• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

המדריך לסרטיו של ניקולס וינדינג רפן

31 באוקטובר 2011 מאת אור סיגולי
"דרייב", סרט האקשן האולטרה-מסוגנן שיצא עכשיו לבתי הקולנוע בארץ אחרי שהוקרן בפסטיבל חיפה, שם הפיל אותנו מהרגליים, הוא ההזדמנות הראשונה של צופי מדינת ישראל להיחשף לאחד מסרטיו של הבמאי ניקולס וינדינג רפן באולמות הקולנוע (שני סרטיו האחרונים לפני "דרייב" הוקרנו גם הם באופן חד-פעמי בפסטיבל חיפה). זהו סרטו השמיני במספר של רפן, שנולד בדנמרק בשנת 1970 ובילה את שנות התבגרותו… להמשך קריאה

סקירת די.וי.די: "Arietty" ו-"אטנברג"

31 באוקטובר 2011 מאת אורון שמיר
אני פשוט לא מאמין ששכחתי לחלוטין להעלות את סקירת הדי.וי.די האחרונה שלי לבלוג. היא כבר בת שלושה שבועות אבל אתן ואתם תסלחו לי. החגים וכל זה עדיין משמשים תירוץ, לפחות עד שיתחלף החודש הלועזי מחר. חבל לי במיוחד שעבר זמן כה רב מפני שעבורי זה אומר שלושה שבועות שבהם אנשים היו יכולים להיות חשופים ליצירה החדשה והמפעימה של סטודיו ג'יבלי,… להמשך קריאה

איך שינה הפסקול של "דרייב" את יחסי אל האייטיז

30 באוקטובר 2011 מאת אורון שמיר
ביום חמישי הקרוב עולה בבתי הקולנוע "דרייב" ("Drive"), סרטו המדובר של ניקולס וינדינג רפן, או איך שלא כותבים את השם שלו בעברית. אולי כבר קראתם את שלוש הדעות שלנו על הסרט, אותו ראינו אור ואני בפסטיבל חיפה, בעוד עופר צפה בו בניו יורק. יכול גם להיות שכבר חזיתם בפלא הקולנועי הזה בעצמכם באחת המסגרות הללו, או בסינמטק חולון בהקרנת טרום-בכורה… להמשך קריאה

עלו השבוע: "התפשטות", "עולם הזמן", "חוף מבטחים", "לוחם", "פריחה מאוחרת", "הרוע שבפנים", "פעילות על טבעית 3"

27 באוקטובר 2011 מאת אורון שמיר
יכול להיות שהטפטוף המוגבר של אתמול בלילה הביא עימו גשם של סרטים? שבעה סרטים חדשים עולים בסוף שבוע זה לאקרנים. הם גם נראים די מגוונים. "התפשטות" ("Contagion") של סטיבן סודרברג מוגדר כמותחן אימה בו וירוס קטלני מאיים על גורל האנושות. האנושות מגולמת בסרט על-ידי מאט דיימון, ג'וד לאו, גווינית' פאלטרו, קייט ווינסלייט, לורנס פישבורן ומריון קוטיאר, בין היתר. אבל אצל… להמשך קריאה

"התפשטות", סקירה

27 באוקטובר 2011 מאת אור סיגולי
מנוחה רבה לא הייתה לי אחרי ההקרנה של "התפשטות" בפסטיבל חיפה. מעבר לזה שסרטו האחרון של סודרברג סגר את הפסטיבל, רגע שתמיד מדכא אותי, לא יכולתי שלא לחשוב שאני מפספס משהו. סטיבן סודרברג הוא אחד הבמאים הכי אינטליגנטיים שאני מכיר והוא תמיד מביא משהו נוסף ליצירותיו. לכן, חשבתי לעצמי, אין שום סיכוי שסודרברג עשה סרט רק על מגיפה. זה לא… להמשך קריאה

סקירה כפולה: "חוף מבטחים" + "העור בו אני חי"

26 באוקטובר 2011 מאת עופר ליברגל
שניים מן השמות הגדולים בקרב במאי אירופה מציגים סרטים חדשים שיוצאים בארץ כמעט במקביל ומופצים על ידי אותו מפיץ. בעוד אקי קאוריסמקי הוא שם הנערץ בעיקר על ידי שוחרי קולנוע משובעים, פדרו אלמודובר הוא שם שמוכר בארץ (ולא רק בארץ) יותר מכל במאי אירופאי אחר וגם יותר מרוב הבמאים האמריקאים. למעשה, נדמה לי כי אלמודובר הוא הבמאי היחיד שהקרנה של… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2011: הסיכום של אורון

25 באוקטובר 2011 מאת אורון שמיר
כמדי שנה, עליתי להר הכרמל בחול המועד של סוכות, ליום אחד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה. הנה למשל, דוגמה ליום שכזה משנת 2009. בניגוד לפסטיבל ירושלים אותו אני צורך בכפייתיות, חיפה אף פעם לא באמת היה הפסטיבל שלי (אני מניח שאור יגיד את ההיפך הגמור). זה לא שאני לא נהנה שם, פשוט ישנה העיר הזו שאני לא ממש מכיר… להמשך קריאה

דיווח מאוחר מפסטיבל אייקון TLV

24 באוקטובר 2011 מאת עופר ליברגל
לצערי, נכחתי בפסטיבל אייקון שהתקיים בסינמטק רק בימים האחרונים, בהקרנות בהן קהל המנויים נכנס חינם ואווירת הפסטיבל קצת דעכה (נדמה לי). בכל זאת, הספקתי לראות כמה סרטים (פירוט בהמשך) וגם לצפות בטקס הסיום של הפסטיבל. נדמה לי שזה המקום לספר על הזוכים בפסטיבל, פיסת מידע שאני לא מצאתי באינטרנט משום מה. ומכיוון שלא רשמתי במהלך הטקס, אני מקווה שאני לא… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2011: יום אחרון וסיכום

23 באוקטובר 2011 מאת אור סיגולי
אני אצטרך למצוא פרוזאי טוב ממני כדי שימצא את המילים הנכונות לתאר את הפלא והטירוף שהוא פסטיבל חיפה האחרון. העיר, הסרטים, והאנשים היפים שאיתם ביליתי את עשרת הימים האחרונים גרמו לי כזו הנאה שהתעלתה על כל דבר שיכולתי לתאר לעצמי. שתבינו שאני לא זוכר מה זה ללכת לישון לפני 3 לפנות בוקר, אחרי עוד סיכום יום לבלוג. ואז קמים בשמונה… להמשך קריאה

סת' רוגן: סוג של כוכב קולנוע + "50/50", סקירה

22 באוקטובר 2011 מאת עופר ליברגל
סת' רוגן הוא סוג של בובת פיתום עבור הקולנוע האמריקאי: הוא שמנמן (אם כי רזה מאוד בשנים האחרונות), בעל קול ייחודי וגס מאוד, בכלל הוא גס מאוד, ובעיקר אומר דברים שאנשים אחרים לא אומרים. אני מדבר גם על ההופעות שלו בתוכניות אירוח, בהן הוא מספר בהנאה על שימוש בסמים, גם על התסריטים שהוא כותב ובעיקר על הנוכחות שלו בסרטים. רוגן… להמשך קריאה