• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פרסי הביקורת הישראלית 2013: הזוכים והזוכות

8 בדצמבר 2013 מאת פבלו אוטין

קודם כל צריך להתחיל את הטקסט בגילוי נאות, שכן אני הולך לכתוב על מוסד שאני לא רק חבר בו אלא גם עומד כיום בראשו: פורום מבקרי הקולנוע בישראל. זהו גוף חדש, שהוקם במאי השנה ומאגד תחת קורת גג אחת קבוצה גדולה של מבקרות ומבקרי קולנוע מאמצעי תקשורת שונים בארץ. הכל במטרה לקדם את השיח ואת תרבות הקולנוע בישראל, לקדם קולנוע ישראלי בארץ ובחו"ל (בין היתר באמצעות קשר עם ארגוני מבקרים אחרים בעולם) וכמו כן לקדם גם את מעמדו ודימויו של מקצוע המבקר. זה ממש לא מובן מאליו שמבקרים מתארגנים ועושים דברים בצוותא. מבקרי הקולנוע נתפסים לרוב כאנשים שמעדיפים להתבודד, לשבת מול המקלדת ומסך המחשב שלהם עם המחשבות שלהם. הם מעדיפים לקרוא מאמרים או ספרים, לראות סרטים ובאופן כללי להימנע מאינטראקציות אנושיות רבות של פנים אל פנים. אפשר להגיד שלרוב, מבקר הקולנוע נתפס כאדם "פסיבי" יותר, שנהנה מהפינה שלו והנוחות שלו ומעדיף לא לצאת ממנה, אולי מתוך תחושה שכל דבר אחר יוביל למעשה לאכזבה. יתכן שזו הסיבה שלאורך שנים רבות לא היה בארץ תא מבקרים פעיל ותוסס. אנשים פשוט העדיפו להישאר בבית.

לכן ההכרזה על פרסי הביקורת כה מרגשת אותי. כי זה נראה פשוט ואפילו מובן מאליו, אבל זה ממש לא. מאז שהוקם הפורום הצלחנו להיפגש כמעט כל חודש ולקדם פרויקטים, לנהל דיונים ואפילו לחלום על עתיד משותף. ממשנו גם מספר דברים: הענקנו פרס בפסטיבל סרטי הסטודנטים וארגנו ליל הקרנה מאוד מוצלח של הזוכים בסינמטק תל-אביב, קיימנו אירוע מרגש בפסטיבל ירושלים וכמובן כתבנו תקנון, המצאנו לוגו (בעזרת תמר טסלר) ויש עוד פרויקטים מבטיחים בדרך. הרבה בשביל חצי שנה של "הרצה", והכול בכוח הלב והרצון לשפר, לתרום ולקיים דיאלוג מסוג אחר עם התעשייה שלנו בתור קבוצה.

וכעת הגיע רגע מרגש במיוחד, רגע בו אנחנו מסתכלים לאחור ובוחרים את הסרטים הטובים של השנה. לא כאינדיבידואלים, אלא כפורום. זה החל בתור חלום של יאיר רוה וזה הפך למציאות. כדי לבחור את הזוכים לא הצבענו מרחוק, אלא חבורה של מבקרים ומבקרות נפגשו וישבו ביחד בחדר כדי להתדיין ביניהם ולהצביע על הסרטים והיוצרים הבולטים של השנה. כן, פנים מול פנים. עם ויכוחים, מתח, התרגשות וחשיבה משותפת. ולמה זה חשוב? קודם כל כדי לפרגן, וגם כדי לשכנע את כל מי שרק ירצה לקרוא אותנו ללכת לקולנוע, לראות את הסרטים, לא רק כבידור, אלא גם כאמנות, כאמצעי לחשוב על החיים, על העולם, על החברה שלנו, על עצמנו ולהפיק משמעות וסיפוק. וגם כדי לחגוג את הקולנוע הטוב שראינו ושאולי גם קוראינו ראו. כדי לעודד יצירה וצפייה בסרטים, כי אחד הדברים הקסומים בעניין הזה שאנחנו מקדישים לו את חיינו ונקרא קולנוע, זה בדיוק זה – תחושת המלאות העצומה שמקבלים אל מול סרט מצוין.

ועכשיו, אלה הזוכים של פרסי פורום מבקרי הקולנוע בישראל לשנת 2013. בתחרות, רק סרטים שהופצו מסחרית בארץ מינואר ועד אמצע דצמבר 2013. והלוואי שהפרסים האלה יהפכו למסורת:

forum meeting

פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר: "מי מפחד מהזאב הרע"

פרס הבימוי: תיקו בין יובל אדלר ("בית לחם") לבין אהרון קשלס ונבות פפושדו ("מי מפחד מהזאב הרע")

פרס השחקן: היית'אם עומארי (שגילם את דמותו של "בדאווי" בסרט "בית לחם")

פרס השחקנית: סיון לוי (שגילמה את גילי, גיבורת "שש פעמים")

פרס התסריט: רונה סגל ("שש פעמים")

פרס ההישג האמנותי: ארי פולמן, יוני גודמן, דוד פולונסקי וצוותם על האנימציה ב"כנס העתידנים"

פרס התגלית: תום שובל, במאי ותסריטאי "הנוער"

פרס הסרט הזר הטוב ביותר: "כוח משיכה" של אלפונסו קוארון, בהפצת האחים וורנר.

זו הייתה שנה קולנועית נהדרת – שיהיו לנו רק כאלו.

pic_me_zeev_lio

תגובות

  1. ארנון הגיב:

    לבחור ב"מי מפחד מהזאב הרע" כסרט השנה, סרט גימיקי חביב וקלישאי, שמתאים לתחרות סרטי סטודנטים שראו קולנוע והם משתעשעים בלי יומרות יצירתיות או אינטלקטואליות מעניינות באמת- זאת תעודת עניות ל"פורום". בחירה פרובינציאלית, "אופנתית", בערך ברמת הצעירים הסוגדים לסרטי פולחן "קולים" בחצות בסינמטק תל אביב. נשמע קצת דקדנטי, עלוב אפילו. חבל. וגם עצוב.

  2. יאיר הגיב:

    למה כל כך מעט קטגוריות בעצם? צילום למשל, נתפס כקטגוריה טכנית ולכן לא נוכח?

  3. hamlet הגיב:

    הפוך, ארנון, הפוך
    תעודת כבוד למבקרים שבחרו בסרט ז'אנר מעולה
    הכל בסרט הזה עובד
    הזאב הרע שולט

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.