• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

עלו השבוע: "משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים", "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן", "תזיזו ת'רגליים 2", "ליל הכריש" ו-"הפופינים בממלכת השמש" וגם "השקט שבאהבה"

15 בדצמבר 2011 מאת אורון שמיר

חמישה סרטים חדשים מפציעים היום בבתי הקולנוע אשר ברחבי הארץ, חלקם מתחרה על הזכות להיות הסרט בעל השם הארוך של השנה. ובאופן מדהים למדי, יש לנו תיקו בין שני המובילים! שניהם בני חמש מילים ו-29 תווים. לגביי איכותם הקולנועית, אין ספק מי המנצח. וזה רק מפני שהמפסיד פשוט רץ ברוורס ומיקם את עצמו במקום האחרון מיד בתחילת המירוץ.

אנחנו כל הזמן מקפידים להזכיר כמה אנחנו אוהבים לפרגן ושונאים לקטול, במיוחד כאשר מדובר בסרטים ישראלים. אבל דברים בלתי נסלחים. אחד מהם הוא מה שעולל לאור ולי סרטו של אריק לובצקי "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן". התקציר הבלתי מזיק מספר על עובד בחומוסיה בעל אספירציות קולנועיות ויכולת התקרצצות מדהימות, הגורמות לכל תושבי השכונה שלו להסתבך יחד איתו בניסיון לצלם סרט. מככבים בו ציון ברוך, אורי גבריאל, שלומי קוריאט, נטע גרטי וחן שילוני. כל הזמן מדברים על הפוטנציאל שלו להתחבב על הקהל, אז עכשיו נראה באמת מה הוא שווה. אישית, אם הקהל כאן יוכיח שיש מקום לסרטים מסוגו, אני חושב שמבחינתי אפשר לסגור הכל וללכת הביתה. אין לי יותר מה לעשות כאן. בכל מקרה, צפו לטקסט מעט ארוך יותר במהלך הסופש, בחריגה מוחלטת מכל מה שאני מאמין בו, כאמור.

הסרט האחר עם השם הארוך הוא "משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים" ("Mission: Impossible – Ghost Protocol") והוא הפרק הרביעי בהפקתו ובכיכובו של טום קרוז כסוכן כוח המשימה המיוחד אית'ן האנט. הפעם סקנדל בקנה מידה בינלאומי מחמם את העניינים בין ארה"ב לרוסיה, כאשר פסיכופט חובב נשקים גרעיניים (מייקל ניקוויסט) מנסה לפתוח במלחמה בין שתי המעצמות. חברים נוספים בכוח המשימה המכונה IMF בפרק הנוכחי כוללים את פאולה פאטון, סיימון פג בתפקיד מוגדל לעומת הפרק השלישי ושחקן החיזוק ג'רמי רנר. בתקצירים אחרים אולי מספרים לכם ש-IMF פורק ופועל לבדו, אבל אני החלטתי לדבוק באמת. סקירה מלאה פלוס הסברים תעלה אף היא בימים הקרובים.

ובמסגרת פינתנו בעלת השם הקצר והקולע "סרטי אימה זניחים שאף אחד לא שמע עליהם ומגיעים ארצה רק כי הם חלק מחבילת הפצה" – קבלו את "ליל הכריש" ("Shark Night 3D"). התקציר: שבעה נופשים חטובים סובלים מהתקפת כרישים תלת-מימדיים. מהקאסט אני מכיר רק את: שרה פקסטון. בימוי: דייויד אר. אליס ("נחשים על המטוס", "יעד סופי 4"). תחזית: רע.

לכבוד חג החנוכה המתקרב באים ועולים שני סרטי ילדים מונפשים וחדשים. כמיטב המסורת, אחד מהם אמריקאי וממותג והשני אירופאי ועושה רושם…זול. הראשון הוא "תזיזו ת'רגליים 2" ("Happy Feet 2"), המשך עלילותיו של הפינגווין חובב הריקודים וחסר היכולות הווקאליות. אלייז'ה ווד, רובין וויליאמס, בראד פיט, מאט דיימון והאנק עזריה תרמו את קולם, וג'ורג' מילר ביים. הסרט השני קצת מזכיר לי את "ג'ננה בסאוונה" יקיר הבלוג מבחינת היצרתיות המתפרצת של שמו העברי – "הפופינים בממלכת השמש" ("La Tropa de Trapo"). קהל היעד שלו הם ילדים רכים בשנים, כאלה שטרם היו בקולנוע בעבר וחוויות הצפייה המעצבות של חייהם עד כה היו קלטות ילדים מלאות דמויות צבעוניות. ככה שלמרות הציניות ששלטה בפוסט זה, ממש לא בא לי להיות ציני כלפיי הסרט הספציפי הזה. אם יש כאן הורים לילדים בגילאים אליהם הסרט פונה, אשמח לשמוע איך היה. כנ"ל לגביי יתר ארבעת הסרטים שהוזכרו לעיל, כמובן.

תיקון/עדכון:

תודה לאיתן שהזכיר בתגובות סרט אשר נשמט מן הפוסט, אל תשאלו אותי למה. זהו "השקט שבאהבה" ("Tous les Soleils"), סרט צרפתי על איטלקים. פחות או יותר. הבמאי/תסריטאי הוא פיליפ קלודל ("לאהוב אותך מאז") הצרפתי, אבל הגיבור שלו הוא אלסנדרו (סטפנו אקורסי). הוא אלמן, אב לבת מתבגרת, אח של אנרכיסט אנטי-ברלוסקונאי, עובד כמורה למוזיקה, מתנדב בבית חולים ושר במקהלת חובבים. בנוסף לכל אלה גם האהבה תנסה להיכנס אל חייו, בסרט שמוגדר כקומדיה עוד כאשר הוצג לראשונה בפסטיבל חיפה האחרון. אנחנו פספסנו אותו, נשמח לשמוע מכם או מכן.

תגובות

  1. איתן הגיב:

    1. קודם כל, תיקון טעות: בבתי קולנוע "לב" עלה בסוף השבוע הזה הסרט הפרווה-לגמרי "השקט שבאהבה" (ואתם מוזמנים לקרוא את פוסט הפרווה שלי על הסרט בבלוג שלי). משום מה נשמט לכם מהפוסט הזה.
    2. וואו, אתה ממש כועס על "סימיקו". צ'מע, מבחינתי זה לא ממש סרט משובח, אבל הוא דווקא העביר לי שעה וחצי לא מחייבת ומשעשעת למדי.זה סרט נחמד יותר, לטעמי, מ"ג'וליה מיה" שהיה כולו פוטנציאל לא ממומש.

    1. 1. תודה, תיקנתי. פאשלה לא ברורה שלי.
      2. קודם כל, אני לא כועס. מפחד תהיה מילה יותר מדוייקת. מפחד מגורלו של הסרט הזה. לא ראיתי את "ג'וליה מיה", אבל אם "סימיקו" שיעשע אותך במשך שעה וחצי – זה סימן מאוד מדאיג עבורי. או שאני מאבד את זה, או שאני לא רוצה יותר שום קשר עם האנושות.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.