיחה יחד. למנויים ומנויות זה על חשבון המינוי, כמובן. תבואו למה שתבואו ומצידי שבו בפאב הסמוך לאולם אם אחת מהמשבצות היא פחות הטעם שלכם ושלכן. כרטיסים אפשר לקנות דרך אתר הסינמטק. בואו להתוודע אל יוצר מיוחד במינו או להתענג עליו יחד איתנו במידה וכבר הכרתם או הכרתן את העולם הקולנועי הסהרורי של ג׳ים ג׳רמוש.

רק האוהבים שורדים

רק האוהבים שורדים

תגובות

  1. עידו הגיב:

    זה מושלם.

  2. אילנה כרמל הגיב:

    הסרט באהבה רוזי היה צריך להקרא לרוזי באהבה – מי אשר יצפה בסרט זה יבין את הערתי. מלבד זאת הסרט מאוד יפה ויזואלית עם נופים מהממים ומקומות נדירים של אמריקה ואנגליה בעיקר. המוטו של הסרט "כל עוד יש תקווה ומטרה היא תושג גם אם באיחור". סרט נאיבי תמים ומרתק אפילו. השחקנים ממש נעימים לעין וללב. וכולם מתבגרים עם הזמן עד לסוף המהנה.
    יש קטע קצרצר שנהג משאית פוגש ג'ינג'ית חמודה אותה הוא צריך להסיע, לארוע משפחתי כלשהו,ובמבט ראשון שואל אותה את תתחתני איתי והיא עונה לו שכן, וכך באמת קורה.
    יהיה כיף לצפות שוכחים מכל הצרות בעת הצפיה. וזאת אחת מהמטרות של הליכה לסרט נכון?

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.