• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • אימת החודש - אוקטובר 2017
  • על היחס הביקורתי לסרטים ישראליים בידוריים
  • ״סיפורי מאירוביץ׳״, סקירה וניתוח
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 46
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

המשפטים הגדולים של האחים כהן

14 בפברואר 2011 מאת אורון שמיר

בסוף השבוע הקרוב עולה סוף סוף לאקרנים סרטם החדש, המדובר והמצופה של איתן וגו'אל כהן – “אומץ אמיתי" (חפשו כאן את הסקירה שלי בעוד כמה ימים). יהיה זה הסרט הרביעי עליו הם חתומים בארבע השנים האחרונות. רצף חסר תקדים אפילו במונחים של האחים הכהנים, הכה פוריים ויצירתיים. בואו של המערבון המועמד לאוסקר, הוא סיבה מצויינת למסיבת ציטוטים. סקירת הקריירה הענפה של הקולנוענים האהובים, דרך משפטים גדולים וזכורים לטובה מכל סרטיהם. מהמוקדם ביותר ועד ללפני-אחרון, הנה כמה מהפנינים שהכניסו האחים כהן לפנתיאון ההוליוודי. בגרסה שהועלתה לעכבר העיר אונליין, המגיבים מסייעים רבות להשלמת כל החורים שהחסרתי. אנא, עיזרו לנו להרכיב פאזל שלם יותר של הרגעים המילוליים הזכורים והטובים ביותר של צמד הכותבים המוכשרים האלה.

"רציחות פשוטות" (1984)
סרט הבכורה דל התקציב של האחים, או כפי שג'ואל מכנה אותו "הפעם הראשונה בה דרכתי בחיי בסט צילומים", הוא הישג מרשים לשני היוצרים חסרי הניסיון. כבר בדרמת הפשע המותחת הזו, הובא לידי ביטוי כישרון הכתיבה שלהם, אשר הוליד בי-מובי קלאסי עם גיבור שיורה משפטים כמו:

Ray: If you point a gun at someone, you'd better make sure you shoot him, and if you shoot him you'd better make sure he's dead, because if he isn't then he's gonna get up and try to kill you.

"בייבי אריזונה" (1987)
סרטם השני הפגין את את הצד האחר של העשייה הקולנועית לה מסוגלים הכהנים, עם קומדיית טעויות שהכילה כמה מסימני ההיכר של השניים – חטיפה, תאוות בצע, אויבים לא צפויים ותוכנית נפשעת שמשתבשת. ניקולס קייג' והולי האנטר גילמו זוג חשוך ילדים, המחליט לגנוב תינוק ולנכס אותו לעצמם. דמותו של קייג', H.I צידקה את המהלך באמירה מייצגת:

H.I.: We figured there was too much happiness here for just the two of us, so we figured the next logical step was to have us a critter.

"צומת מילר" (1990)
לעניות דעתי, מדובר בסרט המאפיה הגדול בכל הזמנים. וכן, ראיתי את "הסנדק”. בכל מקרה, אפשר אולי להסכים שזהו התסריט הטוב ביותר של האחים כהן מבחינת בניית עלילה, אבל לאו דווקא אחד כזה המצטיין ברפליקות שנונות. אם זאת, יש בו כמה דוגמאות לא רעות ליכולת של הכהנים למצות עד תום קללות שחוקות. כמו הרגע בו דמותה של מרשה גיי הארדן, מספרת לגיבור הסרט (גבריאל ביירן) מה היא חושבת עליו:

Verna: Maybe that's why I like you, Tom. I've never met anyone who made being a son of a bitch such a point of pride.

אם זאת, השורה שנאמרת הכי הרבה פעמים בסרט היא "Jesus, Tom” באירועים שונים. הנה מדגם:

"ברטון פינק" (1991)
האגדה מספרת שכאשר האחים הסתבכו עם כתיבת "צומת מילר", הם לקחו הפסקות ועבדו על פרוייקט "קליל" יותר. התוצאה אשר ראתה אור מקרנה שנה לאחר מכן, הייתה יצירת המופת הנ"ל. ללא ספק אחד הסרטים המעולים ביותר שנעשו על כתיבה תסריטאית מאז ומעולם (סליחה, צ'רלי קאופמן). מעבר לכמה הברקות ורבליות של ג'ון טורטורו בתפקיד הראשי (“!I'm a Writer, you monsters”), הקרשנדו של הסרט מציג את ג'ון גודמן שועט במסדרון בוער של בית המלון בו מתרחשת רוב העלילה, רובה ציד בידו ובפיו משפט אחד אלמותי אותו הוא צורח וצורח:

Charlie Meadows: “Look upon me! I'll show you the life of the mind!”

"הקפיצה הגדולה" (1994)
כנראה הפחות מובן שבסרטי כהן את כהן, למרות שמדובר בקומדיה משעשעת שאינה לוקחת את עצמה ברצינות לרגע. הסרט רוויי בחילופי מהלומות מילוליים, אך זכור בעיקר תודות למשפט אחד קצר. בכל פעם שטים רובינס, המגלם איש עסקים שאפתן, נשאל לפשר המצאתו הוא מצייר עיגול על דף נייר, מחייך כמנצח ואומר: “You know, for kids”. המשפט הפך מזוהה עם יוצריו עד כדי כך, שהוא משמש כשמו של אתר מעריצים פופולרי. אישית, חביבות עליי ביותר הן השורות של באז, מפעיל המעלית. משחקי המילים שלו בנוגע להתאבדותו בקפיצה של מנהל החברה (“When is a sidewalk fully dressed? When it's Waring Hudsucker!”), או אפילו האופן בו הוא מציג את עצמו:

Buzz: Hiya, buddy, my name's Buzz. I got the fuzz I make the elevator do what she does.

"פארגו" (1996)
האוסקר הראשון של האחים, על התסריט המקורי של מותחן הפשע המושלג והמדמם הזה. יחד עם בונוס נאה בדמות זכייה של פרנסיס מקדורמנד, אשתו של ג'ואל, המגלמת את השוטרת האיקונית מארג' גאנדרסן. כל מה שהיא יודעת על החשוד הנמלט שלה, מתחקור של שתי זונות, הוא שמדובר ב"Funny-looking fella”. תיאור הגון של סטיב בושמי באותו הסרט וסצינת חקירה שתיזכר לדורות:

Hooker No. 1: Well, the little guy was kinda funny-lookin'.
Marge
Gunderson: In what way?
Hooker No. 1
: I dunno… just funny-lookin'.
Marge Gunderson: Can you be any more specific?
Hooker No. 1: I couldn't really say… He wasn't circumcised.
Marge Gunderson: Was he funny lookin' apart from that?
Hooker No. 1: Yah…
Marge Gunderson: So, you were havin' sex with the little fellow, then.
Hooker No. 1: Uh huh…

"ביג ליבובסקי" (1998)
אם הכתבה הזו הייתה מוקדשת כולה לציטוטים מקומדיית הקאלט האלמותית, האורך שלה היה זהה. למעשה, קשה למצוא משפט יחיד בכל הסרט המושלם הזה שאינו זהב תסריטאי טהור. אז נתחיל ונאמר שכל מילה שג'יזס קווינטנה (ג'ון טורטורו, בהופעת הקמאו המצחיקה בהיסטוריה) מוציא מהפה, לוקחת בהליכה. למשל, “Nobody Fucks with the Jesus!”. שלא לדבר על התגובות של ה-Dude לעלבונות שלו. גם לוולטר סובצ'ק (ג'ון גודמן, שוב הוא), שומר השבת המפורסם בקולנוע, יש בעיקר יציאות מילוליות מרהיבות. כמו "You're entering a world of pain” או “This is what happens when you fuck a stranger in the ass”. אבל מי שעושה את הסרט הזה הוא ללא ספק ג'ף ברידג'ס, בגדול שבתפקידיו. הנה כמה מרגעי השיא של ה-Dude, רק כדי שתתעצבנו בתגובות על אלה ששכחנו:

The Dude: Where's the fucking money Lebowski?
The Dude: That rug really tied the room together.
The Dude: Hey, careful, man, there's a beverage here!
The Dude: Obviously you're not a golfer.
The Dude: Let me explain something to you. Um, I am not "Mr. Lebowski". You're Mr. Lebowski. I'm the Dude. So that's what you call me. You know, that or, uh, His Dudeness, or uh, Duder, or El Duderino if you're not into the whole brevity thing.

"אחי, איפה אתה?” (2000)
אדפטציה חופשית עד מאוד של איתן וג'ואל לאודיסיאה של הומרוס, אשר הפכה ללהיט בקופות. ג'ורג' קלוני, ג'ון טורטורו וטים בלייק נלסון גילמו שלושה אסירים נמלטים, המחפשים אוצר. לא נסגיר את הסוף לטובת מי שלא ראה, אבל אוצר אחד הם מצאו לבטח – עוד ציטטות לאוסף. כמו למשל "Cows! I hate cows worse than coppers!", או "They loved him up and turned him into a horny toad" או השורה החוזרת שמשגר ג'ורג' קלוני:

Ulysses Everett McGill: Damn.. Were in a tight spot.

"האיש שלא היה שם" (2001)
דרמת הפשע הנוארית, זכורה בעיקר בזכות שני דברים: צילום מדהים בשחור-לבן אמנותי והמונולוגים של אד קריין, הספר שהסתבך, בגילומו הקר כקרח של בילי בוב תורנטון. קשה לבחור אחד ספציפי, אבל אם מוכרחים כנראה שהתובנה של אד על חיי הנישואין שלו מנצחת:

Ed Crane: (reminiscing about their first date) It was only a couple weeks later she suggested getting married. I said, "Don't you want to get to know me more?" She said, "Why? Does it get better?" She looked at me like I was a dope, which I never really minded from her. And she had a point, I guess. We knew each other as well then as now. Anyway, well enough.

למרות שאת ההצגה גנב לבסוף טוני שלהוב, בתפקיד העורך דיו בעל שם המשפחה הבלתי אפשרי:

"אכזריות בלתי נסבלת" (2003)
אחד הסרטים הפחות אהודים של הצמד בקרב תומכיהם, כנראה משום שהוא גם הניסיון הכי מיינסטרים בקריירה שלהם. למרות שאם מתייחסים אליו כאל קומדיה רומנטית ללא קשר ליוצרים שלה, מדובר בסרט חביב ובלתי מזיק. עובדה שכך עשה רוב הקהל, אשר הפך את הסרט להצלחה הכבירה ביותר שלהם בקופות הכרטיסים (עד שהגיע “אומץ אמיתי”). המשפט אותו ניסו להפוך היוצרים לקאצ'פרייז, היה "I've nailed his ass” בוריאציות שונות. הגרסה הטובה ביותר שייכת לקתרין זיטה-ג'ונס:

Marylin Rexroth: I've invested five good years in my marriage to Rex and I've nailed his ass fair and square. Now I'm going to have it stuffed, mounted, and have my lady friends come over and throw darts at it.

"לחסל את הליידי" (2004)
כנראה הסרט היחיד של האחים כהן שאין לו ממש מעריצים, הנחשב גם להכי פחות מוצלח בפילמוגרפיה של השניים. זהו הרימייק לקומדיה של אולפני אילינג הבריטיים, אשר בגרסתו החדשה מגלם טום הנקס מנהיג כנופיית שודדים לא-יוצלחים שזוממים להתעשר על חשבונה של קשישה. אלא שלאותה גברת יש כמה דברים להגיד בעניין, רובם משעשעים למדי. הנה טעימה:

Marva Munson: This is a Christian house, boy. No hippity-hop language in here.

"ארץ קשוחה" (2007)
יצירת המופת בעל הנופך המיתי, אשר הקנתה לאחים את האוסקר המיוחל גם בקטגוריית הסרט הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר. במקרה שלו, ה-משפט שהיה אמור להיחקק על קיר הפנתיאון בכלל לא הופיע בסרט, אלא רק בטריילר. הכוונה היא לרגע שבו חבייר בארדם, בתספורת אנטון שיגור הבלתי נשכחת, מטיל את מטבע הגורל שלו ומבקש מהקורבן: “Call it. Freind-O”. אז מכיוון שזוהי פסילה טכנית, נבחר באחד הרגעים בהם הניאו-מערבון מקפיא הדם מזכיר שהוא קודם כל סרט של האחים כהן – בסצינה לא מאוד חשובה, מגיעים כמה גנגסטרים לאסוף במכוניתם את אנטון שיגור. מכיוון ששלושה מהם יאלצו לחלוק את המושב האחורי, פונה אחד מהם אל הרוצח הפסיכופט ושואל: "Mind Ridin' Bitch?”. לא נשכח גם את השיחות בין לו-אלן מוס (ג'וש ברולין) והגברת שלו:

Llewelyn Moss: If I don't come back, tell mother I love her.
Carla Jean Moss: Your mother's dead, Llewelyn.
Llewelyn Moss: Well then I'll tell her myself.

"לקרוא ולשרוף" (2008)
כמו במקרה של "ברטון פינק" ו-”צומת מילר", הקומדיה השחורה הזו נולדה בהפסקות שבין שכתובי התסריט של "ארץ קשוחה". יש שיגידו שהתוצאה גם נראית כמו משהו שנכתב מתוך נמנום צהריים, אבל אם זה מה שאיתן וג'ואל מסוגלים לייצר מתוך שינה – הרבה קולנוענים אחרים באמריקה צריכים לפרוש ומהר. כך או כך, הסרט מבדר אך זניח והיה נשכח לחלוטין לולא סצינת הסיום המפתיעה שלו:

CIA Superior: What did we learn, Palmer?
CIA Officer: I don't know, sir.
CIA Superior: I don't fuckin' know either. I guess we learned not to do it again.
CIA Officer: Yes, sir.
CIA Superior: I'm fucked if I know what we did.
CIA Officer: Yes, sir, it's, uh, hard to say
CIA Superior: Jesus Fucking Christ.

"יהודי טוב" (2009)
הכהנים שבו מיד לאיתנם עם קומדיה שחורה נוספת, שהיא מעין משל אקזיסטנציאליסטי, שכבר זכה לכינויים כגון "סיפור איוב בגרסה המודרנית" או "הסרט האישי ביותר של השניים". מה שבטוח, הסרט מכיל את הכמות הרבה ביותר של שפת הקודש בהיסטוריה הקולנועית של האחים, כאשר הציטטה הבולטת ביותר היא "אני הולך הביתה" משיעור העברית. בעוד רגע זכור מככב אביו של קלייב, התלמיד ממוצא קוריאני של גיבור הסרט, שאינו מרוצה מהציון שקיבל. האב מנסה לשחד את המורה ואז לאיים בתביעה, תוך שהוא מטיח את אגרופיו זה בזה ומפטיר "Culture clash”, כסיבה לאי ההבנה. אבל האמת היא שחייו של לארי גופניק (מייקל סטאלברג), הם אי הבנה אחת גדולה, כפי שהוא מסכם זאת היטב במשפט המחץ של הסרט:

Larry: I've tried to be a serious man, you know?

נחכה ונראה אילו משפטים גדולים מהחיים יהפכו לציטוטים מפורסמים בסרטם החדש של האחים כהן, “אומץ אמיתי". עד אז, ספרו בתגובות אלו שורות נשכחו מאחור שלא בצדק.

תגובות

  1. יוחאי הגיב:

    יש לי פרשנות מדהימה ללחסל את הליידי שנעוצה בכמה שאלות מפתח בסרט, אין לי כוח להיזכר בה כעת

השאר תגובה