8 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
זה מוזר - הייתי מוכן להישבע שעד אתמול לוח ההקרנות העתידיות של כמה וכמה אתרים הודיע על הגעתו ארצה של הסרט "דוריאן גריי" ("Dorian Gray") בסוף השבוע הנוכחי. שזה מוזר בפני עצמו, כי הסרט כבר בן שנתיים. אבל לא חריג במיוחד. אם זאת, החל מהבוקר תאריך העלייה של הסרט התאדה. לא נורא. כמו בכדורגל, נתמקד במי שכן משחק היום ולא… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2011 מאת אור סיגולי
אז מה בעצם הולך לקרות פה עכשיו? לצורך ההקדמה נספר שאני הכי בעד סרטי אימה. בזמן שישנם כמה אחרים שלא מסוגלים להבין את הכיף והחשיבות של הז'אנר הפופולרי הזה, אני דוחף את זה כמו בורקסים. אולי זו ריאקציה לכך שהייתי ילד נורא פחדן, אולי בגלל שלא חיבקו אותי מספיק בילדותי. הסיבות לא באמת רלוונטיות. במהלך השנים פיתחתי סף עמידות מאוד… להמשך קריאה
6 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
אוקיי, מודה, פאדיחה שלי. קצת כמו כולם, גם אני רוצה להאמין בשקרים ההוליוודיים. להניח שעכוז חשוף של כוכב או כוכבת באמת שייכים להם ולא למחליפים. כי הרי חלקים מוצנעים של סלבריטאים שווים יותר. גם אני רציתי לחשוב ש-ורה פרמיגה באמת ענטזה עירומה בסצינה ההיא מתוך "תלוי באוויר". זהו חלק מיכולת של הקולנוע לשטות בנו ולו לרגע אחד. או עד שקוראים… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2011 מאת עופר ליברגל
הדירה, סרטו של ארנון גולדפינגר - אשר זכה בפרס הבימוי התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים, מציג החודש בסינמטקים ומתמודד על פרס אופיר לסרט הדוקומנטרי - מציג את אחד מן הסיפורים המדהימים, המטלטלים ומעוררי המחשבה שניתן לראות השנה בקולנוע מכל סוג שהוא. מסוג הסיפורים שכל סרט שהיה נעשה על-פיהם היה מרתק לצפייה. אבל סרטו של גולדפינגר הוא יותר מהצגה של סיפור… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
המספר שאתם רואים כאן למעלה הוא למעשה מספרו של הפוסט הנוכחי, ה-300* בבלוג שלנו, אשר צף באוקיינוס המידע מאז ספטמבר שעבר. את החגיגות, הסיכומים וההבטחות לעתיד וירטואלי טוב יותר, נשמור לסביבות התאריך עצמו - ה-21 לחודש. אבל בואו רק נגיד שאם חצי מכמות הדברים שנרקחים מאוחרי הקלעים בחודש-חודשיים האחרונים יצאו לפועל, אני אהיה מאושר. מקווה שגם אתן ואתם. עד אז,… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
האמת היא שאני בהחלט מודע לעובדה שהסרט הזה די מזכיר את "ניקיטה" או "לאון", לפעמים את האחד יותר מרעהו. שניהם סרטים מוקדמים של לוק בסון, החתום כתסריטאי/מפיק על האקשיונר החדש "קולומביאנה" ("Colombiana"), כך שהדמיון איננו מקרי. אבל יש שתי סיבות בגינן לא הזכרתי את נקודות ההשקה בסקירה שלפניכם. קודם כל, יתר המבקרים ודאי יעשו זאת בטקסטים שלהם. שנית, מי שעשה… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
שני סרטים חדשים בלבד מצטרפים אלינו בסוף השבוע הזה, שניהם מעולם הפשע ואחד מהם אפילו לא באמת חדש (אבל זה לא מפתיע אף אחד). לכן, אתייחס בהרחבה גם אל אירוע קולנועי יוצא דופן שעתיד להתרחש מחר בסינמטק התל-אביבי. אבל קודם העולים החדשים. ראשון הוא "ממלכת החיות" ("Animal Kingdom"), דרמת הפשע האוסטרלית אשר כבשה את אור סיגולי בפסטיבל חיפה האחרון והביאה… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2011 מאת אור סיגולי
היה מגניב בסבנטיז. כל הקטע הזה שאין איידס או תוכניות ריאליטי עבד מעולה עד שקופים מאפריקה וקופים מלוס אנג'לס החליטו להרוס את זה. אבל שנות השבעים השאירו לנו דבר אחד נפלא (חוץ מפרוגרסיב רוק) - אסופת סרטי אימה שעיצבו מחדש את הז'אנר ונשארו מצודה של עולם קולנועי הולך ונעלם, וגם אם חלקם התיישנו למדי, עדיין הצפייה בהם לוכדת איזשהו רגע… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2011 מאת אורון שמיר
כבר כמה עשורים שסרטים מצויירים השילו מעליהם את התווית "לילדים בלבד”. אבל רק לעיתים נדירות מגיע ייצור כמו "רנגו", סרט אנימציה שממש לא מומלץ לצפייה עבור זאטוטים רכים בשנים. לאו דווקא בגלל היותו קודר לרגעים, או ציני להחריד, אלא יותר מכיוון שתכניו והסימבוליזם שבו יעברו הישר מעל ראשי הטף. קצת כמו רכבות ההרים בפארקי השעשועים, היה נחמד לו היה מגיע… להמשך קריאה
29 באוגוסט 2011 מאת אורון שמיר
בדרך לא דרך, הודלף אל מערכת הבלוג נאום התודה אותו ישמח לשאת איש הסאונד ישראל דוד בטקס פרסי אופיר הקרוב. סתם, סתם. האמת היא שחשבנו (או אולי זה רק אני) שיהיה משעשע וחביב להכין עבורו אחד, היות וסיכוייו לזכייה גבוהים כרגע אפילו משל שלמה בראבא. למה? הביטו בקטגוריה: פס-קול: מיכאל גורביץ' – "אורחים לרגע" תולי חן, אלכס קלוד, ישראל דוד… להמשך קריאה
אז מה בעצם הולך לקרות פה עכשיו? לצורך ההקדמה נספר שאני הכי בעד סרטי אימה. בזמן שישנם כמה אחרים שלא מסוגלים להבין את הכיף והחשיבות של הז'אנר הפופולרי הזה, אני דוחף את זה כמו בורקסים. אולי זו ריאקציה לכך שהייתי ילד נורא פחדן, אולי בגלל שלא חיבקו אותי מספיק בילדותי. הסיבות לא באמת רלוונטיות. במהלך השנים פיתחתי סף עמידות מאוד… להמשך קריאה
אוקיי, מודה, פאדיחה שלי. קצת כמו כולם, גם אני רוצה להאמין בשקרים ההוליוודיים. להניח שעכוז חשוף של כוכב או כוכבת באמת שייכים להם ולא למחליפים. כי הרי חלקים מוצנעים של סלבריטאים שווים יותר. גם אני רציתי לחשוב ש-ורה פרמיגה באמת ענטזה עירומה בסצינה ההיא מתוך "תלוי באוויר". זהו חלק מיכולת של הקולנוע לשטות בנו ולו לרגע אחד. או עד שקוראים… להמשך קריאה
הדירה, סרטו של ארנון גולדפינגר - אשר זכה בפרס הבימוי התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים, מציג החודש בסינמטקים ומתמודד על פרס אופיר לסרט הדוקומנטרי - מציג את אחד מן הסיפורים המדהימים, המטלטלים ומעוררי המחשבה שניתן לראות השנה בקולנוע מכל סוג שהוא. מסוג הסיפורים שכל סרט שהיה נעשה על-פיהם היה מרתק לצפייה. אבל סרטו של גולדפינגר הוא יותר מהצגה של סיפור… להמשך קריאה
האמת היא שאני בהחלט מודע לעובדה שהסרט הזה די מזכיר את "ניקיטה" או "לאון", לפעמים את האחד יותר מרעהו. שניהם סרטים מוקדמים של לוק בסון, החתום כתסריטאי/מפיק על האקשיונר החדש "קולומביאנה" ("Colombiana"), כך שהדמיון איננו מקרי. אבל יש שתי סיבות בגינן לא הזכרתי את נקודות ההשקה בסקירה שלפניכם. קודם כל, יתר המבקרים ודאי יעשו זאת בטקסטים שלהם. שנית, מי שעשה… להמשך קריאה
היה מגניב בסבנטיז. כל הקטע הזה שאין איידס או תוכניות ריאליטי עבד מעולה עד שקופים מאפריקה וקופים מלוס אנג'לס החליטו להרוס את זה. אבל שנות השבעים השאירו לנו דבר אחד נפלא (חוץ מפרוגרסיב רוק) - אסופת סרטי אימה שעיצבו מחדש את הז'אנר ונשארו מצודה של עולם קולנועי הולך ונעלם, וגם אם חלקם התיישנו למדי, עדיין הצפייה בהם לוכדת איזשהו רגע… להמשך קריאה
כבר כמה עשורים שסרטים מצויירים השילו מעליהם את התווית "לילדים בלבד”. אבל רק לעיתים נדירות מגיע ייצור כמו "רנגו", סרט אנימציה שממש לא מומלץ לצפייה עבור זאטוטים רכים בשנים. לאו דווקא בגלל היותו קודר לרגעים, או ציני להחריד, אלא יותר מכיוון שתכניו והסימבוליזם שבו יעברו הישר מעל ראשי הטף. קצת כמו רכבות ההרים בפארקי השעשועים, היה נחמד לו היה מגיע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות