הקרנות סריטה הקרובות: פסטיבל אוטופיה, קולנוע לב וגם – ליל הביקורת בסינמטק ת"א

לפעמים אני קצת מרגיש שסריטה הפך מבלוג שמסתכל מהצד על אירועים וערבי קולנוע, לשותף פעיל יותר ביצורם ויצוגם. יש בזה משהו משונה, אני מודה ומבין את הביקורת, אבל בעיניי זה גם נחמד. ויש הרבה אירועים בזמן הקרוב שאני חש צורך לספר עליהם, אז החלטתי לרכז הכל בפוסט אחד. ואולי להזכיר ספציפית שוב, לפני כל ערב קולנועי בו הבלוג או פרטים ממנו לוקחים חלק. אני די בטוח שכל אחד ואחת יוכלו למצוא את עצמם ועצמן בלפחות אחד מן האירועים, בין אם בשתי הקרנות בפסטיבל אוטופיה המתקרב (כולל כרטיסים על חשבון הבית), או במפגש מספר 4 בסדרת "סרטים מחוץ לזרם" שלנו עם קולנוע לב. אבל קודם, קצת קידום עצמי חסר בושה לגבי הערב הזה ממש.

ליל הביקורת – מרתון קצרים מצטיינים מפסטיבל סרטי הסטודנטים

אז הערב, יום שני ה-9 בספטמבר בשעה 21:00, או ה-9.9 ב-9 אם תרצו, ייערך בסינמטק ת"א אירוע "ליל הביקורת". מדובר בהקרנה של חמישה סרטים קצרים אשר זכו בפרס הביקורת בפסטיבל סרטי הסטודנטים האחרון. זה המקום להזכיר שצוות השיפוט מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל אשר בחר את הסרטים כלל את יושבת הראש יעל שוב, את עידו רוזן וכן אותי. כך שאני יכול להמליץ על כל האסופה הזו בלב שלם ובלי ספק משוחד. למעשה, ממש חשוב לי שיראו אותם, עד כדי הנחיית הערב הזה, שיתחיל בהקרנת הסרטים ויסתיים בשיחה עם היוצרים והיוצרות. אורכם המשותף של הסרטים הוא 96 דקות, והם מגוונים מאוד גם אחד מהשני וגם יחסית לנוף הקולנוע המקומי. הנה רשימת הסרטים בתוספת נימוקי חבר השופטים ועוד כמה תוספות משלי:

"בבגה": ביה"ס סם שפיגל, גן דה לנגה – "סיפורה של אישה בודדה מעוצב כאגדה יפה על מכשפה מכוערת. עולם קולנועי מקורי, שלם ומגובש והופעה נפלאה של הבמאית בתפקיד הראשי. סרט נדיר באיכויותיו". זהו הסרט הזוכה של חברי הפורום, וכבר כתבנו עליו כאן בסריטה. שאר הסרטים שיוזכרו מעתה התכבדו בציונים לשבח והם מעולים לא פחות.
"בפה פעור ובאוזניים עצומות": מכללת ספיר, תום מדר ואם-לי נוי – "בשילוב לא שגרתי של סוגי אנימציה שונים, נוצר סרט עדין ומרגש, עצוב והומוריסטי, ובעל חזות ייחודית, על אמנות הקולנוע כנחמתם של הבודדים". גם בשבחיו של הסרט נכתב כאן בבלוג, אך תפילותיי למועמדות באופירים לא נענו.
"וזר לא יבין זאת": ביה"ס מעלה, דוד טאובר – "סרט שנון ונוגע ללב על תלמיד ישיבה המתמודד עם 'משבר' (במלעיל). חיבור מקורי ומגניב בין דפי הגמרא העתיקים ובין מחשבה ושפה קולנועית שוטפת ורעננה". סרט נוסף שהזכרתי כאן אצלנו בעבר, ואני חייב לציין שבצפיות נוספות התחדדו לי כמה חידודים שהחמצתי נוכח הקצביות של הסרט. ושאני עדיין מחפש מישהו שיישב איתי עליו כמו דף גמרא ויסביר בדיחות פנימיות שלא בטוח שהבנתי.
"ניושה": מכללת ספיר, לירן קפל ויעל דקל – "עדות מוקלטת של ניצולת שואה קמה לחיים באנימציה שובת לב, וזוכה לטיפול רב רבדים המציע נקודת מבט יוצאת דופן על זיכרון ילדות טראומתי". כנראה הסרט שהרומן שלי הוא הארוך ביותר, שכן נחשפתי אל מעלותיו כבר בפסטיבל קולנוע דרום של 2012.
"ממחר": ביה"ס מנשר, רבקה ויזנפלד – "הבמאית מצליחה להוביל את הקהל דרך החוויה האישית הלא נוחה של בחורה המנסה לבצע שינויים בחייה ונכנעת. הסצנות כתובות ומשוחקות באופן מדויק וקולע, המייצר דרמה והומור". הסרט היחיד ברשימה שקוראי וקוראות הבלוג טרם שמעו עליו מאיתנו. אז אומר שעבורי זו הייתה הפתעת פסטיבל הסטודנטים, סרט שהגיע במקבץ האחרון וכבש אותי באופן הלא רגיל בו בחרה היוצרת לספר סיפור. חלק ממה שחשוב באמת נותר מחוץ לפריים, ואת פערי המידע צריך להשלים הצופה בעצמו. מה שכן נראה בפריים כולל כמה מהדיאלוגים הכי מבריקים ומצחיקים בקול רם שפגשתי השנה, וגיבורה שקשה לא לרצות בטובתה, למרות שהיא לא תמיד בעד.

פסטיבל אוטופיה – דוני, גולדברג, ואייזנברג

בסוכות, כידוע, הבלוג מתפצל לכמה חלקים. מבלי לפרט על הלו"ז הפרטי של כל אחד, נאמר רק שאנחנו מבטיחים דיווחים הן מאוטופיה התל-אביבי, והן מפסטיבל חיפה. אז אתמול פירק אור את התוכניה החיפאית לגורמים, והיום הייתי רוצה להבליט שני אירועים בפסטיבל אוטופיה. כלומר, מלבד מרתון טרילוגיית "דם וגלידה" של אדגר רייט-סיימון פג-ניק פרוסט. מי האמיצים והאמיצות שיבלו איתי את יום השבת בצפייה ב"שון מהמתים", "שוטרים לוהטים" והתוספת החדשה "סוף העולם"? נגלה בשבת ה-21 בספטמבר. אבל זוהי רק יריית הפתיחה לפסטיבל שלם מלא בכל טוב, אשר יימשך לכל אורך חג הסוכות ושעליו כתבתי קצת עם פרסום התוכניה. כעת גם מותר לגלות שלקוראי וקוראות סריטה מגיעים כרטיסים חינם לאירועים הבאים:

"דוני דארקו", יום רביעי ה-25.9 בשעה 22:00 – סרט הפולחן הבין-מימדי של ריצ'ארד קלי, בהופעה נדירה על המסך הגדול. בפסטיבל הוא מוגדר כקלאסיקה מודרנית, ועם תפקיד נהדר של ג'ייק ג'ילנהול הצעיר ומעריצים שמדברים עליו מאז 2001 אפשר להסכים בקלות. לפני הסרט אדבר קצרות על מדוע לדעתי ריצ'ארד קלי הוא במאי שמייצר את הקולנוע של העתיד כבר עכשיו (אני מהמוזרים האלה שאהבו מאוד את "סיפורי סאות'לנד" ואפילו את "הקופסה", תארו לעצמכם). אבל העיקר הוא חווית הצפייה בסרט הזה באולם הקולנוע, שכן הסרט לא הופץ מסחרית כמעט בשום מקום והפך לקאלט רק בדי.וי.די. שבדיוק תפס אז תאוצה. כולי תקווה שיהיה מלא באוהדי ואוהדות הסרט. יש לנו 10 כרטיסים לחלק, בשיטת כל הקודם זוכה – עשרת הראשונים והראשונות שיגיעו לקופות הסינמטק בערב האירוע ויגידו שהגיעו דרכינו, ייכנסו חינם.

וכיוון שבפסטיבל אוטופיה עסקינן, יש עוד דרך אחת לא קונבנציונאלית להיכנס. חמשת הראשונים או הראשונות, שיגיעו מחופשים לפרנק, הארנב הפסיכוטי שמשוחח עם גיבור הסרט (צירפתי תמונה להמחשה), יזכו לא רק להיכנס חינם אלא גם להכניס שני חברים נוספים פנימה. זה אומר חמישה ארנבים ענקיים, ו-15 כרטיסים חינם. אני לא ממש יודע אם תרבות הגיקים בארץ מפותחת כמו שמאמינים בפסטיבל, אבל כבר ראיתי אנשים מגיעים מחופשים להקרנות בימי אוטופיה בעבר. אז אני ממש מעודד את התופעה. וחוץ מזה, לא הייתי רוצה להיות הארנב הענקי היחיד באירוע. פדיחות וכאלה.

"גולדברג ואייזברג", יום ראשון ה-29.9 בשעה 21:45 – ומסרט פולחן מוכח לסרט קאלט בפוטנציה, סרט שלפחות אני מוצא את עצמי מצטט מתוכו על בסיס שבועי. מדובר ביצירת הביכורים המרשימה של אורן כרמי, סרט שהיה אחד מחביבינו הראשיים בעונת האופירים הנוכחית, אך חברי האקדמיה חשבו אחרת כאשר לא כיבדו אותו במועמדויות. כעת יש גם לכן ולכם הזדמנות לבדוק על מה המהומה, בהקרנת טרום בכורה אוטופית אשר בסיומה אשוחח עם היוצר בין היתר על הצד האפל של החברה הישראלית כפי שהיא משתקפת בסרטו. הסרט עוקב אחר שני טיפוסים, האחד תל אביבי שוכן גן מאיר, והאחר פסיכופט שנטפל אליו ממניעים לא ברורים. במהלך הצפייה יתחלפו ביניהם מערכי הכוחות באופן שיהפוך את שני התיאורים הללו לרלוונטיים לשתי הדמויות. מדובר בעוד סרט קיצוני למדי מבית היוצר של הקולנוע המקומי מודל 2013, אשר לדעתי שווה צפייה בעיקר בזכות שני הכוכבים בתפקידים הראשיים, יצחק לאור ויהב גל, יחד עם בימוי השחקנים המדויק של כרמי וטון וחצי של הומור שחור. גם הפעם יש לנו 10 כרטיסים למקדימות והמקדימים שיגידו את מילת הקוד "סריטה" בקופות הסינמטק.

לדף האירוע בפייסבוק של הפסטיבל

סרטים מחוץ לזרם – הגרסה המלאה של "צל הימים"

אחרי מנוחה ארוכה, יש שיגידו ארוכה מדי, סדרת המפגשים של קולנוע לב בשיתוף עם סריטה חוזרת לעניינים. ניפגש, כרגיל, בשעה 11:00 של יום שישי בדינזגוף סנטר. התאריך הפעם הוא ה-4.10 והסרט הוא "צל הימים" של מישל גונדרי, אבל בגרסה המלאה שלו. היינו אמורים להציג את הסרט הזה כבר לפני חודש, אבל שינויים והזזות שנבעו מהחלטת הבמאי לקצר את סרטו עשו קצת בלאגן. אז כדי לסדר את העניינים – בימים אלה ניתן לצפות בבתי הקולנוע בגרסה המקוצרת, עליה עופר כתב את מחשבותיו, כאשר המלאה נגנזה. לדעתינו מדובר בסוג של עוול, ולבקשת הקהל שהתעניין לדעת מה הוחסר מן המקור אנחנו שמחים להקרין את כל 125 הדקות של "צל הימים", על פי חזונו המקורי של גונדרי הגאון. את היצור החביב שבתמונה, למשל, לא תמצאו בבתי הקולנוע כרגע. אבל אצלנו כן.

בתור מי שצפה בשתי הגרסאות, יהיה משוחד מצידי להמליץ על הארוכה יותר. לכן אמליץ על שתיהן, שכן מעניין להשוות ביניהן. מי שכבר ראה או ראתה את הקצר ורוצה עוד, יקבלו חוויה קצת אחרת. עבור מי שהסרט היה לו או לה גדוש מדי בגרסה המוקרנת זה עתה בקולנועים, אני חושב שהסרט המלא מרגיש דחוס פחות ולכן מאפשר מרווח נשימה גדול יותר בין הברקה אחת לשכנתה. בכל מקרה, אני מאמין שיהיה מעניין לדבר הן על גונדרי והן על ספרו של בוריס ויאן, עליו מבוסס הסרט, בדיון הקבוע שלנו לאחר ההקרנות, בהשתתפות הקהל. מה גם שיהיה זה תירוץ נהדר לספיישל מישל גונדרי כאן בבלוג. כאילו שאין מספיק נושאים לכתוב עליהם בתקופה זו. כרטיסים יהיה ניתן להזמין ממש בקרוב דרך האתר של קולנוע לב, כאשר מנויים ומנויות, שוב כרגיל, על חשבון המינוי.

מקווה שרשמתם ורשמתן הכל, כי על הגוגל קלנדר שמעתי שאין לסמוך בימים אלה, בהם השעה אינה אחידה. נתראה באולמות.